פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכוסיות מנצחות בסוף

      מימס אף פעם לא חיבבה את בובת הבראץ – פרחה עם שפתיים של מוצצת. אבל ברבי? זה כבר סיפור אחר

      בעקבות סכסוך ארוך ומשעמם של זכויות יוצרים – יצרנית בובות הברבי האגדיות מאטל ויצרנית בובות הבראץ MGA לא בדיוק מתות אחת על השניה. היכל המשפט אירח דו קרב ענקים של ממש כמותו לא ראינו לפחות מאז יוני נכנס לבית האח הגדול וערער את מעמדו הנלעג-משהו של איתי.

      בראץ קראו תיגר על ברבי הותיקה, והסבתא לא פחדה לשלוף ציפורניים מטופחות, בעלות ריח קל של נפטלין ופלסטיק, ואכן קשישא לבסוף ניצחה את הצעירות הפוחזות. כעת משיושב הסכסוך על זכויות היוצרים הוחלט כי על בובות הבראץ לרדת מהמדפים. אני לתומי חשבתי שגזר הדין קצת חלש – עם שפתיים כאלה הן במילא יורדות כל היום, אבל נו, שיהיה.

      מי הבראץ בכלל חשות שהן?

      אני מודה – אני מיושנת. עבורי, בובות הבראץ יצגו זולות מסוימת. התדרדרותה של החברה, אפילו. הן היו המוניות, צעקניות, טיילו בקניונים בעדרים ושרבבו שפתיים בוולגאריות. בעיניי, בראץ נכנסו לרשימה שחורה יחד עם הפסטיגל, פינת העישון בדיזינגוף סנטר וחיקויים של אולסטאר.

      מי הן שיעזו לערער את מעמדה של ברבי, בזכותה כל ילדה למדה את חשיבותו של המיקוח עם אמא? מי לא רצתה בית חוף במאליבו ותנור ורוד להכניס אליו ג'חנונים ורודים לשבת? מרצדס ורודה מלאה חברות ברביות לנסיעה קלילה למכולת? וחשוב מכך – מי לא רצתה מערכת יחסים דמיונית ומושלמת עם גברבר סריס לחלוטין כמו קן, שתמיד חייך, לא משנה כמה ערומה ברבי יצאה לרחוב או עם כמה מחברותיה התנסתה במין לסבי?

      יותר מותג משמעון פרס

      יש שיטענו שבראץ יצגו עצמאיות נשית חדשה שלא היתה קיימת בברבי – שנהנית להיות די מנומסת ומאופקת בסופו של יום. נו, גם אתן לא הייתן צריכות לדבר יותר מדי אם היתה לכן מידת החזה שלה. אבל בכל אופן – הבראץ נתפסו בעיניי כעוד טרנד חולף שנועד לספק איזו גחמה של הרגע, בדיוק כמו פוקימון, גבות עבותות ומיילי סיירוס.

      ברבי היא מהסמלים המסחריים המוכרים והמשפיעים ביותר. ברבי היא קוקה קולה. ברבי היא הביטלס. ברבי היא פאקינג ברבי ומקומה מובטח גבוה ברשימת הדברים שתמיד יהיו איתנו ויחשבו קלאסיים ואיתנים – בדיוק כמו קרמבו, דורקס ושמעון פרס.