פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      10 הסדרות האהובות על הנוער, והפעם: "דוקטור הו"

      ה-ZONE אסף את 10 הסדרות שאתם הכי אוהבים, ובכל שבוע נעשה כבוד לאחת מהן. והפעם: "דוקטור הו"

      הסדרה הקודמת בפרויקט: "90210"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      (צילום: אתר ה-BBC)

      "דוקטור הו" היא סנסציה היסטורית, עוד משנות ה-60 בבריטניה. במרכזה עומד הדוקטור המתחלף (תודות לרעיון הגאוני שהוא "ריגנרציה", בעצם היכולת של הדוקטור לחיות גם אחרי שהוא מת, פשוט בצורת גוף אחרת), אשר לוקח את המלווה היפה שלו בכל פרק למקום אחר ברצף הזמן-חלל.

      בגרסה האחרונה של הדוקטור, שקיימת מ-2005, כבר ראינו את הדוקטור לוקח את רוז טיילר לבליץ בלונדון, את מרתה ג'ונס לסוף המאה ה-16 לפגוש את שייקספיר, את דונה נובל לפומפיי ואת איימי פונד להתאהב בוונציה העתיקה. הסדרה הזאת, שמשלבת פנטזיה, מדע בדיוני, קומדיה ודרמה, אהובה על כל מי שיש לו בלב קצת מקום לחייזרים חתיכים שאוהבים תרבושים ועניבות פפיון.

      למה אנחנו אוהבים את "דוקטור הו":

      בואו נודה באמת – זאת סדרה שיש בה הכול. הומור בריטי שנון, שיעורי היסטוריה קלילים, פנטזיות עתידניות עם חייזרים חבושי מסיכות, פחד, צחוק, שמחה, עצב ובעיקר חיבור לכל דמות ודמות ולכל סיפור וסיפור. והיי, אם העדפתי לראות פרק כריסמס חדש במקום ללכת למסיבת סילבסטר, כנראה שיש משהו בסדרה הזאת. אשכרה היו בה חייזרים שמפליצים – איך אפשר לא לאהוב סדרה כזאת?!

      וכמובן, איך אפשר לשכוח את המלוות המקסימות (חוץ ממרת'ה. איכס!), וגם הדוקטורים המופלאים – כריסטופר אקלסטון שנתן הופעה מרשימה, דיוויד טנאנט שאני עדיין מאוהבת בו עד עצם היום הזה, ומאט סמית' שלמרות גילו והנעליים הגדולות שהוא היה צריך להיכנס אליהן, לא אכזב.

      למה אנחנו שונאים את דוקטור הו:

      אם לצטט מישהי חכמה שאמרה לי פעם למה היא לא צופה בסדרה הזו - “זאת סדרה עם תקציב אסטרונומי שנראית כאילו היא סדרת לואו-קוסט שעדיין תקועה בשנות ה-60'”. וזה די נכון. החייזרים נראים כאילו ילד בן 4 גזר והדביק מעיסת נייר. אבל גם אם נתעלם לרגע מהפרקים הדי מגוחכים בעונות הראשונות, מהרגע שאיימי פונד והדוקטור האחד-עשר נכנסו לתפקיד, ראינו הדרדרות ניכרת באיכות הסדרה (חוץ מהפרק על ואן גוך שהיה מושי מושלם). ומי שהורס לי את דוקטור הו דינו דין מוות.

      מלכת הסדרה:

      רוז טיילר היא המלכה מבחינתי. המלווה הראשונה, שהצליחה לחדור אל הדוקטור כל כך עד שהוא שלח שיבוט של עצמו לגור איתה, והיא בעיקרון הבד-אס הכי גדולה של הטלוויזיה ומעבר לזה, היא הדמות שכולנו רצינו להיות. רוז טיילר, אשר משוחקת על ידי כוכבת הפופ הגרועה למדי, בילי פייפר, היא כל מה שצריך להיות במלווה של הדוקטור. אנחנו יודעים שדמות נכנסה לנו לב כאשר אנחנו רואים את בילי פייפר משחקת זונה ב"וידוייה הסודיים של זונת צמרת" והלב שלנו כואב, ואנחנו תוהים איפה הדוקטור לעצור את כל זה.

      רגע זכור במיוחד:

      חשבתי אולי לכתוב על המלאכים שאסור למצמץ לידם, אבל אז הגעתי למסקנה שהסצינה הכי חשובה וזכורה בסדרה היא סצינה מתמשכת – הרי אי אפשר לכתוב על דוקטור הו בלי לומר ולו מילה אחת על הדאלקים.

      הפעם הראשונה שראינו אותם בסדרה של 2005 הייתה – כצפוי – בפרק בשם "דאלק". האויבים הגדולים ביותר של הדוקטור משכבר הימים, אשר השמידו את כל בני גזעו, ממשיכים להופיע ולהזכיר לנו שגם לדוקטור יש נקודות חולשה, ואולי הוא לא החייזר הנחמד שכולנו מנסים לקוות שהוא. הדאלקים נותנים את הקונטרה הדרושה בכל סדרה עמוקה, ומראים לנו שהעולם, או היקום בעצם, אינו שחור ולבן.

      הידעתם?

      כשהעונה הראשונה של הסדרה החדשה הייתה בצילומים, המון אתרים פיראטיים ניסו להניח ידם על ההקלטות הראשוניות שלה. לכן, אחד הפקידים במשרדים עלה על רעיון – להשתמש בשיכול אותיות! במקום לרשום על הקלטות "דוקטור הו", עובדי המשרד תייגו אותן בתור "טורצ'ווד". הרעיון מצא חן כל כך בעיני ראסל ט. דיוויס, אחד מכותבי הסדרה, שהוא בחר להשתמש בשם הזה לסדרת הספין-אוף של הדוקטור.

      ציטוטים:

      "אני חצוף? חצוף ולא ג'ינג'י?!” - דיוויד טנאנט בתור הדוקטור, כשרק נכנס לתפקידו בספיישל הכריסמס.

      "עניבות פפיון הן מגניבות" – מאט סמית' בתור הדוקטור.

      "אל תמצמצי" – הדוקטור מזהיר את מרת'ה לא למצמץ בחברת המלאכים המפחידים.