דיאטה: בעד או נגד?

היא לא מאמינה בדיאטות שמחזיקות לטווח ארוך והוא מאמין בשינוי אורח חיים ושמירה על המשקל. כתבינו יוצאים נגד דיאטה

ספק : ShutterStock

הצד שלה: אל תבלבלו לי את השכל עם הדיאטות שלכם

הצד שלה: אל תבלבלו לי את השכל עם הדיאטות שלכם

שלום, שמי רחלי ואני שמנה לתקופות. שקלתי 100 קילו, לפעמים 90, בתקופה הטובה שלי הייתי 70 ועכשיו שוב מדשדשת לי על ה-80. יש לא מעט סיבות להיותי שמנה, אבל אני מתמקדת בשתיים: הגנים והאהבה לשוקולד. מאינספור דיאטות ומנויים לחדרי כושר שונים, הגעתי לכמה מסקנות קשות שחייבות להיאמר:

1. הקיבה לא באמת מצטמקת. לא אוהבת שאומרים לי ש"בטח עכשיו הגוף כבר צורך פחות". הוא לא. לא סתם אנשים שמורידים הרבה במשקל, מעלים הכול בחזרה. הקיבה עדיין רעבה לאוכל. כששקלתי 100 קילו יכולתי לתקוע 2 לאפות וכששקלתי 70 קילו, יכולתי לתקוע אפילו 3.

2. רוב הדיאטות לא נשמרות לאורך זמן. אני מאוד לא רוצה לבאס אתכם, כי אם אתם בקטע של להתחיל דיאטה, הייתי רוצה שתמשיכו לחיות באשליה שהרזון ימשך לעד. רוב הסיכויים שתרזו לתקופה קצרה ואז תעלו הכול בחזרה. סיפורי ההצלחה גדולים, אבל אתם לרוב לא מודעים למה שקורה לאותם שמנים שרזו לפני 5 שנים. הם חזרו להיות שמנים, לרוב יותר משהיו. זה לא אומר שלא צריך לעשות דיאטה. צריך ואפילו חייב, אבל אל תשמחו יותר מדי. אל תעלו יותר מדי סטטוסים בפייסבוק על המראה החדש שלכם והישארו עם הרגליים על הקרקע. אתם שמנים בפוטנציה, תמיד תזכרו את זה.

3. אין דבר כזה אורח חיים. יש דבר כזה מלחמה. אני בדיאטה כבר שנתיים וחצי. סוג של "אורח חיים" אבל באורח חיים אתה אמור להתרגל למצב מסויים ואני, למרות הזמן הממושך, עדיין נלחמת על הקושי בלהגיד למלצר במסעדה שאני מעוניינת בסלט המצוין שלהם ולא בבורגר מדיום וול עם צ'יפס שאני כל כך אוהבת. אני מריירת על התפריט ובסוף הולכת על הסלט. זו מלחמה יומיומית כי יש אינספור תענוגות בחוץ. הם נמצאים בכל פינה, ובמלחמה הזאת המטרה היא להגיד להם "לא".

4. שונאת חדרי כושר ולא מבינה את אלו שנורא אוהבים לרוץ או להרים משקולות. כל המנופחים האלה סובלים ממחלת נפש חמורה. יש לי 2 מאמני כושר בפייסבוק שמעלים סטטוסים על כמה שזה כיף להתאמן בחג ועל אימון הבוקר שעשו בזמן שנחרתי. די. שבו בבית ותאכלו משהו. אני לא סובלת להתאמן. מתאמנת שנים וסובלת כל רגע, אבל יודעת שאין ברירה. אימון זה כלי חשוב לכל דיאטה ובכלל לשמירה על הבריאות. יאק.

5. עזבו אתכם מכל סוגי הדיאטות לפי אותיות וימים וצבעים, וכמובן השימוש בכדורים למיניהם. לדיאטה אין פתרון פלא. רק עבודה קשה וסתימת פיות.

רחלי אברייג'

הצד שלו: כללים בסיסיים לירידה במשקל הם הפתרון

הצד שלו: כללים בסיסיים לירידה במשקל הם הפתרון

היי. אני ערן ואני שמן לשעבר. אם עדיין לא איבדתם את הרצון לרדת במשקל (או את הרצון לחיות) בעקבות מה שרחלי כתבה, תנו לי לאזן את התמונה עם כמה מסקנות שאני הגעתי אליהן במהלך התקופה בה ירדתי 40 קילו ושיניתי את כיוון החיים שלי ב-180 מעלות.

1. אל תעשו דיאטה! "דיאטה חריפה", "דיאטת כאסח", דיאטת חלבונים, דיאטת נייר (שבה אתה אוכל רק נייר, אבל כמה נייר שתרצה!) כל אלה הם מתכון בטוח לסבל שבסופו תישארו שמנים. אין מה לעשות, אם לא תאכלו שוקולד חודשיים בסוף תאכלו ביום אחד שוקולד עבור חודשיים. אל תאכלו סלט כל יום אלא רק ברוב הימים. אם פעם בשבוע תאכלו חזה עוף עם קצת אורז ופעם בשבועיים תרדו על המבורגר וצ'יפס כלום לא יקרה. אסור שירידה במשקל תהיה מלחמה. היא צריכה להיות איטית כמו משא ומתן לשלום בינך לבין הגוף שלך והרגשות שלך. דיאטה מחזיקה לזמן קצר, שינוי אורח חיים מחזיק לכל אורך החיים.

2. ירידה במשקל מצריכה שינוי תפישה רציני. להגדיל בשקל תשעים זה דיל ממש שווה לארנק אבל ממש גרוע לגוף ואחד פלוס אחד על חבילת עוגיות שווה שתי חבילות עוגיות בבטן שלך בסוף היום. תשאיר את הצ'יפס קטן ואת חבילת העוגיות השנייה בחנות (עדיף שגם את הראשונה אבל לא לשכוח את סעיף 1). בתהליך ירידה במשקל צריך לנהל שני סטים של שיקולים במקום אחד, וצריך לדאוג גם לאזן ביניהם. בהצלחה!

3. הכול בראש. עבור שמנים אמיתיים (שמנים מילדות, ארוחות ליליות, חיסול קופסת גלידה לבד... נו, אתם יודעים מי אתם) דיאטה היא אף פעם לא חישוב קר של מה אכלתי היום פחות כמה התאמנתי שווה כמה ירדתי. אנחנו שמנים כי עמוק בפנים אנחנו רוצים להיות, אנחנו משתמשים בשומן כמגן ובאוכל כמשהו מנחם ועד שלא נסתכל פנימה באומץ (פסיכולוג זו לא מילה גסה) ונתייחס לסיבות לכך שאנחנו צריכים את המגן והנחמה האלה, לא נרד במשקל. או שנרד ונעלה חזרה.

ערן קנדל