נשיקה קטלנית: מי מפחד מגילויי חיבה בציבור?

הוא לא מוכן אפילו להחזיק לה את היד ברחוב והיא תעשה לו משטח גרון מול כל העולם אם יתאפשר לה. באיזה צד אתם?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ספק : ShutterStock

הצד שלו:

הצד שלו: "אל תגעי בי אפילו"

תמיד גילגלתי עינים כשראיתי זוג מתנשק ברחוב. תמיד גם הייתי לבד. חשבתי שזו הקנאה שמציפה אותי, הרצון הזה להיות הם. היום אני לא לבד ואני עדיין מגלגל עיניים. מה זה מגלגל, גם עושה קולות אנחה ומצקצק בלשון. בבקשה די להתנשק לי מול העיניים.

את הבקשה לכתוב את הצד שלי בנושא קיבלתי ממש כשעה אחרי שנתקלתי בעוד זוג מתנשק ברחוב, ולא סתם רחוב, שדרה- המקום הכי רומנטי לנשיקה. יש לי בחילה. הזוג נראה כאילו לא נפגש שנים. אם הייתי שואל ולא רק מצקצק בלשוני, הייתי מגלה שהם לא ראו אחד את השני מהבוקר, אבל אח! הגעגועים. איך ידידה שלי אומרת? Get a room, אז היא יודעת על מה היא מדברת.

לא משנה מה, אל תתנשקו ברחוב. אפשר לחיצת יד, חיבוק ואם אתם כבר ממש רוצים להביע חיבה אז נשיקה קטנה כזאת בשפתיים עם פה סגור. זה אולי נורא רומנטי לכם להתנשק ברחוב אבל זה מאוד מעצבן אותנו. כשחברה שלי מבקשת ממני לנשק אותה קבל עם ועדה, אני מחייך אליה, מלטף את לחייה ולוחש לה ברוך..."לא". אז זו דווקא היא שמגלגלת לי עיניים.

רון דביר

הצד שלה:

הצד שלה: "נשק אותי כבר"

מה העניין הגדול? סה"כ נשיקה. אנשים רואים את זה בכל מקום: בסרטים, בטלויזיה, אז ברחוב? זה מה שיהרוג אותם?
אז לא, אני לא מדברת על זוגות שעושים אחד לשני משטח גרון + ביופסיה ללבלב על הספסל בשדרה. אני מודה שכשאני רואה כאלה זה גורם גם לי לאי נוחות מסוימת, אבל נשיקה קטנה על השפתיים עוד לא הרגה אף אחד. אני צריכה לעשות תחקיר בנושא, אבל מעריכה שלא.

אז כן, כולם רואים. אבל מה בעצם הם רואים?
הם רואים שני אנשים שאוהבים אחד את השני. הם רואים שטוב לנו ביחד. הם רואים ונזכרים באחד או האחת שהם אוהבים או במי שהיו רוצים.
לדעתי, זה יותר כמו שירות לציבור. לא כך?

כשאני רואה זוג שמראה את אהבתו בציבור, זה מחמם לי את הלב. כמו שכל התנהגות בציבור שנעשית בטעם טוב היא מקובלת, אז גם גילויי חיבה כאלה מקובלים בעיניי.
ואם מישהו יעיר לי על זה או יעקם את האף, פשוט אשלוף את הלפטופ ואפתח לו כרטיס באתר ההיכרויות התורן. כי גם לו מגיע קצת מכל הטוב הזה.

רחלי אברייג'