פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכיתה מעופפת

      בשבוע שעבר העלו הצעת חוק לאסור את השימוש בסלולרי בכיתות. אמנם היא בינתיים נדחתה, אבל יערה כבר מתכוננת לקראת הגזירה, ומכינה לכם הצעות בילוי אחרות לזמן השיעור - בלי הסלולרי!

      תלמידי ישראל, הרכינו ראשיכם לדקת דומיה. כולנו כבר שמענו על הצעת החוק הקוראת להחרמת הטלפונים הסלולריים שלנו בכניסה לכיתות, והכנסתם לקופסה נחמדה באחריות המורה. שמענו ונחרדנו. אלוהים ישמור, מה נעשה בלי הטלפון בשיעור ביולוגיה משמים? ואיך נעבור יום של 12 שעות בלי הפסקה או אוכל שלא כולל גופות עכברושים בנות 5 ימים מהקיוסק הבית-ספרי?! הרי ללמוד זה לא בא בחשבון.

      אך אל דאגה. הרי גם לפני דור ה-Z תלמידים התפרעו ועשו צחוקים ודאחקות בשיעורים, והמוצרים הטכנולוגיים היוו רק התקדמות פרקטית. אנחנו יכולים לעבור את זה כמו ההורים שלנו, כמו האחים שלנו וכמו הדודים המיושנים שלנו. רק עם טאץ' צעיר לתלמיד המזהיר.

      קבלו כמה רעיונות.

      העברת פתקים

      הטריק הכי ישן בחפיסה, המקביל מתקופת האבן להסתמסות חסרת מעצורים (או אם אתם משוכללים ויש לכם אפליקציית הודעות חינמית).


      דרך הפעולה:
      היום, אם המורה שולה לובשת חולצה מזעזעת, אתם פשוט צריכים לשלוף את הסלולרי ולתקתק הודעה לחבר הטוב שיושב בקצה השני של הכיתה. בלי הטלפון, זאת לא בעיה נוראית כל כך – פשוט תתלשו דף מהמחברת, שרבטו הודעה שנונה להחריד ובחרו באחת מהשיטות העתיקות ("פססט... תעביר למשה!", או אם אתם אמיצים במיוחד – לכדרר את הפתק ולזרוק אותו ישירות לחיקו של החבר) לשינוע פתקים במרחב.

      יתרונות:
      קל ומעביר את הזמן.

      חסרונות:
      אם המורה תופסת אתכם, היא עלולה לגלות שאתם מעדיפים לשוחח על הפאה הנוכרית שלה ולא על מערכת הנשימה.

      חשוב לזכור:
      מתאים לשנונים במיוחד.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      פססססט... להעביר! (צילום אילסוטרציה: shutterstock)

      משחקי סבתא

      כשמשעמם בשיעור, אנחנו מקליקים כמה פעמים על הנייד ומשחקים במבחר גדול, מסנייק של נוקיות מהניינטיז ועד משחקי אסטרטגיה אינטראקטיביים שנכתבו על ידי הגרפיקאים הטובים ביותר כיום בשוק – זה לא באמת משנה כל עוד יש עיסוק שלא כולל ניתוח פונקציות בחדו"א. אך גם ללא הטלפונים, יש פתרונות רבים – משחקי הסבתא.


      דרך הפעולה:
      עשו "poke" (אבל אמיתי, לא כזה בפייסבוק. יש אילוצים) לחבר שלצדכם והתחילו משחק מרגש של איקס-מיקס-דריקס או ארץ-עיר במחברת היסטוריה.

      יתרונות:
      משעשע ולא דורש הרבה מחשבה.

      חסרונות:
      חלאס, כמה פעמים אפשר לשחק איקס-מיקס-דריקס ברצף בלי להבין את השיטה?!

      חשוב לזכור:
      וירוס זאת לא חיה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "המממ... מתקן גדרות נחשב מקצוע ב-מ'?" (צילום אילסוטרציה: shutterstock)

      מתיחות

      הדבר הכי נחמד, אמפתי וידידותי לעשות כשמשעמם בשיעור – להוציא את זה על המורה ולהביך אותו עד עפר.


      דרך הפעולה:
      השיטות הן רבות: אתם יכולים לבקש לצאת לשירותים ולהיכנס לשיעור אחר, או ללכת על אחת הקלאסיקות (ג'וק מפלסטיק במגירה, דבק מגע על הכיסא, או פצצות סירחון), אפשר סתם ליצור הפרעות חוזרות ונשנות, או כמובן לחשוב על שיטות חדשות ונהדרות להאט את קצב השיעור לחצי מילימטר בדקה. הרי זוהי המטרה הראשונית של כולנו.

