פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מילים חדות כסכין

      כולם מדברים על המורה ששלחה בטעות מסמך עם הערות פוגעניות על התלמידים שלה - אבל האם זה באמת היה מעשה חמור? ה-ZONE מנסה לבחור צד במלחמה

      (צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

      מורים, תרגיעו עם הרוע

      כנראה שגם המורים של שכבת י"א בתיכון בשרון מכורים ל"דה וויס", כי הם החליטו לנסות גם הם את הווייב של השופטים - להורי התלמידים נשלח בטעות מסמך עם שמות התלמידים שיוצאים למסע לפולין, והערות ליד כל תלמיד ("תינוקת מגודלת", "סוציומט" ו"קטע עם בנים" היו רק חלק מההערות הפוגעניות שנרשמו על ידי המורים).

      תופתעו אולי לשמוע, אבל הערות כאלו הן ממש לא נדירות, וחדר המורים כולו מלא בריכולים על התלמידים. ועל המורים. ועל המנהלים. ועל ההורים של השכנים של הילדה מכיתה ג'2. אני מבינה שמורים הם בסך הכול בני אדם, והם צריכים מדי פעם לפרוק את המטען מהעבודה מבלי להשאיר בבטן, אבל שמתי לב (ולא פעם אחת) שלשטויות שהמורות אמרו אחת לשניה באמת הייתה השפעה על יחסן לילדים. לא הגיוני שהן ירעילו אחת את השניה נגד ילד שפשוט לא מצליח להקשיב, או ילהיבו אחת את השניה כשהן מנסות להצדיק את כעסן על הילדה שפשוט קצת מתקשה ללמוד.

      בית הספר אמור להיות בעד התלמידים ולא נגדם. הוא אמור להכין אותם לעולם האמיתי, אבל לרכך את השטח ולהיות הוגן. זה לא מה שקורה הרבה פעמים בפועל, וזה גם לא יקרה אם המורים ימשיכו להתנהג כמו ילדים בכיתה ד' ויקבעו ש"לילד יש התקפי חרדה כי היה נראה ככה ביום חמישי" או יחליטו שילדה פשוט "לא חכמה גדולה" כי היא החליטה שהיא רוצה ללמוד מבלי לקחת ריטלין. לכל אחד יש מטען, אבל לפחות בבית הספר - אנחנו מצפים מהמורים שלפחות ינסו להתעלם ממנו.

      (גל דולב)

      אפשר לחשוב מה קרה

      כשראיתי את ההפגנות נגד המורה שפרסמה בטעות את מסמך חוות הדעת שלה – רציתי להקיא מהצביעות. אז אוקיי, הקובץ הזה לא היה אמור לדלוף. זאת הייתה טעות שנעשתה בתום לב, ואין טעם לדבר עליה. הטענה העיקרית של התלמידים היא ממילא רק כלפי המעשה עצמו – עצם זה שהמורה מעזה, בחוצפתה, לכתוב עליהם דברים לא כל כך נעימים מאחורי הגב. אז רגע לפני שאתם יוצאים להפגין - חשבו על הדרך שבה אתם מתנהלים כתלמידים.

      הפרעתם למורים לדבר, צחקתם עליהם וחיקיתם אותם. והמורים ידעו, הם גם לא עד כדי כך תמימים. אז מה אתם מתפלאים? נכון, זה לא הכי מקצועי לדבר על זה, אבל באותה סירה בדיוק גם אתם נמצאים. לא הכול מקצוע בחיים, יש גם אדם מאחורי הציון והמגן הזוועתי.

      מורים הם אנשים רגילים. יכולה להיות להם דעה עליכם, שלא קשורה לתפקוד שלהם כמורה. זאת הדרך שלהם להעביר את הזמן בין ציון לציון. הם מתלוננים עליכם, מקטרים או צוחקים עם המורים האחרים. ובוא נודה, בדרך כלל גם יש על מה. במקרה הספציפי הזה, המורה אפילו לא כתבה את זה כסתם רכילות מבדחת, אלא כאינפורמציה חשובה לקראת נסיעה כיתתית לפולין, שבה חשוב לדעת על הפרעות התנהגותיות של המצטרפים לנסיעה.

      ובכלל, בואו נסתכל לרגע על ההערות שרשמה המורה: מה הבעיה ב"לא חכמה גדולה"? ההערה המעליבה הזאת, שאסור שתגיע לתלמידה, אבל גם לא הייתה אמורה להגיע - רק עוזרת למורים אחרים ומרגיעה אותם. עכשיו הם ידעו להסביר לה יותר. אם כן, שום ביקורת בתחום החינוך היא לא אישית באמת. עזבו את המקצועיות. תבינו שיש מעבר - כי אחרת לא באמת נשרוד את החיים האלו.

      (אלכס בן עמי)