פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יותר גרוע מהשתמטות

      אם אתה חרא של בנאדם, זה לא מספיק שעשית צבא. בן ברש חושב שבשביל להיות ציוני צריך יותר מלהתגייס

      אם יש נושא אחד במדינתו הקטנה שמתלקח בגל הזדמנות לדיון סוער, זה הצבא. משתמטים, מתגייסים ושירות לאומי הם בטח צירופי המילים הכי פופולאריים בישראל (כמעט). והכי חשוב – כל ויכוח כזה על הצבא תמיד מגיע למילה הכי ישראלית מאז בן גוריון – ציונות.

      פעמים רבות אני שואל את עצמי – אנחנו באמת מבינים מהי ציונות? אנחנו בכלל משתמשים במושג הזה בצורה הוגנת? כי זה לא תמיד נראה ככה. קודם כל, אשריין את עצמי בכך שאומר חד וחלק שלדעתי צה"ל הוא הסיבה העיקרית לכך שאני וגם קוראי הכתבה הזו עדיין בחיים, ועל כך אין שום צל של ויכוח, אז אל תנסו.

      ציונות וצבא הן לא מילים נרדפות

      עם זאת, הבעיה היא שישראלים רבים נוטים לתפוס את הציונות כמילה נרדפת לשירות צבאי ותו לא. מבחינתם, הם יכולים לעשות את השירות שלהם ומאותו רגע להפוך להיות אזרחים נוראים ולהחשיב עצמם ציונים לתפארת. לצערי זו לא האמת המלאה. ציונות נועדה כדי לקיים מדינה יהודית בישראל, אבל בשביל זה לא מספיק רק להיות חייל, צריך קודם להיות גם בן אדם.

      המנטליות שהתפתחה מאז הקמתה של המדינה, בה חיילים ראויים לשבח ומשתמטים ראויים להישרף, היא פרימיטיבית ולא הוגנת בעליל. לא צריך להיות גאון בשביל להבין שהמסגרת הצבאית היא קשה מאוד ואנשים רבים בעלי מבנה נפשי יוצא דופן לא מסוגלים להתמודד איתה, וחלקם לצערנו גם סובלים מהפרעות נפשיות ואפילו מתאבדים בדיוק מהסיבה עליה אני מדבר – חוסר הרגישות וההבנה.

      יש עוד דרכים להיות אזרח טוב

      אז נכון, כל מי שמסוגל לעשות צבא צריך לעשות להתגייס, וההערכה שלי כלפי לוחמים בפרט היא עצומה מאין כמותה. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים מיד לשנוא ולהעליב אנשים בלי להפעיל שיקול דעת אישי. אנחנו בני אדם, ויש לנו יכולת לעשות הפרדה בין אזרחים שלא עושים צבא כי לא בא להם, לבין אלה שבאמת מתקשים, ואין שום היגיון בלזרוק את כולם לגרדום בצורה עיוורת.

      קיימים בישראל אזרחים שנותנים את הנשמה שלהם למדינה ולשגשוגה, שמסיבות כאלה ואחרות לא עשו צבא. מדינת ישראל מתקיימת לא רק בזכות החיילים ששומרים עליה, אלא גם בזכות האזרחים שתורמים לכלכלה, מתנדבים לעזור לאוכלוסיות חלשות ומחנכים את הדורות הבאים. אנחנו צריכים לאמץ מעט סובלנות אחד כלפי השני ולהכיר בעובדה שהצבא, עם כל חשיבותו הבלתי מוטלת בספק, לא קובע בהכרח אם מישהו הוא אזרח או בן אדם טוב.