פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שונאים, סיפור אהבה

      לרגל תשעה באב ה-ZONE מאוורר את כל שנאת החינם שלו! קבלו את עשרת האנשים שתמיד נשנא, והגיע הזמן שנגיד את זה

      המורה למתמטיקה

      מי יודע לפתור את המשוואה הבאה: מורה + מתמטיקה = שנאת עולם בחזקת 2.

      תאמינו או לא, אבל את המשוואה הקשה הזו למדתם ושיננתם בכיתה א' כל כך טוב, שעד היום אתם לא מבינים מי חסר החיים שמוכן להיות המורה הכי שנוא בבית הספר, רק בשביל להיות מישהו. רואים, ילדים? זוהי הסיבה שלא טוב להשקיע במתמטיקה - כדי שחס וחלילה לא תל?מדו אותה יום אחד.

      ההורים שלכם

      הם גידלו אתכם, חינכו אתכם וחצי מהם אפילו הוציאו אתכם מה...

      אבל הנה הגיע גיל ההתבגרות, הגיל שבו תראו להם כמה שאתם אוהבים אותם, ואין דרך יותר טובה מאשר לצרוח עליהם את זה, לטרוק להם בגלל זה את הדלת או לנתק להם את הטלפון בפרצוף. הורים הם הדבר הכי שנוא עלינו בעולם, וכל זה כנראה רק בגלל שהם תמיד תמיד צודקים. תמיייייייייד.

      הבחורה שנשארת רזה ולא משנה כמה היא אוכלת

      היא אוכלת לך את כל ההמבורגר, בולסת את הצ'יפס, שותה את כל הקולה, שואבת את הגלידה ואחרי שתי דקות שוב רעבה. חושבים שזה מעצבן?, ומה עם העובדה שאחרי שהיא אוכלת ככה כל יום כל היום היא נשארת רזה?. "זה פשוט גנים טובים", היא אומרת, תוך כדי שהיא מחפשת עוד משהו לאכול במקרר שלך. ולשנוא אותך זה בגנים שלי, אז מה?

      ההוא שתמיד מתקן אותך בעברית

      זה שני ימים, ולא שתי. אומרים שלושה שקלים, ולא שלוש שקל. ההוא שתמיד מתקן אותך בעברית הוא לא סתם הטיפוס הכי שנוא עליך, הוא גם הניג'ס הכי גדול בעולם. אז תגיד לי מה אתה מעדיף - שלוש אגרופים או שלושה?


      .

      זה שמגיב לך "חחחחחח" בסטטוס

      הוא תמיד יהיה מוכן לפעולה, העצלנות שלו היא משהו וחוש ההומור שלו גרוע: על כל סטטוס, כל תמונה, כל תיוג קבוצתי ומיותר, הוא יהיה שם, ויגיב "חחחחחח". אין דבר יותר שנוא ומעצבן מלחזור הביתה אחרי יום קשה, לפתוח את הפייסבוק ולראות מאה מיליון נוטיפיקיישנס שכולם מאותו אחד, שהחליט פתאום ש"רבתי עם אמא אתמול" או הצ'ק אין לבית הקפה השכונתי זה נוראאאאאאא מצחיק. אם תמות יום אחד אני בטוח שאני אצחק על זה, מבטיח לך.

      האח שתמיד מקבל מה שהוא רוצה

      רק בגלל שאני האח הגדול יותר זה אומר שאין לי רצונות? או קצת בקשות? יש לי, רק חבל שאת שלי אני צריך למלא בעצמי ולא לקבל קצת עזרה מההורים. אבל מי כן מקבל את כל הדברים שהוא רוצה? אותו נסיך קטן שיושב לו כל היום וחושב על הבקשה הבאה שלו, נסיך שאני חושב שקוראים לו אח, אם כי אני כמעט משוכנע שאין ביננו שום קשר דם. אותי תמיד יאשימו בטענה שאני הגדול יותר, אותי תמיד יזניחו, והוא רק צריך להרים יד וכבר כולם מקשיבים לו. חכה חכה לגיל 20, שלא תדע לנגב את התחת לבד.

      זו שמקבלת תמיד 100 במבחן ובוכה אם היא קיבלה פחות

      אני לא בטוח שיש לי משהו להוסיף על זה. תתמודדי, ילדה.


      .

      זה שיודע הכול

      כמו ההורים, הוא תמיד יהיה שם בצד, בזווית העין, מקשיב לכל מילה ומחכה לטרף הבא שלו - הטועה. הוא מחכה לטעות הכי קטנה, לעובדה הלא נכונה או לאמירה השקרית. וברגע שהוא מצליח לאתר את הטרף שלו, הוא קופץ עליו, ומיד חייב לשפוך את כל הידע שיש לו בנושא למרות שאתה מזמן כבר לא מקשיב לו כי את מי זה מעניין. עצה קטנה: "טוב אחי" בסוף המשפט שלו ישתיק אותו לכמה רגעים, לפחות עד הציד הבא.

      זה שיש לו הכול כי הוא ממשפחה עשירה

      בזמן שאני בוכה לאמא שאני רוצה את האייפון החדש או את החולצה הזו או האחרת, הוא כבר ממזמן ילך עם אותה חולצה וידבר עם חברה שלו באייפון. למה? כי הוא עשיר, טחון, מפוצץ בכסף. הוא וכל משפחתו. ככה שבזמן שאני צריך להחליט האם זה טיול אחרי צבא או דירה בתל אביב, הוא עסוק במשהו קצת פחות חשוב כי הוא יודע שאת שניהם הוא יקבל, ואולי גם איזו מכונית קטנה. או שתיים. אולי שתיים וחופשה בתאילנד?

      ההוא שתמיד מספר את אותן בדיחות לא מצחיקות

      אני מניח שכולנו פגשנו אותו לפחות פעם בחיים, כי קשה לשכוח מישהו שמספר כל כך הרבה בדיחות גרועות ברצף בלי אפילו אחת סבירה. הוא יודע הכול: מבדיחות קרש ועד בדיחות אמאש'ך, מבדיחות עם משחקי מילים ועד בדיחות על כורדים, אבל הוא באמת יודע לבחור בקפידה את הגרועות שבהן, וחס וחלילה שבטעות הוא יספר אחת טובה, אחרת היא תגנוב לכל האחרות את ההצגה. עם מספיק אימון תוכל להיות ממש שחר חסון הבא.

      לפעמים דווקא שווה לשנוא: שירי השנאה הכי לוהטים!