פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נהנות יותר?

      יכול להיות שבלונדיניות באמת יותר שוות מבנות אחרות? או יותר טיפשות? שני חולמת בצהוב ויוצאת לחקור את שורשי התופעה. חה חה, אמרנו שורשי

      אחרי כמה שנים טובות שביליתי בבוץ הנעורים ובביצת ההתבגרות, חפצתי בשינוי טוטאלי. הרי בעולמנו הנאור חשובים רק שלושה דברים - שתהיי מהממת, שכולם יאהבו אותך, ושתהיי מהממת. אז ניסיתי למצוא את הנוסחה המאגית שתעזור לי לממש את חלומי, ואז עליתי על זה: בלונד. סטרוברי בלונד, בלונד נחושת, בלונד דבש וסתם בלונד, לא משנה מה - זהובות השיער הן הזוכות הגדולות בלוטו של החיים. ובתיאוריה זו רציתי להעמיק.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הנה, תראו כמה הן נהנות!

      קווים לדמותה של הבלונדינית: היא קלת דעת, היא מציבה את האופי והחוכמה בתחתית רשימת התכונות שהייתה מעוניינת לתחזק באופייה דרך קבע, היא לא קוראת הרבה והלקסיקון שלה דל ולא מעניין. היא פצצה כובשת ואין לה מעצורים בדרך כלל.

      טעות. בחורות בלונדיניות הן לא סטיגמה מהלכת אלא בסופו של דבר, בני אדם. הבעיה איתנו שהפכנו מחלפות שיער פשוטות לאגדה, שכבר עשרות שנים צועדת בראש רשימת החלומות של כל אישה - להיות בלונדינית.

      צבע השיער הנמכר ביותר בעולם המערבי הוא הצבע הבלונדיני. חמצן הפך זה-מכבר לחומר המושיע ברונטיות אומללות ולא לחומר אותו אנו אמורים לנשום, ואני נותרתי בודדה בים של נקבות שעומדות בתור למספרה כדי לתהות מתי עוץ-לי-גוץ-לי יגיע ויהפוך את הקש שלי לזהב.

      במשימה החשובה שלי בדרך אל האושר היה עליי לגייס מושא מחקרי. ולכן גייסתי לשורותיי שלוש בלונדיניות נהדרות וחכמות - סתיו ארליך, בת 18 ממרום גולן, מתוקה אמיתית ובעלים גאים של מחלפות שיער מושלמות; דניאל הרץ, בת 18 מצור יגאל, מתוקונת בעלת שורשים כהים והיסטורית חמצונים מפוארת ; ונעמי גולדברג, בת 18 ממטולה הרחוקה, סינדרלה מודרנית ומתולתלת גאה.

      קודם כל, חשוב לי לשאול - מהו הרושם הראשוני שאתן יוצרות?

      דניאל: הרבה אנשים תופסים בלונדיניות כסנוביות וקלות להשגה . יורדים עליי מלא בגלל זה, ובמיוחד בגלל שהצבע שלי לא אמיתי.

      נעמי: לא משנה מתי, איפה, כמה ולמה - בטוחים שאני ממש סנובית. צפונבונית מפונקת מצפון תל אביב, שזה מצחיק כי אני בכלל קיבוצניקית.

      סתיו: יורדים עליי מינימום פעמיים ביום. לרוב מדובר בחברים שלי, אז למדתי לקבל את זה באהבה, וגם אני צוחקת על עצמי. אני בלונדינית, אין מה לעשות.

      ומה יש לכן להגיד על הסטיגמה?

      סתו: הסטיגמה מטופשת. אני בלונדינית - למי אכפת?

      נעמי: פעם זה היה מעצבן אותי ונורא רציתי שיראו משהו אחר, אבל היום זה כבר די מצחיק. זה פשוט קצת מגוחך, שהקנאה בצבע השיער גורמת לאנשים לראות אותי אחרת. כנראה שזה גורם להם להרגיש יותר טוב עם עצמם.

      מתי הכי שווה להיות בלונדינית?

      סתו: כשרוצים לקבל דברים בחינם. זה תמיד עובד.

      נעמי: בתורים למקומות מסויימים זה יכול לעזור, אבל רק אם יש שם גברים. ואם מדובר בבחורה המצב לפעמים אפילו הפוך, והמוכרת או המלצרית מתייחסת אליי באופן מגעיל במיוחד. לא רוצה להחמיא לעצמי יותר מידי, באמת שלא, אבל הן ממש נותנות הרגשה כאילו שאני מאיימת עליהן, ומתוך זה יוצא להן הזלזול והיחס חסר הסבלנות כלפי.

      השאלה היחידה שהדהדה בראשי כל העת היא - למה לעזאזל לא חימצנתי קודם. מולי ישבו שלוש בנות חכמות, נעימות, מתוקות וחייכניות, שגרמו לי לתהות אם כדאי להעמיד על דוכן הנאשמים את צבע השיער שלי ולגזור דינו על כך שהפך אותי לבחורה ממורמרת תמידית. דניאל הייתה לי למענה.

      דניאל, למה בכלל התחלת לצבוע את השיער?

      בעיניי בלונד משוך תשומת לב, וכל בחורה שרוצה לצבוע הייתי ממליצה לה על בלונד. אני צובעת כבר שלוש שנים לכל מיני צבעים, ובשנה האחרונה אני בלונדינית ולא מתחרטת לדקה. מאז שאני בלונדינית אני זוכה ליותר מבטים.

      תכלס, כמה מקום תופס צבע השיער שלכן בחיים?

      דניאל: אצלי זה באמת שריטה בגלל שאני צובעת. הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מה יקרה כשאחזור למקורות. בינתיים אני לא מסוגלת לראות שורשים, שלא יטעו לחשוב שאני שחורדינית.

      יש כזה דבר אופי בלונדיני?

      דניאל: יש כזה דבר אופי שחור?

      צודקת. ולשאלה המכרעת - האם בלונדיניות באמת נהנות יותר?

      בשלב הזה זכיתי למבול של הנהונים נמרצים, צחוקים רועשים ו"כן!" מכל עבר.העניין הזה גרם לי לרצות לקבור את עצמי מתחת לסלע אקראי ולחכות שחול יבהיר את שיערי.

      אבל אחר כך שאלתי את עצמי - למה? אם אצבע לבלונד, בתחילה זה יהיה שוס, ואז זה יהפוך להיות מאוס - המרדף אחרי שורשים סוררים, הניסיון לשחזר את אותו הגוון של לפני שבועיים, הנשירות, המרקם, הקש שמחובר לך לראש, ובסופו של דבר, ההבנה שלא לכולן הצבע המדובר באמת מתאים.

      בסופו של דבר הבנתי שאעדיף להסתפק בתספורת מאשר להפוך שפחה המשועבדת לספר קריזיונר שמוציא את תסכוליו על אחד מחלקי הגוף החשובים לי ביותר. שנים של מחליקים ורעלים גרמו לי להבין שעד כמה שהצבע הזה יפה, ועד כמה ששלוש אלה מהכתבה הן ברות מזל- אני אשאר עם שלי. ואתן?

      דיפולט (מערכת וואלה! , דיפולט)
      שני, הכתבת, בלי בלונד ועם בלונד גרוע של פוטושופ. אז איך עדיף?