פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מטען הכאב

      כולם מדברים היום על שנאת חינם, אבל למה אנחנו לא קמים ומוחים כשלמישהו נעשה עוול?

      אי אפשר לפספס את העובדה שתשעה באב היום. הפיד שלי בפייסבוק מוצף בסטטוסים על שנאת חינם ואהבת חינם, על אחדות עם ישראל וחלק הגדילו לעשות ואפילו צירפו תמונה של בית המקדש השלישי. בתוך כל הפסטיבל הזה של ?הו-בואו-נהיה-כולנו-עם-אחד-חברים-הכי-טובים-לנצח?, נראה שכולנו שוכחים קצת איך אנחנו מתנהגים כל השנה. לא ברור לי למה אנחנו חושבים שאם אנחנו צמים יום אחד בשנה וכותבים סטטוס על אהבת חינם - ההתנהגות כל השנה לא משנה כלום. זה לא עובד ככה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

      הנה רק לפני כמה ימים חברה סיפרה לי על מקרה שקרה בבית הספר שלה, כשבמסיבת הסיום בחור מהשכבה שלה הכריח בחורה מכיתה י?א להתמזמז איתו, ודאג לשלוח את התמונות לכל החברים שלו בשכבה, משם הן התגלגלו והגיעו לכל התיכון. יותר מהכול, הבחורה ההיא נפגעה מזה שבפייסבוק של השכבה התחילו לרוץ בדיחות עליה. שהחברות שלה מהשכבה לא יצאו להגנתה. כל החברים מהתיכון ההוא ששתקו, כל אלו שלא היה להם נעים להגיד - ?זה לא בסדר! אל תצחקו עליה, תצחקו עליו כי הוא אידיוט שאונס בחורות!? כל האנשים שפשוט לא הגיבו, רק פגעו בה עוד יותר.

      במהלך השנה התפרסמו בארץ כמה מקרים שבהם לקבוצה הייתה אחריות על מה שקרה. החל מאונס קבוצתי ועד העברה בווטסאפ תמונות של המחברת של היועצת עם הערות על התלמידים. במקרים שבהם כולם עושים משהו, כולם יודעים שהם עושים משהו לא בסדר - אבל מאוד קשה לקום ולהתנגד. אם לא יהיו יחידים שיקומו ויתנגדו - אנחנו כחברה נשלם את המחיר. והמחיר הוא פגיעה באנשים, פירוד חברתי ושנאה.

      לא מספיק לדבר על אהבת חינם, צריך לעשות אהבת חינם. אהבת חינם היא גם להגיד שלום לשומר בכניסה לבית ספר, וגם לחייך לקופאית בסופר. אבל לפני זה - היא לא לפגוע באנשים ולא לעשות להם דברים גם בעקיפין. אם מישהו בסיבה שלכם נפגע או נמצא במצוקה - תעזרו לו. זה בטוח יותר יעיל מלכתוב על זה סטטוס.