פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דירה להשכיר

      יערה ביקרה באוהלי המחאה ברוטשילד, והגיעה למסקנה שאם לא נצטרף גם אנחנו למחאה - בעוד כמה שנים גם לנו, בני הנוער, לא יהיו דירות להשכרה

      דמיינו את הסיטואציה הבאה: בעוד שנה-שנתיים אתם עוזבים את הבית של ההורים – די, כמה אפשר להתעלק עליהם – ומחליטים לעבור לעיר האורות, בעלת אינספור האפשרויות – בת ים. סתם, תל אביב. אתם חולמים על מגורים בדירה יפהפייה, מצוחצחת ומעוצבת, עם מקרר מלא בכל טוב והאפשרות לרדת למועדון האהוב עליכם בכל הזדמנות; לגור קרוב לעבודה או לאוניברסיטה; ליהנות מהמגוון שיש לעיר הזאת להציע. לגיטימי לגמרי.

      ואז, במהלך השיטוט העקר לחיפוש דירה במחיר נורמלי, אתם מגלים שלא כולם מסכימים איתנו שזה "לגיטימי לגמרי" לרצות לעזוב את הבית של ההורים. להיפך, זו ממש חוצפה מצידנו לדרוש לעצמנו דירה בתל אביב. הרי מי אנחנו בכלל? צעירים! תל אביב שמורה אך ורק לבעלי הממון, ליושבים במגדל השן; לחברים היקרים שלנו שמרוויחים (על חשבוננו) סכומי עתק. הם-הם הבחורים הטובים אשר מגיע להם לבחור לגור בתל אביב.

      דיפולט (מערכת וואלה! , דיפולט)

      רחובות של אוהלים באמצע העיר

      מחאת הדיור, אשר תופסת את הכותרות בעיתונות ובמדיה בשבוע האחרון, מדברת בדיוק על המצב האבסורדי הזה - על העובדה שצעירים לא יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה ועדיין להתקיים בכבוד מהמשכורת המגוחכת שהם מרוויחים (ואם הם סטודנטים או פנסיונרים או פועלים או חסרי השכלה אז בכלל אין על מה לדבר).

      אתמול (ב') ביליתי כמה שעות בלב המחאה ברוטשילד, מול כיכר הבימה. ברחוב השתרך שביל ארוך של אוהלים צפופים-צפופים, ביניהם מחצלות, ספות ושולחנות מאולתרים נמוכים עליהם מפוזרים עיתוני היום וספרים. בתחילת השביל ניצב "מטבח", אשר פעל באופן תמידי ואנשים חילקו בו מיני מאכל (חומוס, בורקסים, טחינה, אורז ואפילו מעורב ירושלמי!) וכוסות מלאות בשתייה קלה. מאחור הועמדה זולה בה נשמעו ללא הפסקה מנגינות של נגני גיטרה ודרבוקות, ולצידם דוכני בגדים, ספרים וסרטים. כל זה – בחינם.

      הבעיה, כפי שניסחו רבות מהתנועות שלקחו חלק במאבק הזה, טמונה בשיטה עצמה – בעובדה שהקפיטליזם החזירי השתלט לנו על החיים ואנחנו לא רואים את זה. קבלנים בונים ארמונות יוקרה שעולים כמה עשרות מיליונים טובים, בערים בהן דירות הן מותרות ואנשים לא מצליחים לסגור את החודש. יש מספיק שטחים לבנות עליהם דירות, ומאות דירות עומדות ריקות ברחבי תל אביב, אך למי זה אכפת? אם אין לך כסף לשלם, אז אתה לא צריך לגור פה בכלל.

      למה לצעירים לא-עשירים כל כך קשה לשכור דירה?

      וזה לא רק בתל אביב. זאת בעיה ארצית. לאן שהולכים אנשים, שם המחירים עולים. גם בפריפריה המחירים מטפסים ומטפסים – בבאר שבע, למשל. המחאה התפשטה גם לכפר סבא, ראשון לציון, ירושלים, קריית שמונה, באר שבע ועוד ערים רבות אחרות, בדיוק בגלל שהבעיה אינה תל אביבית בלבד. אבל בתל אביב ישנן יותר עבודות, ולכן אנשים מעדיפים לגור בהן. התחבורה הציבורית יקרה ולא יעילה, כך שלהגיע מעיר מרוחקת לעבודה בתל אביב הופך לקטסטרופה.

      אנחנו חייבים להתגייס למאבק הזה. לא למען אידיאה מרגשת, אלא למען עצמנו – למען הדירה שנקנה (טוב, לא נקנה, אנחנו לא יצחק תשובה. נשכור בקושי) עוד כמה חודשים, ולמען החיים שיהיו לנו במדינה שאוכלת יושביה.
      עלינו לדרוש פיקוח על שכר דירה, ולתמוך בקולי קולות בדיור ציבורי (דירות בבעלות ממשלתית המושכרות בעלות נמוכה מאוד). על כולנו להתאחד - יהודים, ערבים, אשכנזים, מזרחים, נשים, גברים, עובדים, מובטלים, פנסיונרים, סטודנטים וגם בני נוער.

      מגיעה להם שישפכו עליהם בירה

      אפשר להבין את השנאה שחשים אנשי המאהל לפי הפוליטיקאים שמגיעים אליהם לביקורי כסת"ח (כדוגמת מירי רגב ורון חולדאי). זה מכעיס שפוליטיקאים שיושבים בשלטון שגרם לכל המשבר הזה, בקואליציה שמסכלת כל יוזמה להפחתת שכר דירה, מעיזים בחוצפתם להראות את הפרצוף שלהם בקרב האנשים שסובלים מהגחמות שלהם, וכל טיפה של בירה חמה שנשפכה עליהם הגיעה בדיוק למקום אליו היא הייתה צריכה להגיע.

      כשמירי רגב וחבריה מכנים את המאבק קיצוני, שמאלני ואנרכיסטי, ואת הנאבקים כ"בעלי ראסטות אלכוהוליסטים", אנו מבינים את האימה שהם חשים מההמונים שיוצאים לרחוב (ואכן, מדובר בהמונים – רק בתל אביב הגיעו למאהל כמה אלפי אנשים בימים האחרונים). האימה הזו היא הוכחה לכמה שהמאבק הזה חשוב.

      יש בידיים שלנו כל כך הרבה כוח ואנחנו חייבים להשתמש בו – כן, חייבים! – כי אם לא נצא למאבק הזה, עוד שנה כשנצא לתור אחר דירה וניתקל בשכר דירה אסטרונומי, לא נוכל להתלונן.


      תמונות של אוהלי מחאה בכל הארץ

      הכירו את אנשי האוהלים בשדרות רוטשילד

      דיפולט (מערכת וואלה! , דיפולט)
      דיפולט (מערכת וואלה! , דיפולט)