פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מלאכי הגיהינום

      אייל לא מבין למה כל כך הרבה נערים בגילו רוצים אופנוע. הרי חוץ מהפוזה, לא תרוויחו כלום. ומה איתכם?

      אחד מוויכוחי ההורים-ילדים שהכי משגעים אותי הוא הוויכוח על אופנוע. תקציר: אתם רוצים אופנוע, הם לא מוכנים כי אתם צעירים מדי, אתם אומרים שממש לא ופורצים בבכי.

      האמת? לא באמת כדאי לכם. הפגיעה הפוטנציאלית בתאונת אופנוע היא חזקה במיוחד, ומה שיכול לשרוט מכונית עלול לגרום נזק של ממש לאופנוע. בנסיעה בגשם קשה יותר לבלום, ונהגי מכוניות לא ממש נזהרים לכם על הגולגולת, אז בשביל מה לכם?

      נכון, לריב עם ההורים זה כיף. באמת. גם אופנוע זה ממש כיף. אבל למות, ועוד לפני גיל 27, זה לא טוב. למה בעיקר בסוג האופנוע המעפן שמתירים לנו לנסוע בו – חלש, לא יציב ובגלל מגבלות התקציב - גם מכוער. לא תרשימו איתו הרבה בחורות ממילא.

      סער שיינפיין (רפי דלויה)
      הנה, סער שיינפיין קנה אופנוע ותראו מה קרה לו בסוף (צילום: רפי דלויה)

      אני מבין שאתם מתים לנהוג כבר, ובגיל 16 עדיין אי אפשר לנהוג במכונית - ובאופנוע כן. ואני מבין שחלקכם לא עבר את הטסט העשירי ואתם כבר מתוסכלים. ובכל זאת, לחכות עוד שנה אחת של נסיעות באוטובוסים תהיה לכם הרבה יותר זולה ותשאיר לכם יותר תירוצים לאחר. ממילא בעוד שנה, כשהרישיון יהיה בידיים שלכם, תבינו שלא הייתה לכם סיבה אמתית לחפש את הריגוש שבאופנוע. לנסוע לבית הספר זה לא לקרוע את העיר.

      אז אחרי שהרסתי לכם את הכיף, זה הזמן לפצות: קנו אופניים. ברצינות. זמן הכשרה? יום אחד. זה אקולוגי, זה כיף ובערים כמו תל אביב אפשר אפילו לשכור אותם במחירים זולים יחסית.

      אז לכו לאמא ותאמרו לה: חשבתי על זה, אני מעדיף לחיות. גם על חשבון הריב הזה.

      ומה אתכם - הייתם רוצים אופנוע?