פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      7 הדברים שאנחנו הכי אוהבים בישראל

      במבה. "ארץ נהדרת". בר רפאלי. כתבי ה-ZONE שמים רגע את הציניות בצד (טוב, לא יותר מדי בצד) ונזכרים בדברים שהם הכי אוהבים בישראל

      טל שפר אוהב במבה

      במבה בוטנים (רותם דרוב)

      לפני שבוע הייתי באמסטרדם. לא להרבה זמן, סתם סוף שבוע ארוך כדי לנקות קצת את הראש. התחבורה הציבורית המסודרת שמגיעה לכל מקום ובזמן, הנימוס האירופאי, התורים המסודרים והשקטים, מחירי הבירה הזולים והמבחר האינסופי של הכל מהכל, כל אלה גרמו לי לא להתגעגע לארץ אפילו לרגע אחד.

      ואז, בשעת צהריים, ביום השני שלי שם, פתאום התחשק לי לאכול במבה. זה לא שהתחשק לי משהו מלוח או משהו מתוק, אלא פשוט רציתי במבה, אבל לא היה לי, ובסופר שם, כששאלתי אם יש במבה, לא הבינו על מה אני מדבר. וברגע אחד, התגעגעתי הביתה. אז נכון, אנחנו אמנם לא אירופה, ולפי איך שזה נראה כיום, כנראה גם לא נהיה בזמן הקרוב, אבל יש לנו במבה. וזה המון.

      סתיו שבט אוהבת את בר רפאלי

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      (צילום: נתנאלי וייס)

      לא פעם ולא פעמיים מצאנו עצמנו מאכילים את מפלצת הרכילות השוכנת בתוכנו, עם רכילות יד שנייה של כוכבי ארצות הברית. הרי לשמוע על חיי המותרות של בראד פיט זה יותר מעניין מלשמוע על עוד ריב בין שני פליטי "האח הגדול".

      לכן אני אוהבת את בר רפאלי. בר היא כה ייחודית למדינת ישראל, כי היא בין הישראליות הבודדות שבאמת יצאו ממדינתנו להצליח בעולם - והצליחו לכבוש את הצמרת. רפאלי היא הזוהר של ישראל, זוהר אמיתי, מהסוג שכמעט אי אפשר למצוא פה. תמיד כיף לקרוא על הפרובוקציות שהיא מייצרת; החל בניסיונות שלה להביא את דעתה לגבי המצב הביטחוני וכלה בחופשות שלה עם ציון ברוך. וכשמניחים בצד את סוגיית הצבא, אי אפשר להכחיש שהיא גם עושה הרבה טוב לישראל.

      אנה אוהבת את השיר "אחלה חמודה"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      בני בשן (צילום: יח"צ)

      באיזה שמות לא כינו את הארץ היפה שלנו. ארץ זבת חלב ודבש, ארץ נהדרת, ארץ ציון וירושלים. אז בשביל לחדש לכם, דעו לכם: יש לנו ארץ אחלה חמודה!

      נתון: אם תצעקו "את אחלה חמודה" באמצע רחוב / סופר / קניון / בריכה, לא יהיה אחד שלא יתחיל למחוא כפיים לפי הקצב. השיר הזה תקוע לנו בראש מהשניה שהוא יצא.

      מה כל כך מדבק בו? העובדה שהוא דבילי אך ממצה בצורה כל כך מדוייקת את חיי הישראלי האדיש-זורם, שהוא בסך הכול בחור טוב, רק שהוא מעדיף לישון, והבחורה הזאת, תכלס, לא נראית "אלה פוסעת" כמו שכתב שייקספיר אלא... אחלה. וחמודה. היא גם רוקדת אחלה, והוא, בלי אגרסיביות מיותרת, "שולח סימנים שחמודה", כשהיא ממשיכה להיות לה אחלה. אז למה לא לשים את הביקורת והעצבים על המדינה שלנו בצד ליום אחד, להרים עוד כוסית (של תירוש כמובן), ולשמוח, כי בסך הכול ממש אחלה פה, והמדינה שלנו היא ממש, אבל ממש אחלה חמודה.

