פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה

      נורא רוצה לקיים כבר יחסי מין עם החבר שלי - זה מוקדם מדי? ומה לעשות כשהחבר הכי טוב רוצה שנהיה יזיזים? ארז הפסיכולוג עונה לכל השאלות!

      בת 16 שואלת:

      יש לי חבר כבר חודשיים, הוא בכיתה יב'. אנחנו נפגשים פעם בשבוע, וקבענו שאחרי שנה של זוגיות נקיים יחסי מין (בתקווה שנישאר ביחד). אני מרגישה שאני יותר לחוצה משנינו וחרמנית יותר, ויש לי הרבה פנטזיות עליו ואני מרגישה שאני מוכנה כבר לקיים יחסי מין, אבל גיל 16 הוא נורא מוקדם, וגם יש את הפחד שהוא יעזוב אותי אחרי, למרות שהוא אומר שהוא נורא אוהב אותי ורואה את הקשר ארוך טווח.

      לפעמים הפנטזיות משפיעות על המחשבה שלי, ואני חושבת על זה במקום להיות עסוקה בלימודים, זה מפריע לי. אני מרגישה שאני יכולה כבר בפגישה הבאה לקיים איתו יחסי מין, אני כל כך רוצה את זה כבר - אבל הוא רוצה פחות. מה לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      זה טבעי להרגיש את העוררות המינית שאת חווה ולשקוע בפנטזיות עליכם, גם אם הם בעוצמה רבה יותר מחברך. מצד שני, טוב שאת עוצרת לשקול את הדברים במקום פשוט "לעשות את זה", שכן יש מקום לחשוב אם אכן זה הצעד הנכון. אל אף שאת כנראה חווה התאהבות חזקה ושניכם מביעים רצון שהקשר יימשך עוד זמן רב, הקשר עוד נמצא כרגע בשלב ראשוני מאוד. במצב זה ההתאהבות "מעוורת" והרגשות מציפים, וכדאי יהיה לחכות שהחברות שלכם תתחזק כמו גם הביטחון בקשר לפני שתעשו את הצעד של קיום יחסי מין.

      ממה שאת מתארת אני מקבל את התחושה שהרצון שלך ביחסי מין קשור אולי בכך שאת כמהה לקרבה גדולה יותר עם החבר, שמפגש חד שבועי אינו מספק עבורך וייתכן ואת רוצה להשיג את הקרבה הזו דרך יחסי המין. חשוב לומר שיחסי מין אכן יכולים לתת תחושה של אינטימיות רבה, אך הם גם יכולים ליצור תחושה לא נעימה וריחוק אם אין את המוכנות אליהם.

      כדי לחוש יותר קירבה את יכולה לנסות ליזום יותר פגישות עם אותו חבר ולבלות איתו זמן רב יותר. בנוסף כדאי ליצור הדרגתיות בקרבה הפיזית שלכם כדי לאפשר לכם להתרגל לתחושת המגע ולהרגיש יותר נוח ובטוחים בתוך בסיטואציה האינטימית הזו. ההדרגתיות תאפשר לך לשמור על עצמך ועל הקשר ובנוסף היא תשאיר מקום לסקרנות ותיצור ציפייה למגע רב יותר לעתיד. חשוב שתתני לעצמך "ליהנות מהדרך" כלומר תיהני ממגע שאת וגם החבר מרגישים בנוח איתו מבלי לקפוץ לרמת קירבה שאתם חוששים ממנה.

      בת 17 שואלת:

      לאחרונה אני והחבר הכי טוב שלי מזה שנים רבות (4-5 שנים) התחלנו לפתח קשרים רומנטיים. זה התחיל בערב אחד שהוא נישק אותי, ואז ביום שאחרי הוא אמר שהוא לא רוצה שיהיה בינינו כלום. עבר חודש מאז, ובשישי אחד בערב הוא ניסה לנשק אותי שוב. אחרי כמה פעמים שבהם לא נתתי לו, הסכמתי והתנשקנו. כל הערב ככה פלרטטנו אחד עם השני והתנשקנו, ואז הוא אמר שהוא רוצה שנשאר יזיזים וחברים הכי טובים - אבל לא בני זוג.

      בעקרון אין לי שום בעיה עם יזיזים, אבל הוא הנשיקה הראשונה שלי וגם החבר הכי טוב שלי, וזה לא נראה לי מתאים. הבעיה היא שמצד אחד אני מאוד נהנית אפילו רק להתנשק איתו. מצד שני, אם הוא החבר הכי טוב שלי ואנחנו עושים הכול ביחד ומספרים הכול זה לזו - אנחנו סוג של בני זוג.

