למה אנחנו מפחדים מליצנים?

על הגבול הדק שבין מצחיק למפחיד נמצאים הליצנים. ניסינו להבין איך יצור כזה חביב יכול גם להפחיד אותנו עד מוות? התוצאות להלן

עם עליית העונה החדשה של "סיפור אימה אמריקאי: פריק שואו" והחלטת איגוד הליצנים לגנות את דמותו של הליצן הרצחני שמככב שם, תהינו מאיפה נובע הפחד הזה לליצנים? מתברר שעד כה נערכו מעט מחקרים על הפחד מליצנים (או כפי שרבים מכנים זאת "קולרופוביה") אבל התשובה ברורה.

סטיבן זלוצמן, פסיכולוג שמעביר קורסים על סרטי אימה, הסביר בראיון לאתר vulture מדוע ליצנים כל כך מפחידים אותנו. "בליצנים יש אספקט מסוים של אימה כי הם דומים לבני אדם רגילים, רק שהם לא. כדי שמשהו יפחיד אותך, צריך שיהיה בו מידה מסוימת של 'נורמליות' ומידה מסוימת של 'מוזרות'", הוא מנסה להסביר, "לכולנו יש אזור במוח שתפקידו לזהות פרצופים. כל מה שמעוות וחורג מהפרצוף הקלאסי מכניס אותנו ללחץ ומתפרש כסכנה. כדי להפוך משהו חמוד למפחיד, לא צריך להמציא מפלצת. מספיק ליצור עיוות במשהו רגיל. ככה זה אצל ליצנים. קיים בהם עיוות שיכול במהרה להפוך אותם מחמודים למלחיצים. חיוכים לא טבעיים, למשל, זה מחריד. אתה משדר למוח שחיוך זה דבר טוב, אבל כשמישהו מחייך כל הזמן בלי הפסקה, זה כבר הופך להיות משונה. המוח לא מקבל את זה ומפרש את זה כמשהו מפחיד".

אימה אמריקאית (צילום מסך)
מתוקי. מתוך "סיפור אימה אמריקאי: פריק שואו" (צילום מסך)

סטיבן טוען שקיים גורם פסיכולוגי נוסף שאמור להסביר מדוע ליצנים מעוררים סלידה. "ליצן, מעצם הגדרתו, אמור לגרום לך לצחוק, אבל תמיד קיים חשש שהוא לא. לכולנו קיים בחלק האחורי של המוח הפחד שלא נוכל לעשות משהו שנועדנו לעשות. הפחד הזה קשור לפחד שלנו מליצנים".

לסיום, סיפק הפסיכולוג מידע היסטורי מצמרר, "בימי הביניים כשליצנים לא הצחיקו את המלך, הם שילמו על זה ביוקר. הם נותחו בפנים כדי לאלץ אותם לחייך כל הזמן. חתכו להם את השרירים שאיפשרו להם להזעיף פנים".

ליצן (ShutterStock)
פחד אלוהים (ספק : ShutterStock)