פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ימי התום

      תום מחליט לפגוע בנועה והוא חסר רחמים מתמיד. יש סיכוי שהוא יתחרט? כנראה שמאוחר מדי

      אני לא אמרח אתכם יותר מדי. בפרק הקודם כבר התוודיתי שלא ויתרתי על הנקמה שלי, והתעקשתי להשלים את שהתחלתי. מי שלא מסיים את מה שהוא מתחיל הוא לא חזק בעיניי. אין סיכוי שעשיתי את כל מה שעשיתי כדי לזרוק הכול לפח, וכדי להגיד: "אה, אופס, נועה היא בעצם ממש מסכנה בעצמה ובגלל זה היא צחקה עליי והשפילה אותי, אולי אני אוותר על כל יצר הרע שבי ואהיה אדם חמוד וחתיך". נראה לכם באמת? זין על זה.

      הראשונה שלי

      נועה ואני לא הגענו למצב של סקס, אבל הגענו די רחוק. אני חושב שמבחינת ההיקשרות המנטאלית הגענו במיוחד רחוק. היינו משתכרים יחד, מתמזמזים שעות, והיא הרגישה שהיא יכולה לסמוך עליי. בערך שבוע משכתי את זה, שבוע אינטנסיבי במיוחד שבמהלכו היינו יחד כל יום והספקתי לגלות את כל סודותיה הכמוסים, עד שקרעתי את החוט.

      ביום אחד לא עניתי לטלפונים שלה או להודעות. אחרי שהיא ניסתה לתפוס אותי ארבעה ימים (שבמהלכם לא הגעתי לבית ספר) היא ניסתה לפנות אליי בהפסקה. ישבתי עם תמר על הספסל ודיברנו. לתמר, כמובן, לא היה מושג ממה שהתרחש כל השבוע האחרון. מבחינתה, אני אותו יצור חסר חברים ומוזר שהייתי, פשוט לא שמן ומכוער. תמר הייתה הכי תמימה בכל מסע הנקמה המטומטם שלי, אחרי הכל. גורם תמים ונקי, שלא ידע כלום, ורק היה שם ואשכרה דיבר איתי בשביל מה שאני ומה שאני, ולא בגלל שהרמתי משחק נחמד.

      נועה ניגשה אליי ואמרה: "תום, מה הקטע?". הסתכלתי עליה ואמרתי לה: "איזה קטע?".

      "ניסיתי להשיג אותך כבר שלושה ימים, לאן נעלמת?"

      "אה, סתם. הסתובבתי"

      "אה"

      היא עמדה שם ולא ממש ידעה מה לעשות. המשכתי לצחוק עם תמר על מה שדיברנו עליו לפני שהיא הגיעה, והיא פשוט הלכה משם. נלחמתי בעצמי שלא להרגיש רע על נועה. המשכתי להזכיר לעצמי כמה היא צחקה עליי וכמה השמועה הזאת התגלגלה למקומות דוחים ומוגזמים. הזכרתי לעצמי שאורן המזדיין עד היום אומר שיש לי איידס בגלל הבדיחה שלה. הזכרתי לעצמי לא לשים עליה.

      בדיחה קטלנית

      לא ידעתי כל כך לאן הכנסתי את עצמי, כשגיליתי מכתב בתיבת הדואר שלי וראיתי 10 שיחות שלא נענו כשיצאתי מהחדר כושר. אבל שוב, הכרחתי את עצמי להיות אפתי. אדיש. קר. תזכור מה היא עשתה לך. ידעתי שהייתי הנשיקה הראשונה שלה, ידעתי שהיא נקשרה אליי. אני לא אכחיש ואשחק אותה קשוח ואגיד שלא נקשרתי קצת אליה. אחרי הכל, היא גם הייתה הנשיקה הראשונה שלי, או הבחורה הראשונה שבכלל נגעתי בה. שוב המחשבות הציפו אותי ורק רציתי להכריח את עצמי להתאהב בה ובבגדי היד שנייה המנסים שלה, לרדת מכל הסיפור ואולי לסיים את זה באופן רומנטי והכי לא מזיק שאפשר. אבל הצחוקים של כולם הדהדו לי בראש, המכות של אורן כאבו לי רק מלהיזכר בהן, והחיוך המרושע של נועה וכל החבורה הזאת מאחוריי כשהלכתי שפוף ושמן ומכוער דקר אותי בגב.

      שלחתי לה הודעה: "סורי נועוש, זה לא מתאים לי יותר. גיליתי שיש לי איידס. ביוש".