לצום ביום כיפור זה לא באמת מגניב

אנשים שכחו את המטרה האמיתית של יום כיפור ומתרכזים בעיקר בלא להכניס שום דבר לבטן או מנגד, לאכול בבוטות מול בית הכנסת. האמת חייבת להיאמר ושיסלח לי אלוהים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ספק: ShutterStock

כבר הגיע אוקטובר ואנחנו בעיצומה של התקופה היפה ביותר של השנה - העלים מתחילים לנשור, הגשם מתדפק על חלונותנו ואנו שוקלים להסיר את הנפטלין מארון בגדי החורף שלנו - ויחד איתה מגיעים החגים. את ראש השנה, למעט גפילטע פיש סורר שגרם לנו לבלות שבוע וחצי בסשן שלשולים בשירותים של סבא וסבתא, עברנו בשלום, אבל המועד המתסכל ביותר בישראל עוד לפנינו - יום כיפור.

צום יום כיפור (ShutterStock)

יום כיפור הינו מועד מיוחד למדי, בעיקר מפני שהוא כל כך סתמי. הכבישים מרוקנים ממכוניות ומלאים בתלמידי כל בתי הספר היסודיים רוכבים על אופניים חשמליים, שיחות החולין מרוקנות מכל תוכן ומלאות באיחולים לבביים וחסרי פואנטה, והקיבות מרוקנות מכל פריט מזון וגם מחשבון נפש. ואכן, קיימת קונספציה מעניינת בקרב יהודי ישראל לפיה הצום הוא המטרה ולא האמצעי, כאילו אלוהים יושב על כיסא המלכות ובוחן כמה גרעינים הכנסת לכרס במקום להתעסק בדברים החשובים באמת. אני לא יכולה לומר שאני מאמינה גדולה באלוהים - למען האמת, אני ההיפך ממאמינה - אבל זה נראה לי מעט אגואיסטי להאמין שאותה יישות עליונה וכל-יכולה תבחר האם כיפרת או לאו לפי 25 שעות של צום, ולא לפי מחשבה אמיתית וסליחה אמיתית.

ביום כיפור ניתן להבחין בכמה סוגים של אנשים. הסוג הראשון הוא הדתי-האמיתי, מסוג האנשים ששומרים שבת, חובשים כיפה גם ביום חול ומקדשים לפני ששותים תירוש. סוג נוסף הוא הכאילו-דתי - אלה שמנשקים את המזוזה, אבל גם מכריחים את החברה שלהם לשכב איתם בגיל 12; אוכלים כשר, אבל רואים את הכדורגל בשבת; וכמובן, צמים בכיפור, כאשר הפעם האחרונה שכף רגלם דרכה בבית הכנסת הייתה בבר מצווה שלהם, וגם אז הם לא ממש ידעו על מה לעזאזל מדברים בפרשה.
אחרים הם אלה שצמים ״בשביל האתגר״ - לפעמים ממניעים מסורתיים או מורשתיים, לפעמים ממניעים פסבדו-דתיים, ולפעמים כי הם לוקים באנורקסיה (סליחה, כי הם ״רוצים לנקות את עצמם״). אחריהם בסקאלה, קיימים הלא-צמים הנחמדים, אשר תוקעים לאפה בין קירות ביתם אך נמנעים מליצור קשר עם חבריהם הצמים על מנת לא לגרום לאי-נעימות. ואחריהם, קיימים הלא-צמים-הרדיקליים, אשר החליטו כי כל מטרתם בחייהם המצערים היא לאמלל את הסובבים אותם, ודואגים לא רק להבהיר לכולם שאינם צמים, אלא גם לסחוב איתם חבילת צ׳יפס לכל מקום, וכמובן שבטעם שמנת-בצל אחרת לא כולם ידעו שהם לא שמים על דת.

צום יום כיפור (ShutterStock)

אז חשוב להבהיר כמה דברים - ראשית, להיות מניאק זה לא מגניב. אתה יכול לא להסכים עם משהו שאנשים אחרים עושים, אבל כל עוד זה לא פוגע בך, במיוחד אם מדובר בהחלטות שלהם האם להכניס או לא להכניס לגופם מזון ביום אחד בשנה, אין לך שום זכות להתנהג כמו פסיכופת. שנית, לצום ביום כיפור זה לא מגניב. אנשים עושים את זה כי הם מאמינים בזה, והצום הוא לא איזשהו אתגר שיהודים צריכים למלא כדי להזכיר את השואה. המטרה של הצום היא להתרכז אך ורק בכפרה על החטאים, היא לא לגרום לך להרגיש כמו אדם טוב יותר.

אך כמובן, ניתן להבין את אותם אנשים אשר לא עוקבים אחרי חוקי הדת בימי חול, ודווקא ביום כיפור מחליטים להיות יהודים-אסליים - היום הזה הוא יום מיוחד אשר מסמל רבות, ואין שום דבר רע בלרצות להיות חלק ממסורת (כלומר, יש כמה דברים רעים בזה, אבל אל תתנו לזה לעצור אתכם). אבל כאשר אתם עושים את הבחירה של לצום ביום כיפור מתוך אמונה אמיתית, עליכם להבין שלא מדובר ביום המנותק מכל שאר הימים בשנה. אם אתם רוצים לכפר על החטאים שלכם, לצום ביום כיפור זה לא מספיק.

צום יום כיפור (ShutterStock)

ומה אני הולכת לעשות? את יום הכיפור שלי אני הולכת לבלות בגולה, עם כמה חברים יהודים מהסוג האחרון. אנחנו הולכים לשבת בדירה קטנה במרכז לונדון, לראות הרבה סרטים ולאכול הרבה גלידה, ולחשוב על איך אנחנו עומדים לכפר על החטאים שלנו על בטן מלאה. כי אנחנו לא מושלמים ואנחנו יודעים את זה, אבל בו בזמן אנחנו מבינים שצום הוא סמל, ואנחנו לא צריכים אותו בשביל להרגיש טוב עם עצמנו. יתרה מזאת, אנחנו לא זקוקים לאף חתימה באף ספר שמימי ענקי. ואולי זה מרגיש לנו מעט צבוע לא ללכת לבית הכנסת, לא לחכות עד החתונה, להשתמש בחשמל בשבת ובכל זאת לצום ביום כיפור, ואולי אנחנו פשוט מעדיפים להתמודד עם ההשלכות של הדברים שלנו מאוחר יותר. אבל עם כל בחירה שתקחו - שיהיה בהצלחה.