פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      צה"ל לא יגיד לי מה לעשות

      מה זה יום בעקבות לוחמים, ולמה מאיימים על אורן פלג, בסך הכל בי"ב, שהצבא יעניש אותו אם הוא לא יגיע ליום הזה?

      שמעתם פעם על היום החשוב הזה, "יום בעקבות לוחמים"? אם לא, נעים להכיר – יום כזה בדיוק יתקיים מחר ברמת הגולן לכל כיתות י"ב באזור הצפון. כתלמיד שלמד 12 שנות לימוד ארוכות ביותר, אמרתי לעצמי – נשמע נחמד, למה לא? אבל כשחילקו את חוזר אישור היציאה לטיול נפתחו עיני ונחשפה בפני האמת המרה: היום שאמור היה להציג לי את צה"ל, עם דגש על להציג, ולחשוף בפני את החיילות השונים ואת האפשרויות העומדות בפני לפני שאני נותן שלוש שנים מהחיים שלי – התגלה כיום שכל תכליתו לחנך ולהשריש בי בכוח ערכים של צבא, כוחניות ולאומניות.

      מי אתם שתכריחו אותי להיות מיליטנטי?

      קחו כוס מים וקראו את הציטוט הבא (סימני הקריאה במקור): "הפעילות הינה פעילות חובה!! רשימת התלמידים הנוכחים נמסרת לשלטונות הצבא!". באמת שלא הייתי יכול לבקש ניסוח יותר מקומם מזה. עם כל הכבוד לצבא, ללוחמים ולאויבים שאנחנו מוקפים בהם – מי אתם שתכריחו אותי, שה תמים ובלתי מיליטנטי בעליל, להקדיש את כל שעות האור שלי (הרי חוזרים בערב), רק כדי שיזריקו לי מנה מרוכזת של ערכים מעוותים?

      כן לפאשיזם

      במקרים מהסוג הזה נבחנת מחדש עמידותה ואמיתותה של הדמוקרטיה הישראלית. פעם אחר פעם אנו מבינים שדמוקרטיה היא מילה גדולה למדי. אולי גדולה מדי על השלטונות הישראלים שלנו, ששוב מוכיחים שהחברה הישראלית נגועה בקורטוב חריף של מיליטריזם ושהצבא הפך לערך עליון, עד כדי כך שהוא אפילו כלול בתוכנית הלימודים, וחסר למי שאומר לא לפאשיזם.

      אני לא מתכוון להגיע מחר ליום שכולו צבא, אפילו שרק לפני יומיים סידרתי את השירים באייפוד. גם לא מתאים לי שתקטלגו אותי כבר מעכשיו כמשתמט – יש לי עוד כמה חודשים טובים לפני שיקצצו לי את השיער, ימחקו לי את האישיות וישימו לי רובה ביד. בינתיים אף גוף לא יהיה מסוגל לגרור אותי בכוח ליום הטפה כזה או אחר, וזה לא משנה כמה הגוף הזה יאיים עלי.