אם חשבתם שבשביל להשיג כאפיה אתם חייבים לעבור קורס מזורז בערבית, אתם כ''כ אביב שעבר. ה-תופעה האופנתית שמתפרצת כמו חצ'קון ביום חמסין, היא לבישת כאפיות. קחו שלוש דקות הפסקה לשאול "אבל מה ההיגיון?". המסקנות שתגיעו אליהן הן נכונות, ומשהו אומר לי שמתחת לכל האמירה האופנתית הזאת, נעלמת הפואנטה.
בכל בירות העולם שאימצו לחיקן את הלוק האורבני, תראו אנשים מסתובבים כאשר הצוואר שלהם נעול בתוך כאפיה - מי שקלאסי הולך על השילוב הרגיל של שחור ולבן, אבל ישנם צבעים רבים אחרים אתם אפשר להרגיש ג'נין. לגמרי.
דור שלם דורש כאפיה
מה שמטריד אותי הוא כניסתה של הכאפיה ללוק האופנתי הישראלי. אנשים לובשים אותה באותו הזמן שהם לא מאמינים בכל הדברים שהיא בכלל מסמלת, ובארץ יש לזה משמעות. בכלל, מה כל הסיפור הזה עם הכאפיה, זה רק קטע של אופנה או שזאת צעקה חדשה של דור שדורש שלום והומניטריות? קשה לדמיין שלבישת כאפיה היא נטולת אמירה, אבל נדמה שזה המצב.
אם תחשבו על זה לעומק, בכל הצהרה אופנתית מסתתרת פוליטיקה. וגם פה יש מנה גדושה של הגברת הזו - אתם לא יכולים ללבוש דבר כזה אם זה נוגד את הערכים שלכם. אני בטוחה שישנם אנשים שיבואו ויחייכו לכיוון הכאפיה האופנתית, יזרקו הערה שלפחות מהאופנה יצא קצת צו פיוס.
ג'ואיש כאפיה
אבל לונדון היא לא ישראל. אין להשוות קבוצות של נערות אופנתיות ואורבניות שמקפצות להן במסע שופינג סגרירי כאשר הן לובשות כאפיה, לבין קבוצת נערות ישראליות שלובשות אותה, בגלל שלא כולם מבינים את המשמעות הפוליטית שלה, לא כולם מקבלים על עצמם את מה שהיא מסמלת, ובכל זאת הם ילבשו אותה. כמו במשחק "המלך אמר", אין ממש חוקים חוץ מלהקשיב למלך. כאן המלך יושב על כס האופנה והשיק.
אני חושבת, שהקיץ יפתח באווירה הרבה יותר נעימה ואמיתית אם יצאו גם כאפיות בלוק מגני דוד בשלל צבעים ווריאציות. אותה הגאווה שחשים אלו שמאמינים בכאפיה ובה שהיא מסמלת, יכולה להגיע גם אלינו עם, ג'ואיש כאפיה. אם אנחנו מוכנים לעטות על עצמנו כאפיה, שאכן מבחינה חיצונית היא מאוד מגניבה ומסתתרת בה אורבניות ולוק מאוד קלאסיים אבל בועטים, ומצד שני יש בה מן הצהרה שאי אפשר להתעלם ממנה, במיוחד בישראל.