פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שלום, אני נוסעת

      ערסים, איחורים וניירת של רב-קו: לאלה בניאן נמאס מתחבורה ציבורית. מישהו יכול להקפיץ אותה למרכז?

      נמאס לי מהרב-קו המפגר הזה. אמור להחליף את כרטיסי נייר, אבל עכשיו במקום הכרטיסיות הישנות מקרטון שהיו נשמרות לך לנצח, כל פעם שאתה מרבקו הוא מוציא לך כרטיס נייר! מה הרעיון לעזאזל?

      נמאס לי מזה שלוח הזמנים של אגד אף פעם לא מעודכן. כל הנוסעים הקבועים יודעים שהאוטובוס יגיע בדקות הקרובות כי הוא מגיע באותה שעה כל יום, ואיכשהו באתר של אגד הוא לא יגיע בחצי שעה הקרובה לפחות.

      בכלל, נמאס לי מהאתרים של האוטובוסים. איך זה שמטרופולין הם היחידים להתקין On Time באתר שלהם, וזה עוד כשהאוטובוסים של מטרופולין הם היחידים שמגיעים בזמן! אגד, קונקס, דן, קווים, מה עם קצת קדמה לעזאזל?

      נמאס לי מזה שאני חייבת לקנות כרטיסיית נוער. למה כש"אזרח ותיק" עולה לאוטובוס הוא יכול לשלם ישר חצי מחיר, ואני צריכה לשלם פי שלושה לפחות בשביל לקבל את אותו מחיר? מה זה השטויות האלה?

      נמאס לי מזה שהרכבת מאחרת דווקא כשאני מחכה לה. הלוווו הסיבה שאני מחכה לך היא שאני צריכה להגיע למקום מסויים בזמן, ומוכנה להקדים בשביל שזה ייקרה. איפה את בהסכם הזה, גוש ברזל מאורך שכמותך? מעבר לזה, הם לא טורחים לעדכן על איחורים באתר האינטרנט, רק בכריזה. מה אני אמורה לעשות עם זה שהרכבת לבנימינה תתאחר בשש דקות אחרי שכבר קניתי כרטיס?

      ואיך זה שהרכבות למודיעין (או יותר נכון, לנתב"ג) תמיד מגיעות בזמן? אפשר לדייק כשמדובר בתיירים, אבל לאנשים שנוסעים בדבר הזה כל יום לעבודה מגיע את ה-3-10 דקות איחור בכל יום?

      נמאס לי מזה שהפעמים היחידות שהרכבת מגיעה בול בזמן זה הפעמים שאני מאחרת אליה.

      ואיך בכלל עובד החישוב הזה של איחורים? באופן קבוע באתר הרכבת מופיע שהרכבת מדייקת ב99 נקודה משהו אחוז. אבל מה זה בדיוק אומר? זה לפי תקנון הרכבת, שגורס שאיחור זה רק יותר מחצי שעה עיכוב?

      נמאס לי מזה שהתקנון של הרכבת אומר שמגיע פיצוי רק לאחר איחור של חצי שעה, כי ההפרש בין שעות הרכבות שלי הוא 25 דקות. פשוט נשבר הזין מזה שהם מבטלים רכבות ולא מוכנים לתת לי אפילו את ההחזר של הכרטיס, כי חיכיתי בתחנה 27 דקות ולא שלושים.

      נמאס לי מהאנשים הצעירים שיושבים באוטובוס. יכולה לעמוד לכם אישה זקנה בהריון עם גבס בשתי הרגליים, והם עדיין לא יקומו מהמושב הנוח שלכם, ימשיכו לשמוע מוזיקה מהגלאקסי באוזניות ביטס האדומות שלהם ויתנהגו כאילו לא קורה סביבם שום דבר. אני מוכנה לסלוח לפעמים לחיילים, אבל לילדים עם חולצות בית ספר ובאופן כללי אנשים עם שתי רגלים אני נוטרת איבה לנצח.

      נמאס לי מהערסים שמספרים בדיחות גסות, שומעים מוזיקה ומקללים במושב האחורי והכל כאילו מחובר להם מגפון לתחת. יש את ההכי נוראיים שגם מנסים להדליק סיגריה באוטובוס, וזה קרה לי לא פעם. למה הם חושבים שזה בסדר אלוהים.

      אם כבר אלוהים, נמאס לי מחרדים שלא שמים דאורדורנט בקיץ. אתם לא יכולים ללבוש ארבע שכבות של בגדים שחורים וארוכים עם כובע מפרווה כשיש 52 מעלות בצל, ואז לעלות לאוטובוס עם עוד 80 איש ולהתנהג כאילו הכול בסדר! כי זה לא!

      נמאס לי מהקריפס שמתחככים בך "בטעות", שהיד שלהם "בטעות" על הברך שלך, שהדילדו הענק הזה "בטעות" מתנופף לך מול הפנים. אני לא יודעת מה נותן להם את התחושה שאם האוטובוס צפוף זה נותן לגיטימציה להטריד אותי מינית, אבל זה חייב פאקינג להפסיק.