פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הצילו, הומו!

      היום יום נגד הומופוביה הבינלאומי, ויערה מזכירה לכם שהומופובים יש בכל מקום. גם כשאתה צועקים על מישהו בצחוק "יא הומו", זה תורם לשנאה. ואתם? הומופובים?

      היום (17 במאי) הוא יום המאבק הבינלאומי נגד הומופוביה. למרות שנדמה לרבים שיום זה מיותר, לדעתי היום הזה חשוב לציון ועקרוני לחיים במדינה דמוקרטית בה אין, עדיין, שוויון מגדרי ומיני.

      לכולנו יצא להיתקל בהומופובים בקרב חברינו. סביר להניח שכולנו נתקלנו אף בהומואים - בין אם בארון או מחוצה לו. לא ניתן לצעוד במסדרון בית הספר בלי לשמוע איזה ערס צעצוע בעל מספר תאים אפורים שמאפשר לו להגות 3 הברות בלבד קורא לחבר שלו "הומו". הבעיה היא שגם אנשים עם ראש על הכתפיים, אנשים שמגדירים עצמם נאורים, נוטים להשתמש בביטויים האלה.

      למה שונאים את דנה אינטרנשיונל?

      לפני האירוויזיון יצא לי להתדיין עם מספר גדול של אנשים שהעירו, בבוטות וזלזול, על שליחתה של דנה אינטרנשיונל לאירוויזיון על אף היותה טרנסקסואלית. "במקום לשלוח איזו בחורה יפה, שלחנו את הגבר הזה!" היה ביטוי שנשמע מכל עבר. השנאה ההזויה הזאת לכל מה ששונה מגוחכת. כולנו מכירים את ההרגשה הלא נעימה כשאדם מעיר הערה לגבי משהו שאנחנו חסרי ביטחון לגביו, בין אם זה על משקל, מראה או פנימיות. למה שנחטא באותה הצורה?

      כל עוד יש הומופוביה, אסור לנו להתעלם ממנה. ויש. אנו צריכים להפנים שגם כשחבר מספר בדיחה הומופובית, או קורא לחבר אחר, אפילו אם בצחוק, "הומו", הוא בעצם משמר מצב נתון ועגום - מצב שבו המילה "הומו", על אף שאמורה לבטא נטייה מינית לגיטימית, הפכה למילה שמביך להשתמש בה, מילה שמתארת "כל מה שרע בעולם", ולא נטייה מינית.

      תקראו לי מגזימנית, אבל בכל פעם שמישהו משתמש במילים "בוצ'ה", "לסבית", "הומו", "קוקסינל" ושאר המילים שהפכו לקללות בשפת היומיום בצורה שלילית, כדי לפגוע במישהו, הוא תורם למצב הבלתי אפשרי של שנאה כנגד חברי הקהילה, שנאה שגם בימינו רווחת עד מאוד.

      שנאה שמובילה לרצח

      שנאת הלהט"ב, להזכירכם, הגיעה לשיאה ב-2009, כשרוצח נכנס ל"ברנוער", מרכז גאה לנוער בתל אביב, והחל לטבוח בבאי המקום. מקרה זה הוא דוגמא מובהקת לאסון שנובע משנאת החינם הזו, רק על בסיס נטייה מינית. אנשים שהיו מקבלים את זה בכבוד אם בחור ובחורה היו מתנשקים לידם, נגעלים רק מעצם המחשבה על שני גברים מתחבקים. השנאה, הפחד והחרדה האלה נובעים מחינוך של שנים, מהסתה של החברה, מדחיקת ההומואים למסגרת המנודים חברתית, הסוטים, עושי הרע, נגועי המחלות.

      בתור בני נוער, בתור הדור החדש שעומד לחיות כאן ולכונן את האופי של המדינה ושל החברה בה אנחנו חיים, אסור לנו, בתכלית האיסור, להתעלם מהעובדה שלהט"בים סובלים, באופן יומיומי, מדיכוי מיני ומגדרי. הם לא חולים יותר מאיתנו. הם לא חיות, לפחות לא יותר מאיתנו. הם לא פחות טבעיים מאיתנו.

      תחשבו לפני שאתה מקללים

      אז בפעם הבאה שאתם מקללים מישהו בקללה הומופובית, תעשו לי טובה ותחשבו על האנשים שמקיפים אתכם. על הבחורה המבולבלת שעומדת ליד הידידה שלה הרגע קראת "לסבית", על ההומו בארון שנמצא ליד החבר שאתם מכפכפים כל יום וקוראים לו "קוקסינל". תחשבו על השאלה - מדוע אנשים נמצאים בארון? מדוע כל כך מלחיץ לצאת ממנו? אולי אתם הפכתם את זה ליותר קשה?

      למה שבן נוער יפחד לעשות מה שהוא מרגיש, אם זה נורמלי לגמרי?