      סיפרתי לחברות שלי עליו, והן אמרו שאני יכולה להתחיל את זה אבל בסוף אני אתאהב בו, ומאחר שהוא לא רוצה זוגיות, אני אפגע.מה לעשות ? להמשיך את החברות הזו עם יזיזות ? להפסיק את היזיזות ?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      במצב בו ישנן ציפיות שונות מתוך הקשר, אכן קיימת הסכנה שאת עלולה להיפגע מאותו ידיד, וכך גם החברו?ת שלכם. נשמע שלהתנשק עם אותו ידיד היא חוויה נעימה עבורך אך אליה מתלווה גם הפנטזיה שהקשר יהפוך להיות קשר רומנטי. מכיוון שאותו ידיד מצהיר בגלוי שהוא אינו מעוניין בכך, כדאי יהיה לשמור על הגבולות בינכם ברורים, למרות שאת מוותרת בכך על ההנאה הרגעית שבמגע פיזי איתו.

      בכך שאת מציבה לאותו ידיד גבולות ברורים את שומרת על עצמך ועל הידידות שלכם אך את גם "ממתגת" את עצמך. את מעבירה מסר לאותו ידיד שאם הוא רוצה להיות איתך בקשר רומנטי עליו להיות מוכן להתחייב רק אליך ושהוא אינו יכול "ליהנות משני העולמות". כמו שלפעמים דווקא המחיר של מותגים הופך אותם לנחשקים יותר, כך גם ייתכן ויגבר הסיכוי שאותו ידיד יראה מה הוא מפספס שהוא מוותר על הקשר הרומנטי איתך. אם תאמיני באמת שמגיע לך יותר, שמגיע לך מישהו שירצה להיות רק איתך, אזי אותו המסר יעבור גם לבנים שיעריכו יותר את מה שיש לך להעניק.

      בת 16 שואלת:

      יש לי חבר כבר חצי שנה, שגדול ממני בשנה. אבל יש לנו בעיה אחת שהורסת לנו את כל הקשר: אני חיה בחו"ל ויש לנו מערכת יחסים בשלט רחוק, מכיוון שהוא גר בארץ. זה הכניס אותנו לדיכאון של ממש, עד שנפרדנו וחזרנו, ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות. אנחנו לא רוצים להיפרד ואנחנו אוהבים מאוד זה את זו, וגם הוא אמר לי שאין לו מה לחפש אצל אחרות, אבל אני חייבת למצוא פיתרון. אני משתדלת לצלצל כל יום ולבוא לביקור כל חודשיים אבל זה עדיין לא מספיק, וזאת הסיבה היחידה לריבים שלנו. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אשמח להצעה שלא תכלול פרידה.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      נשמע שאת עושה כל מה שבאפשרותך כדי לשמור על הקשר שלכם, ובכל זאת מרגישה אשמה על כך שאת לא עושה מספיק. מהפנייה שלך אני מתרשם שאת נמצאת תחת לחץ מהחבר שדורש ממך למצוא פתרון למצב, אך הבעיה היא שכנראה אין פתרון קל לקושי שלכם, מלבד להמשיך להחזיק את הקשר כמות שהוא בינתיים.

      קודם כל חשוב שתנסי להפחית את האשמה שאת חשה, שכן הבחירה לגור בחו"ל, אני מאמין, לא הייתה רק שלך. בנוסף, חשוב להבין שלמרות שהחוויה היא של "גזרה משמיים", האמת היא ששנכם בוחרים להיות בתוך הקשר הזה למרות הקשיים. לקחת בחשבון את האפשרות של פרידה היא דווקא חשובה, שכן דיכאון הוא חוויה של חוסר אונים, שכביכול אתם מוכרחים להיות בתוך המצב הזה ולסבול. האמת היא שיש לקשר שלכם יתרונות (האהבה החזקה) וחסרונות (המרחק), ולאחר ששקלתם את שניהם (וגם את הרצון להימנע מהכאב הכרוך בפרידה) אתם בוחרים להיות בתוך הקשר, וזאת עם הידיעה שישנה אפשרות לנסות ולמצוא קשר אחר ללא בעיית המרחק.

      להבין שהאופציה קיימת ובכל זאת להמשיך ולבחור בקשר יכול לחזק אתכם, שכן זה יהפוך את הקושי להתמודדות משותפת מבחירה, ולא מצב שיש בו אשמים. ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב יוכל מישהו מכם לבלות יותר זמן אצל השני (החבר אצלך לפני הגיוס, או את אצלו בחופשות הקיץ), ותינתן לכם האפשרות לבחון את הקשר שלכם יותר מקרוב.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

      .

      הלינק לא עובד?

      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il