פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אז שמעתי בום!

      איתי חזר מבומבמלה, אחרי שהוא לא סבל שם. היה חם, אבל בתמונות נראה שנהנתם. חפשו את עצמכם פה למטה

      עבדכם הנאמן חזר מפסטיבל בומבמלה, אבל במקום להישאר עם טעם של עוד, הגעתי למצב שאם אני אראה עוד צ'אי שופ אחד אני אהרוג מישהו. אבל למה ישר להגיד "סטלן"? כנראה שזה שאני כל שנה הולך לפסטיבל אחד או שניים, פסטיבלים שרק הולכים ומתמסחרים יותר ויותר בכל שנה, התחיל פשוט למצות את עצמו. בומבמלה הזה היה האחרון לפני הגיוס, ואני לא בטוח שאני מאוכזב.

      הפסטיבל שבעבר היה גם יעד למשפחות עם אוהלים, הפך למכונה ממוחשבת וממוסחרת. פרסומות מוצפות בכל מקום, מחירים מופקעים עד מרגיזים ( קולה גדול 18 שקל, כדור שוקולד 6 שקל והרשימה עוד ארוכה! W-T-F?) והיה חם. מאוד מאוד חם. בומבמלה נהיה קיבוץ גלויות אחד גדול (מי אמר ערסים?) אבל אין מה לעשות, כנראה שכולנו עכשיו אוהבים להרגיש דן מנו, להוציא את הגזיה ולהכין תה במאהל שבנינו אחרי שדפקנו ברזנטים, החרמנו לאמא את הסדין האהוב עליה ונפרדנו מהרבה כסף בבנק. אמרתם כסף - אז טוב שיש כספומט בפסטיבל שתוכלו להוציא במקרה שנגמר. אני לא בטוח שחלוצי הפסטיבלים חשבו שהם יראו אי פעם כספומט במתחם, אבל הם גם לא חשבו שיהיה 40,000 איש. העיקר שניסו להיות ירוקים (בקטע של איכות הסביבה, לא ירוק אחר).

      ההופעות היו לא רעות בכלל. יצוינו לטובה היהודים שהזכירו למה הם באמת הלהקת רוק הכי טובה בארץ, וכמובן האחד והיחיד טל פרידמן, ההוא מ"ארץ", שפשוט התפרע לו על הגיטרה החשמלית וניגן את השירים של לד זפלין, פינק פלויד, מטאליקה ועוד. אביב גפן הרגיש משוחרר בפסטיבל השאנטי ודאג לעלות לבמה בנות שירקדו איתו, חבל רק שבדרך הן חטפו מכות מהמאבטחים. דווקא מאביב גפן היה מוזר לראות פתאום עושה שירה להמונים ובמקום הופעת רוק קיבלנו סוג של ערב קריוקי עם עינת שרוף. אבל אביב דאג לכפר על זה עם שילוב קטלני עם סקאזי וחידוש מרענן לעכשיו מעונן.

      סקאזי כמובן נתן לנו בראש אחר כך והעיף לנו את הפוני, וחבל שלא נתנו לו יותר זמן להתבטא. הפתיעו לטובה- מלכת הפלקט הראו שהם שווים משו, שלומי שבן התגלה כפרפורמר לעניין והרבה מוסיקה טובה בבמות השונות. התקווה 6, מוש בן ארי ומוקי דאגו שנוכל לקפץ קצת באוויר עם רגאיי ושאנטי ישראלי אמיתי, רק חבל שהם לא מחדשים שום דבר בהופעה שלהם כבר שנים.

      הרבה "חבל" והרבה תלונות כמובן לא חסרים לי, אבל יש דבר אחד שאי אפשר לקחת לפסטיבל כזה - זה לא משנה מי אתה, לא משנה מה אתה, בסופו של דבר, אם אתה עם חבר'ה שכיף לך להיות איתם, אז לא משנה כמה כסף תעלה כוס חד פעמית (שקל) או כמה חם יהיה, בסופו של דבר- יהיה כיף. לסיכום: הפסטיבל איבד מהמהות שלו, אבל כשנהנים אז נהנים, גם אם לפעמים זה בכוח.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      תקליקו - תגדילו (כל הצילומים: נועה קדמון, איתי רותם)
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      1
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      2
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      3
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      4
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      5
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      6
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      7
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      8
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      9
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      10
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      11
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      12
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      13
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      14
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      15
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      16
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      17
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      18
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      19
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      20
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      21
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      22
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      23
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      24