פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      666

      סער דיבר עם להקת "החוש השישי" שמעריכים את יו הפנר והתחמקו משאלת הגרופיות שלנו. נעים להכיר

      אנחנו:

      Sixth Sense

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ש-לום! (צילום: אביחי לוי)

      חברי הלהקה:

      ג'יימס ל. וודוורד (שירה וגיטרות), אילנה צ'רניה (שירה), טל שאנן (גיטרה מובילה), עידן שיינברג (בס), ויקטור זיסלין (גיטרות) וגל שוחט (תופים)

      סגנון:

      חומר מקורי באנגלית. רוק/גראנג'/רוק אלטרנטיבי, שמושפע מהמון להקות וסגנונות אחרים.

      פעילים מאז:

      ההרכב אמנם צעיר, אבל לפי כמות התקופות שעברו עליו, כבר אפשר לכתוב ביוגרפיה שלמה. אז ככה... נחלק את זה לשניים – ההרכב המקורי וההרכב הנוכחי.

      ההרכב הנוכחי מנגן ביחד כחצי שנה בלבד, אבל אנחנו מרגישים שההספק שלנו הוא הרבה יותר מזה. בזמן הזה הספקנו לבנות מופע שלם, להקליט את האי.פי. הראשון של הלהקה (חמישה שירים), ולהופיע במספר מקומות בארץ. ואם הרמתם גבה לרגע – כן, קיבלנו אחלה פידבקים.

      שואבים השראה מ:

      יו הפנר, אין בכלל ספק! בנאדם רציני וכריזמטי! אחד שהלך רחוק עם השאיפות שלו והגשים אותן!

      וברצינות, כל חבר בהרכב מושפע מהמון סגנונות ולהקות, וכל אחד מביא איתו משהו משלו. קלאסי / ספרדי / בלוז / Fאנק / רוק קל / מטאל. לשמחתנו, עם כל הגיוון ומספר האפשרויות, אנחנו מצליחים למצוא את הקו המנחה, לפיו הלהקה הולכת ומתפתחת.
      ג'יימס (הסולן) מגיע מרקע של מטאל (למשל Pantera), אבל גם אוהב רוק אקוסטי (Days Of The New).

      טל (הגיטריסט), מגיע בכלל מרקע של קלאסי ופלמנקו, אבל התפתח להיות גיטריסט רוק בהשפעת אמנים כמו Gary Moore, Extreme ו-Dream Theater. ויקטור (גיטרה אקוסטית, והכותב העיקרי בהרכב) שומע מגוון עצום של להקות רוק מודרניות (Incubus, Muse, Audioslave). גם שאר חברי ההרכב (אילנה הזמרת, עידן הבסיסט וגל המתופף) מביאים השפעות משלהם (Red Hot Chilli Peppers, Faith No More, Alice In Chains). אין ספק שרשימת ההשפעות ארוכה בטירוף, אבל הכיוון ברור.

      רק נדגיש שתי השפעות עיקריות. כולנו מתים על Chris Cornell שהוא ווקאליסט יחיד בדורו ודואג להשתייך ללהקות שאנחנו אוהבים. לאחרונה כולנו מאד התלהבנו מלהקת Alter Bridge. יש להם סאונד נהדר, וזמר מעולה וגם הם תורמים המון למוזיקה שלנו.

      ככה הכרנו:

      ההרכב המקורי הוקם אי שם בתחילת 2007, כאשר חבריו נפגשו בפאב מייקס פלייס בטיילת בתל אביב. זה התחיל כמופע אקוסטי (זמר, זמרת, גיטרה ופסנתר) – אכן, לא משהו שהיית מדמיין כהרכב רוק. עם הזמן הקוץ בתחת הציק יותר ויותר, וההרכב המשיך לבניית הרכב מלא, כאשר נוספו גם חשמלית, בס ותופים. ההרכב עשה מספר הופעות בלבד ברחבי הארץ, אך מסיבות השמורות למערכת, העסק לא דפק, וההרכב יצא לפגרה ללא תאריך חזרה.

      לאחר הפסקה של כשנתיים, שני חברי ההרכב המקורי (ויקטור ועידן) החליטו לשים קץ להפסקה, ולחזור לעשות את מה שהם כל כך אוהבים – סקס, סמים ורוקנ'רול – הראשון כשהזדמן, השני סודי, והאחרון – בדיוק על זה הכתבה, לא? תוך זמן קצר, ולאחר מציאת אנשים מתאימים (מפה לאוזן, פייסבוק, גניבת חברים מלהקות אחרות...) התגבשה לה שישית אנשים נהדרים, שהופכים את העבודה בהרכב הזה לחוויה.

