פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      און מוסיף המון

      לא תצטרכו לחשוב הרבה זמן מה זה N.O.NOOT, כי עינב מסביר את זה על השורה הראשונה. קבלו עוד להקה לפני גיוס

      בהתחלה, כשמבינים את מהות שם הלהקה " N.O.NOOT "( ולמי שהאסימון לא נפל לו, מדובר בתעתיק אנגלי ל"אין אונות"), חושבים שמדובר בלהקת גיחי גיחי שמנגנת שירי גרין דיי בעברית שהולכת על כסא גלגלים. ואמנם, הלהקה הירושלמית התחילה את דרכה עם שם שנזרק לאוויר כבדיחה על ידי החבר'ה, וזה בהחלט הצחיק אותם ("היה די פדיחה לספר להורים שלנו שזה השם שלנו"), אבל N.O.NOOT הם בדיוק ההיפך המוחלט: שישיית נגנים שמחה ומגניבה, שמנגנת מקצבים מסובכים של פיוז'ן וFאנק (המרענן הרשמי של הלהקות הצעירות בישראל), שמתרוצצת בימים אלו בכל מקום שרק תתנו להם, כדי להביא לכם את ה-Fאנק ישר לפנים.

      פדיחות של התחלה

      הם קמו לפני ארבע שנים בערך, חבורת תלמידים בכיתה ט'. הם התחילו כרביעייה, אבל החליפו בסיסט וצמחו לשישייה: גיוא מוזס על הגיטרה החשמלית, אהוד קראבני על הבאס, ארי רבנו על הקלידים, אסף כהן על הסקסופון, בועז בלום המתופף, ואפילו צלע נשית- ליהי סעדי על החצוצרה. מרכז הפעילות שלהם הוא בירושלים, אבל להם זה לא ממש חשוב איפה להופיע, העיקר לעלות על הבמה: "התחלנו שם בפרויקט של להקות צעירות בצוללת הצהובה בירושלים", מספר המתופף בועז בלום, "אבל מאז התחלנו להופיע בכל חור שיכולנו. היינו עושים יום הולדת לחברה, אבל גם עשינו יום הולדת לסבא של הסקסופוניסט בלהקה בקיסריה, כשהקל ברובו בן 60 או 70. אבל החלטורה הכי גדולה שלנו, התחילה בכלל מפרס: זכינו באיזו תחרות, והפרס היה טיסה לניו יורק והופעות שם לקהילה היהודית. היינו בטוחים שנלך לאולמות מסודרים ואפילו גדולים, אבל מה שבעצם עשינו שם זה להופיע בקפיטריות של בתי ספר, ולחכות כל פעם לשכבת גיל אחרת שתיכנס. כשכיתה ז' הגיעה, התחלנו סשן, היינו מפסיקים, עד שכיתה ח' הגיעה וכך הלאה. הסתכלנו על עצמנו ושאלנו את עצמנו איך הגענו לזה, אבל בסופו של הדבר, הכל בשביל המוזיקה".

      האנקדוטות האלו בקריירה הקצרה של N.O.NOOT גיבשו את התזה לפיה אין הופעה שלא מכבדת מוזיקאים. כך, על פי בלום, קל יותר להתמודד עם הקשיים הכרוכים בקיום של להקה צעירה: "בגלל שאנחנו להקה קצת צעירה, אנחנו לא יכולים לבוא ולהופיע איפה שבא לנו. לא נבוא ל"סיטי הול" בחיפה ונבקש להופיע לבד, כי אנחנו לא יכולים להביא יותר מ-200 אנשים להופעות שלנו. זה תמיד יהיה חייב לבוא בשילוב עם להקה מקומית. אבל זה לא צריך להפריע ללהקה צעירה להמשיך לדחוף את עצמה קדימה. יש המון להקות צעירות בארץ, אלא שרובן מחכות שיבואו אליהם, במקום להביא את עצמן קדימה. הופענו במלא חלטורות מסריחות מהתחת, אבל מספיק למצוא אוזן אחת שאוהבת, שתביא אוזן אחרת, וככה נוצר גרעין. אין ברירה אחרת".

      נו, ומה יהיה עם הצבא?

      חברי N.O.NOOT נמצאים ברובם בכיתה י"ב, מה שמשאיר להם זמן, לפחות עד אוגוסט, להמשיך לעבוד ולהופיע. ולכשיגיע הזמן, והצו, הם מבינים שיצטרכו לעשות שינויים קלים בגמישות שהפגינה הלהקה עד כה: "אנחנו יודעים שיהיה קצת קשה בצבא", אומר בלום. "אף אחד לא יודע מתי נחזור הביתה, אם נחזור בכלל ואף אחד לא סגור באמת על התפקיד שלו שם. הבעיה היא שזה גוף כל כך גדול, שלא משנה כמה מאמצים תעשה, אין לך את כל המשאבים להתמודד איתו. אבל אין לנו עוד הרבה זמן, אנחנו מכיתה ט' ביחד, הופענו המון, והצלחנו ליצור משהו מיוחד משלנו. נמשיך למצות את השנה הזו, ובסופה, תהיה לנו הופעה רק שלנו, בצוללת הצהובה בירושלים. תבואו, יהיה כיף".

      לסיום, נשאר רק לברר מה יהיה עם השם של הלהקה. ובכן, אחרי חיפושים רבים, מצאו בו החברים משמעות כלשהי: "אנחנו החבורה הכי תמימה בעולם, וגם לגילנו השם הזה לא מתאים כל כך", מסביר בלום, "והשם הזה הוא ממש האנטי-תזה שלנו. אבל כשאנחנו דופקים חזרה, ושום דבר לא הולך בה, זוהי בדיוק הרגשה, של חוסר אונים. ככה, הצלחנו למצוא במקרה משמעות למשהו מצחיק. זה כמו השיר שלנו, "סחר בנשים", שבו הבסיסט פשוט שר בצחוק על רגע מנגינה שכתבנו "די לסחר בנשים", וזה נראה לנו די מגניב. אז המשכנו עם זה, ומתוך הבדיחה, יצא מסר חברתי חריף".

      ואם תרצו לשמוע אותם, הם יופיעו ב 15.3 בסיטי הול בחיפה.