פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אכול סרטים

      יונתן בר צפה ב"רקדן האחרון של מאו" והבין שמדובר בבילי אליוט, רק עם סינים. אבל העיקר שיגרום לחברה שלכם לזרום

      בין להיטי האקשן האחרונים כמו הנסיך הפרסי ורובין הוד שכובשים את מסכי הקולנוע ואת ליבם התמים של ילדים שעדיין לא נאלצו להכיר את המושג שכר דירה (אתה בחיים לא תהיה נסיך פרסי, ילד, די לקפוץ בהיסטריה באמצע האולם עם חרב פלסטיק ולהסתיר לי את הסרט), החלטתי לשנס מותניים, להזמין ידידה ולצאת לראות סרט בנות לא צפוי שעלה לאחרונה לאקרנים – הרקדן האחרון של מאו.

      בחור סיני עושה משהו

      לא, לא התכוונתי לכתוב ה"דרקון האחרון של מאו", ולא מדובר בסרט קונג פו עם ג'ט לי, ג'קי צ'אן ושאר גברים עם מידת טסטוסטרון מפתיעה ביחס לקול המסורס והמבטא האסיאתי שלהם. מדובר בסרט שמבוסס על חייו האמיתיים של בחור סיני בשם שאין לי מושג איך לבטא או לאיית - אז נקרא לו בחור סיני, אשר צמח מחיי אשפתות במשפחה ענייה בסין הקומוניסטית, לחיים גרנדיוזיים וקשים של אחד מרקדני הבלט הבולטים בעולם המערבי. במאבק אל הפיסגה, עבר אדון בחור סיני מלא קשיים שלא ממש הבנתי מרוב שהסרט רץ מהר. אני כן יודע שבהתחלה הוא נאלץ להתאמן בריקוד איזה 82 שעות ביום כנער חלש ומסכן בסין, ואז במין סיפור בילי אליוטי מלא נחישות ומאמץ, הפך לתלמיד מצטיין וקיבל הזדמנות לייצג את סין הקומוניסטית בלהקת בלט באמריקה.

      עם הגעתו של בחור סיני לאמריקה ולאחר התאהבות בבחורה אמריקאית רד נקית, הוא מחליט להישאר בארץ ההזדמנויות ולרקוד שם באופן חופשי ואמנותי (בניגוד לצורת הריקוד הפוליטית והכפויה בה נדרש לרקוד בסין), אך הסינים עם הקול המסורס וכמות הטסטוסטרון המפתיעה שמייצגים את הממשל הקומוניסטי מחליטים לעשות לו חיים מאוד קשים ולנסות לחטוף אותו חזרה לסין. בקיצור, זה סיפור די מעניין ומעורר השראה, אבל משום מה, ואני מניח שזה קשור לצורת ההגשה של התסריט, הוא פשוט לא מרגיש מספיק דרמטי בשביל להיהפך לסרט קולנוע. אני מניח שחייו האמיתיים של הרקדן היו מאוד קשים, אך כנראה שהסרט פשוט הציג גירסה רזה ומזורזת מדי.

      בחור סיני עני שהופך לבחור סיני עשיר

      אשקר אם אומר שלא נהניתי מהסרט, ובסך הכול זו הייתה צפייה שווה למדי. כמו כן, סיפורים על אדם שהתחיל מעוני מחריד והפך לסופר סטאר בתחום אליו מתנזקת כל תשוקתו, תמיד עושים את העבודה. יש לציין שיש לא מעט ריקודים בסרט, ואמנם זה לא הפריע לי במיוחד, אך זה גם הצליח להתיש מדי פעם (זאת בניגוד לידידתי הנרגשת שגנחה והתייפחה למראה שרירי רגליו המעופפים של בחור סיני).

      בקיצור, אם בא לכם את הגירסה האסיאתית, הדרמטית והמורכבת יותר, אך הפחות מוצלחת של בילי אליוט – אני די ממליץ. מקסימום, קחו איתכם דייט - בחורות תמיד יותר זורמות אחרי צפיה בסרט דרמטי ומרכך עם ריקודים. צפיה מהנה!