פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כמעט מפורסמות

      נעם ניזרד לא מאמינה לפרסומות. והפעם – למה אין מתח מיני בין בר לנועם? איזה שעמום

      לחלק מהפרסומות שמשודרות בטלוויזיה אין תמיד פואנטה. לחלקן אפילו אין בסוף שורת מחץ, אינפורמציה על המוצר או איזה מסר מלא משמעות להעביר. הן פשוט שם, מופיעות, משדרות איזה משהו לא ברור, ונעלמות לטובת הפרסומת החדשה של מגה ג'. אז נכון, חלק מהפרסומות האלה דווקא די טובות ומדליקות, כמו הפרסומת החדשה של רנואר, שמשדרת המון מגניבות אופנתית שכזאת. אבל חלקן סתמיות לחלוטין, כמו הפרסומת החדשה של פוקס, שמשדרת בעיקר כלום ושום דבר.

      וזה לא בגלל שנעם שונאת בנות יפות

      סיפור האהבה ביני לבין נועם טור הכפרה התחיל עם הפרק הראשון של "הישרדות", והמשיך הרבה אחרי הפרק האחרון (בעיקר בדמיון שלי, אבל עדיין). כתפי הברזל וחיבתו לתלישת קוקוסים מעצים ממש גבוהים כבשו אותי וגרמו לי לחלום על חתונה בקיץ, בערך 300 מוזמנים משני הצדדים, לא יותר. את בר רפאלי, לעומת זאת, אני פחות מחבבת, ולא כי היא יפה ויש לי משהו נגד בנות יפות, אלא פשוט כי היא מוכרת את המדינה שלנו לטובת עיתונים בחו"ל, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

      וזה גם לא בגלל שבר סנובית

      אבל מה, השילוב של שניהם, בלי קשר לכמה הייתי רוצה לעשות להם ילדים מאחד עד עשר, לא הולך כל כך טוב. נועם הוא שתקן ובר סנובית. ביחד הם נראים כמו צמד ילדים ביישנים שממש לא מתים לשחק אחד עם השני לגו, למרות שאמא משגיחה מהצד. כשהם שוכבים אחד מול השני במיטה וממששים זה את זה בסקרנות, זה לא נראה כאילו הם מאוהבים, זה נראה כאילו משלמים להם על זה. מה שכמובן נכון, אבל בכל זאת.

      זה פשוט קצת כזה, אממממ, אי המתים

      הפרסומת הייתה אמורה להיות פרובוקטיבית עם טוויסט מעניין בסוף – הם לא מתפשטים לטובת סקס סוער, הם מתפשטים כדי להחליף בגדים (גאוני, פשוט גאוני). במקום זה יצאה פרסומת לא ברורה, שגורמת לבגדים שהם לובשים להיראות לא מגניבים וצעירים וסקסיים אש, אלא משעממים ורגילים לחלוטין. ורגיל, בעולם הפרסום, זה לא טוב. התפאורה האפורה, המוזיקה הרדומה, והעובדה שכל העלילה הקצרה מתרחשת על מיטה אחת תורמים גם הם לתחושת השעמום הכללית, ומותירים אותי לצפות מאוכזבת בשידורים החוזרים של אי המתים.