פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא לפי הספר

      האם יצליחו לגרום לנו לקרוא כשהספרים יהיו אינטרקטיביים? אייל סגל מפנטז על עולם שבו הספר מתאים את עצמו אליו

      אני בטוח שהמורה ללשון קטרה לא פעם על אוצר המילים הדל שלכם, על שגיאות הכתיב שלכם או על טעויות בניסוח. היא ידעה גם להצביע על הסיבה המדויקת: אתם לא קוראים. לא ספרים, בכל אופן, אלא מקסימום כתבות מלאות בתמונות עירום (וכן, אני מדבר על ה-ZONE).

      בזמן האחרון מתגבש פרוייקט שמטרתו להפוך כמה שיותר ספרים לאינטרקטיביים. הטקסטים מועברים לאייפדים, ונוספים להם משחקים. זה עדיין לא מתאים לכם ספציפית, כי בעברית יש בעיקר סיפורים כמו "מעשה בחמישה בלונים" (או שזה כן מתאים? אם כן, תיהנו!) אבל מי יודע, אולי זה מה שיגרום לנו לקרוא כשהפרויקט יתפתח.

      תארו לכם, למשל, שיוסיפו לספרים המוכרים לנו פונקציות אינטראקטיביות, שיפשרו לנו, נניח, לרצוח את וולדמורט בזמן שאנחנו קוראים את "הארי פוטר". או שספרים בעלי מסר יקרינו באמצע הקריאה סרטון אנימציה קצר, שיסביר את המסר באופן מדויק. או שסתם תוכלו, באמצע הקריאה, לבקש מהתוכנה שתזכיר לכם מה קרה בספר הקודם בסדרה, כי אתם פשוט לא זוכרים מאיפה צצה הדמות הזאת.

      ואם כבר משרד החינוך משקיע 50 מיליון ¤ מערכת החינוך לטכנולוגית יותר, למה לא להוסיף אלמנטים אלטרנטיביים לספרי לימוד? סלבס וירטואלים יקריינו לנו את החומר הלימודי, שיעורי בית ותרגילים ייעשו בשיתוף עם סרטונים ומשחקים. האם לא היה לנו, הדור חסר הריכוז, יותר קל ככה?

      ברור שזה יצמצם את הקריאה, אבל המצב כיום הוא שהספר הוא לא אטרקטיבי. בדקה קוראים כ-200 מילים אך שומעים 300, המילים הן שחור-לבן והמסך צבעוני, בספר יש הרבה יותר מדי מלל ופחות מדי ויזואליה – ובמחשב אפשר לראות את הסיכום להכול. אחרי רפורמה כזאת, שתהפוך את הספרים לאינטרקטיביים וצבעוניים – אני בטוח שאחוז הקוראים שלהם יעלה, ובטח שכמות העצים.

      מה דעתכם - מעדיפים ספרים אינטראקטיבים או רגילים?