      יתרונות:
      באיזו עוד סיטואציה יצא לכם למתוח מישהו ולצאת מזה כמעט בשלום?

      חסרונות:
      עונשים קולקטיביים זה חולירע.

      חשוב לזכור:
      כיסא בראש של המורה זו לא מתיחה, זו עילה לתביעה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      מסיבות נושא

      בימים בהם יש מורה בלי אחיזה משמעותית במציאות (או בסרגל עץ), תמיד אפשר לעשות שוק. הפתרון הכי טוב הוא לעשות בקרי שוק מתוכננים עם תמה מסוימת. הכי כיף.


      דרך הפעולה:
      בוקר שירה בציבור כיתתי, בוקר מאכלי עדות או חפלה כיתתית, יש כל כך הרבה רעיונות וכל כך מעט ימים בשנה. פשוט קחו פיקוד על השיעור, ארגנו את החברים הקרובים לסייע לכם בהשתלטות על הכיתה ותארגנו "לא נפסיק לשיר" או את יום הפלאפל של י"א-7. מאחר שאין אייפון, תאלצו לדאוג מראש לתקליטן וטייפ, אבל זאת באמת לא בעיה חמורה שאי אפשר להתגבר עליה.

      יתרונות:
      גיבוש כיתתי ודילוג אלגנטי על שיעור גם יחד.

      חסרונות:
      בורשט על הבוקר?! מה אתם משוגעים?!

      חשוב לזכור:
      לבחור במורה עם המבט הפסיכי בעיניים והתיק בצורה של אקדח לבוקר המסיבה – לא רעיון מוצלח במיוחד.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ו-כולם ביחד! "טינקי ווינקי, דיפסי, לה לה, פו" (צילום אילסוטרציה: shutterstock)

      משחקי טלפון נטולי טלפון

      מכורים ל"אנגרי בירדס"? ל"באבלס"? למשחק המוזר ההוא שצריך לקלוע ניירות לתוך פח אשפה משרדי בעזרת מאוורר? זה הסעיף בשבילכם. פשוט תאלתרו משחק כזה בריל-לייף. לא בעייתי ומהנה עד מאוד.

      דרך הפעולה:
      בשביל לשחק אתם צריכים מורה חלש שלא רואה שום דבר ממה שהולך בכיתה. בזמן שהוא מפנה את הגב, חלקו את הקבוצה ל"ציפורים" ו"חזירים" ותנסו להפיל אחד את השני. בשביל הוקי שולחן אתם צריכים הרבה מוטיבציה, דיסקית ושני מאסטרים כיתתיים (וקבוצת מעודדות). בשביל הכדורסל לפח אתם פשוט זקוקים למגרש. תמיד יש פתרונות רבי תושייה בנמצא, אתם רק צריכים להבחין בהם ולהביא אותם לידיעת הכיתה כולה.

      יתרונות:
      לא קשה לתפעול ומרגיש ממש כמו בטלפון.

      חסרונות:
      שברת עצם של חבר – שילמת.

      חשוב לזכור:
      לרוקן את הכיתה לפני כן מכיסאות ושולחנות עשוי להיות רעיון טוב.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      קדימה להסתער! (צילום: shutterstock)

      תרופות קסם

      הפתרון הזה מוקדש לכל הציניים נטולי האהבה. אם אין לכם כוח לארגן את הכיתה ב-ח' או לזהם את הסביבה שלנו ממאות הפתקים שתשלחו ביום, תמיד אפשר לפרוש למחוזות המוכרים.


      דרך הפעולה:
      להירדם על השולחן או פשוט להבריז.

      יתרונות:
      מספק מצברים.

      חסרונות:
      במקרה של הברזה אתם מאבדים בונוסים על מנות, ובמקרה של הירדמות בשיעור... טוב, פה באמת אין חסרונות.

      חשוב לזכור:
      אם אתם נוחרים אולי כדאי לוותר על זה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הו כן... מרתק... (צילום אילסוטרציה: shutterstock)

      מקווה שעזרתי לכל המיואשים והמיואשות להקריץ פתרונות למצב הביש שנחת עלינו לפתע פתאום, ולהפנים את העובדה ששום חוק מטופש בסגנון, שבא להפנות אצבע מאשימה כנגד התלמידים ולא כנגד המערכת עצמה, לא ימנע מאיתנו להבין שהשהות שלנו בבית הספר קרובה למיותרת, בינתיים – לפחות עד שיתקנו חלקים גדולים מהבעיות הטמונות בבתי הספר ובהתנהלותם. כי לנו נמאס לשמוע שאנחנו לא רוצים ללמוד, כשמשרד החינוך והממשלה בעצמם לא טורחים להכשיר מורים שירצו ללמד, כשהם משפילים אותם במשכורות מינימום ובדרישות סף נמוכות.