      שירה הדס נקר אוהבת את "ארץ נהדרת"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      אייל קיציס (צילום מסך)

      כולנו אוהבים את "ארץ נהדרת". אולי מפני שהיא הדבר הכי ישראלי שהיה כאן בשנים האחרונות: חבורה של אנשים סופר-מוכשרים, שכולם אוהבים לרדות בהם ולהגיד "הם ממש ירדו ברמה, זה לא מה שהיה פה פעם", ועדיין לשבת כל שבוע ולהתפוצץ מצחוק מול המסך. "ארץ נהדרת" היא כמו דוד שלכם: רוב הזמן הבדיחות שלו בסדר מדי פעם יש לו הברקה, כשהוא בוחר לספר בדיחות שואה הוא בדרך כלל מפשל (שלא לדבר על הפעמים שבהם הוא שוביניסט או דוחף את הדעות הפוליטיות שלו לכל דבר), ובכל זאת כולנו אוהבים אותו. כי בלי "ארץ נהדרת" הטלוויזיה שלנו לא הייתה נראית אותו דבר.

      נמרוד רשף אוהב את בלקן ביט בוקס

      "אחי, אתה חייב לבוא להופעה של בלקן בשבוע הבא, הם מטורפים לגמרי", חבר אמר לי לפני משהו כמו שנה. לא ידעתי מי אלה בכלל, אבל חיפשתי ביוטיוב והאופציה הראשונה שקפצה לי הייתה Hermetico שלהם, בהופעה חיה במקסיקו. תומר יוסף, התימני המגניב בעולם, והחברים שלו משתוללים על במה ומקפיצים מלאן מקסיקנים שלא יודעים מילה בעברית אבל מנופפים בדגלי ישראל בטירוף. אפשר להגיד הרבה על ההסברה הישראלית, על כמה שהיא מעפנה ומנותקת מהמציאות, אבל אם נשלח את בלקן לשיחות שלום - תוך חצי שעה כבר יש הסכמים. הם מנצחים עם המוזיקה שלהם כל גבול של ערבי-ישראלי-מצרי-וואטאבר, והם הלהקה הכי ישראלית שאני מכיר.

      בלקן ביט בוקס הם כמו קרמבו - אין לך מושג מאיפה להתחיל לאכול את זה, אבל ברגע שאתה מתחיל זה פאקינג טעים, וישראלי יותר מכל דבר שתאכל.

      ישי רוסטל אוהב את השפה העברית

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      אני אוהב את האסתטיקה של השפה הזאת. את העובדה שלכל אות יש משמעויות שונות, ולכל משפט אפשר למצוא משמעות עמוקה יותר.

      ואם כבר משמעויות, התנ"ך, הספר הכי מושלם שנכתב, כתוב בעברית, ואנחנו לא צריכים להיות תלויים בתרגום שמחרב אותו לגמרי.

      אני אוהב את זה שיש הדרגתיות במילים, בייחוד בתיאורים, כאלה שלא יודעים לשים עליהם את האצבע אבל כל אחד יודע את ההבדל בין מגעיל, למבחיל.

      ואני ממש אוהב בניינים ומשקלים. הם מאפשרים לי, ולכולנו, לשחק עם השפה, לתאר במילה אחת עם קריצה חן והומור תהליכים שאליעזר בן יהודה מעולם לא התכוון לתאר. לדוגמא להתחתל, זה גם לשים חיתול, וגם, מזווית אחרת אם תרצו - להפוך לחתול. היש יותר מהנה מזה?

      אלכס אוהב את ההתלהבות שלנו מילדים בריאליטי

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מירי מסיקה ואגם בוחבוט, "בית ספר למוסיקה" (צילום: יח"צ)

      "מי המאמי הזה? ומי המאמי הזה שגידל אותך?" התשובה היא אני כמובן! הישראלים אוהבים לרדת על האנשים שהם רואים בטלוויזיה, ומכסחים את הצורה למתמודדים ב"האח הגדול" או "כוכב נולד". אבל כשזה מגיע לתכניות כמו "בית ספר למוסיקה" - הישראלים ממרשים לעצמם לפרגן.

      מדוע? מה גורם לנו להיות חמודים כל-כך? ובכן - ילדים! הטמגוצ'י הזה שנמצא לנו בטלוויזיה רק זקוק למעט חום, אהבה – והוא יקבל אותה ביתר שאת ברגע שישדר מעט ישראליות וישיר שיר של חיים חפר. כי מה זה משנה אם הוא יזייף או לא, ברגע שהוא הבייבי של כולנו? חום ואהבה, זה מה שישראלים אוהבים לתת – כשמדובר בילד. כמה ישראלי, אבל לא באמת ישראלי מצידנו.

      ואיזה דברים ישראליים אתם הכי אוהבים?