      לצד דיי ג'ובס, ומגוון עיסוקים אחרים, כולנו לוקחים את ההרכב הזה מאד ברצינות, ומשקיעים את כל הזמן האפשרי בלקדם אותו, גם מוזיקלית, גם שיווקית. העובדה שתוך חצי שנה הרמנו הופעה של 14 שירים, הקלטנו חמישה שירים בצורה מקצועית (האי. פי. הראשון של הלהקה – Self Distraction) ונתנו כמה הופעות מטורפות (ביניהם, הופעת הבכורה המחודשת, במועדון הסבליים, מול 250 מעריצים נלהבים) כלל וכלל אינה מובנת מאליו, ואנחנו שמחים וגאים להיות חלק מההרכב הזה.

      חוויות מאולפן ההקלטות או במות המועדונים:

      ג'יימס הסולן אוהב להתפרע בהופעות. מין ילד היפרקטיבי שכזה. (אנחנו אוהבים אותך, ג'יימס!). בהופעת הבכורה שלנו בסאבליים, הוא לא ראה בעיניים והראש שלו פגש את הראש של הבס של עידן. מאז הוא שותה רק מקשית, ויכול להגיד רק "אני אוהב את החוש השישי". טוב נו, הכל נגמר בטוב, אבל אחרת לא היה מה לספר.

      שוב ג'יימס, כשהקלטנו את תפקיד השירה בשיר Alive (שלנו, לא של פרל ג'ם החקיינים), היה איזה חמש בבוקר, וכולנו היינו פשוט שפוכים לגמרי מעייפות. במשך חודש אחרי זה, כל יום ג'יימס התקשר לכל חבר בהרכב ואמר "אני רוצה להקליט שירה מחדש, זה יצא גרוע, הייתי שפוך!". כולנו הנהנו עם הראש, אבל ידענו שההקלטה יצאה מעולה. עכשיו Alive זה אחד הלהיטים שלנו.

      אבל תכלס, רוב החוויות פשוט התערבבו אי שם, בתאים האפורים של הזכרון. מה שאנחנו זוכרים בעיקר, זה את הקופסאות הריקות של אינסוף הפיצות, ההמתנה האינסופית להמבורגר של מוזס לייט נייט, ואת הצעקות לסאונדמן שיפסיק לראות פורנו, ויבוא לעשות לנו בלאנס בחזרות.

      יש כבר סיפורי גרופיות? אם כן, ספרו:

      מכירים את המשפט: "לא רוצה לשמוע שקרים, אל תשאל שאלות"? אז את הדברים האלה נשמור לעצמנו. ולגרופיות. אם אתם מתעקשים, תחפשו ביוטיוב. ומה יקרה אם איזו מישהי תרצה לתבוע אותנו בעוד כמה שנים?

      מודלים לחיקוי:

      לא מאמינים באיידולים, או מודלים לחיקוי. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ועושים את זה בדרך שלנו. כמובן שיש השפעות של אמנים כאלה ואחרים, שנותנים בעיקר השראה, ודוגמא איך לעשות דברים נכון. מעבר לכך, אנחנו המודל של עצמנו.

      שאיפות לעתיד:

      השאיפה היא להופיע כמה שיותר, ובכמה שיותר מקומות, בדיוק כמו שאנחנו עושים היום. הכיף הכי גדול הוא להביא את המוזיקה שאנחנו עושים לכמה שיותר אנשים. זה פשוט עושה טוב לשמוע אנשים מזמזמים את השירים שלך.

      מתגובות שאנחנו מקבלים עד היום, אנחנו בדרך הנכונה.

      יש אלבום? אם לא, מתי:

      לפני חודש שחררנו את הEP הראשון שלנו, Self Distraction , עם חמישה שירים. מבחינתנו, היופי שבמיני אלבום הזה, הוא שכל העיבודים, מיקסינג, מאסטרינג ועוד, נעשו בתוך הלהקה, תחת הנהגתו של ג'יימס (שהוא גם איש סאונד נהדר). יצא דבש. אחרי שנסיים להנות מההופעות הקרובות נמשיך להקלטת אלבום מלא.

      מופיעים בקרוב:

      ב-11.9 (יסלחו לנו האמריקאים) אנחנו מופיעים במסגרת פסטיבל רוק בקומפורט 13, עם עוד שלוש להקות, Coma 7, Mindless Echoes והקרקס של דולי.

      ב-13.10 אנחנו מופיעים בסבליים, יחד עם להקת Noble Brats