פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסע אחר

      אוטוטו יוצאים למסע לפולין, כולם מדברים על כמה זה חשוב, אבל אלכס לא מבין על מה המהומה. לא זה מה שילמד אתכם על השואה

      לצאת נגד המסע לפולין נשמע קצת כמו אקט של שחיטת פרות קדושות. של לעשות דווקא, כדי להרגיז. הרי נסיעת תלמידי כיתות י"א למחרת ריכוז בפולין נועדו, בין היתר, לעזור לנו לזכור את השואה, את ההיסטוריה שלנו. למה שמישהו ייצא נגד זה?

      אושוויץ (ShutterStock)
      (צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

      אחת הסיבות הלא מפורשות למסע לפולין, היא חיזוק הקשר שלנו לעם היהודי ולציונות. הרי כשאנחנו רואים איך המוות תמיד אורב לנו, איך נראית השנאה כלפי העם שלנו, מתחזק בנו הרצון להיות מוגנים במדינה משלנו. ואני שואל את עצמי – למה? האם אבן היסוד לקיומה של מדינת ישראל צריך להיות צרות ואסונות? מה עם תקווה, רצון לעתיד טוב ולשינוי, ביסוס הערכים או אולי – "נפש יהודי הומיה" – כפי שהיא מהמקורות?

      נימוק אחר שינסו לשכנע אתכם בעזרתו הוא העמקת הידע על השואה. הרי אין שום סיכוי להשלים את כל הדברים שאפשר לראות ולשמוע בזמן הזה, בטח לא טינאייג'ר עם טונה של תחומי לימוד, חברים והמון מה לעשות (חוץ מהזמן שהוא קורא את ה-ZONE או טוחן שעות על הפייס). העניין הוא שהשואה הוא נושא ענק. יש בו כל-כך הרבה ללמוד, והמוני היבטים שאפשר לגעת בהם. תוכלו לגעת בהם על-ידי התעניינות וקריאה, הליכה ל"יד ושם" וניסיון לחקור את מה שבאמת אתם רוצים לדעת.

      אילוסטרציה (ShutterStock)

      שלא תבינו אותי לא נכון: אם אתם באמת רוצים לצאת כדי לשמוע עדויות ולראותם אותן מקרוב, להעשיר את הידע – ואולי אף לחוש את הדברים מקרוב כדי לחזק את תחושת הקשר לעם היהודי, או אפילו בגלל החברים והגיבוש המטורף (אחת הסיבות המוצדקות באמת, אגב) – זה כבר שיקול שלכם. אבל לומר לנו שזה מסע "חובה" לחיים? כדאי שתפסיקו לחרטט.

      וגם:
      הקמפיין של קעקועי שואה לבני נוער - דוחה ומעליב אותנו

      ואתם - נסעתם /מתכוונים לנסוע לפולין בתיכון?