פרויקט הדייטים המביכים: "הפרחים הם לשותפה שלי. לא לך"

דייט עם שאריות סנדוויץ', דייט עם קמצן ודייט עם אחד שלא ידע מה הוא עושה. קבלו את פרויקט הדייטים המביכים

למדור האחרון של פרויקט הדייטים המביכים: "ישבנו על ספסל ברחוב כי הוא לא רצה לשלם"

כריך עם גבינה צהובה (ShutterStock)
הכריך היה טעים, הדייט קצת פחות (ספק: ShutterStock)

דייט 444 (ותודה לגולשת האנונימית)

כשהייתי בת 17 חברה שלי הכירה איזה בחור במשחק כדורגל. הוא התחיל איתה והיה ממש מכוער, אבל היא נתנה לו את הטלפון שלה כי לא היה לה נעים לסרב. במשך שבועיים הבחור לא הפסיק לצלצל אליה והציק לה שהם צריכים להיפגש. בסופו של דבר היא נכנעה, וביקשה שאבוא איתה גם, וכמובן שהבחור יביא איתו גם חבר.

ביום שקבענו להיפגש הם אספו אותנו מהבית של חברה שלי, ונסענו לשבת בבית קפה. ישבנו, הזמנו והייתה אווירה מוזרה. במשך כל הזמן הזה אני וחברה שלי ישבנו שם וצחקנו, והם דיברו ביניהם.

כשהזמנו חשבון הבחור שיצא עם חברה שלי שילם עליה, והבחור שיצא איתי לא רק שלא שילם עליי, אלא גם אמר שאני צריכה לשלם עליו, וגם ביקש לארוז את הרבע סנדוויץ' שלא סיימתי. באמת שנשאר שם איזה ביס וחצי, והוא פשוט ביקש לארוז את זה בשביל עצמו כדי לקחת הביתה. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מהבושה. בלי להתבלבל, באותה נשימה הוא גם ביקש את מספר הטלפון שלי. כמובן שנתתי לו מספר לא נכון.

אילוסטרציה (ShutterStock)
עדיף שתשתוק (ספק : ShutterStock)

דייט 445 (ותודה לגולשת ע')

במסגרת העבודה שלי כמזכירה, הכרתי בחור בטלפון שהתקשר פעם לחברה שעבדתי בה, והתחלנו לדבר. הוא היה מאוד כריזמתי, אינטליגנט ואיש שיחה, ובמשך שלושה שבועות דיברנו המון בטלפון, עד שהחלטנו להיפגש.
למרות שבמהלך כל השיחות איתו הוא בחר לציין שהוא מאוד מבוסס מבחינה כלכלית ושהוא בדיוק קנה אוטו חדש, לדייט שלנו הוא החליט להגיע דווקא ברכבת. זה היה נראה לי מוזר, אבל התעלמתי מזה ונסעתי לאסוף אותו מהתחנה.

הבחור היה נראה מעולה וגם התלבש לטעמי, אבל אז התחילו הבעיות. החלטנו שניסע לאזור שיש בו מסעדות, וכשבאתי להחנות בחניון הוא אמר לי ישר "מי משלם על חניה?". הסברתי לו שלא נמצא חניה פנויה שלא בחניון, אבל הוא התעקש, וככה יצא שבמשך ארבעים דקות חיפשנו חניה עד שהוא נכנע וחנינו בחניון.

חנינו, ופתאום הוא הציע שנלך לארומה. אמרתי לו שאני מעדיפה מסעדה, והוא עיקם את הפרצוף והמשכנו. הגענו למסעדה מאוד טובה, המלצרית נתנה לנו את התפריטים, ואחרי דקה הוא שאל אותי אם אני אוכלת. אמרתי לו שאין לי בעיה רק לשתות, והוא אמר שגם הוא לא אוכל, שאין לנו מה לשבת שם ושכדאי שנלך. אמרתי לו שאחרי שחיפשנו חניה במשך שעה אני רוצה להישאר שם, אבל הוא אמר שבא לו לאכול לאפה, אז הלכנו.

בדרך עברנו ליד שווארמיה, והבחור הזמין באגט ענק עם סלטים שנשפכו מהצדדים. האשראי שלו לא עבר, אז הוא ביקש שאני אשלם עליו ואמר שמיד נעצור בכספומט והוא יחזיר לי את הכסף. זה כמובן לא קרה.

אחרי שהוא אכל ולא שילם, הוא אמר שהוא כבר עייף ושאל אם בא לי לשבת באוטו. אמרתי לו שאני צריכה לחזור הביתה ושאני אחזיר אותו לרכבת. מזל שלא ביקש ממני שאשלם לו על הכרטיס חזרה. קמצן.

אילוסטרציה (ShutterStock)
"קנה פרחים אבל לא לי" (ספק : ShutterStock)

דייט 446 (ותודה לגולשת האנונימית)

יצאתי מקשר ארוך והכרתי בחור שלא היה הכי הטעם שלי, אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס בכל זאת.
חשבתי שניפגש אישפהו במרכז ושהוא יאסוף אותי, אבל הוא אמר שאין לו כוח וביקש שאני אאסוף אותו. כבר ירד לי ממנו.
אספתי אותו והלכנו להסתובב בטיילת במטרה לשבת באיזה בר. כל הדרך הוא היה קולני וניסה ללכת איתי מחובק (?!?!), ואז והוא החליט שהוא קונה לי מחזיק מפתחות מאיזה דוכן שהיה שם. הוא קנה אחד לי ואחד לו, ושאל אותי איזה אני רוצה? בחרתי אחד מהם, והוא אמר: "לא! זה האחד שאני רציתי". אוקיי, אז למה נתת לי לבחור?!

באותו רגע הבנתי שאין מצב שאני ממשיכה את הדייט הזה, ואמרתי לו שאני חייבת לחזור כי חברה שלי סימסה לי שהיא במצוקה. הוא שאל אם בא לי רגע לעלות אליו לשתות משהו, ואמרתי שכן, רק שירד ממני. בדרך אליו עצרנו בקיוסק כדי שיקנה סוכר וחיכיתי לו בחוץ. הוא חזר עם סוכר ועם זר פרחים. חשבתי לעצמי שזה ממש חמוד מצידו, אבל מסתבר שהזר היה בכלל לשותפה שלו שחוגגת יומולדת בעוד שבוע.
בקיצור, הצילו. מאז לא דיברנו.

גם לכם יש דייט מביך? ספרו לנו עליו

שלחו בלחיצה כאן, או לכתובת zonesupport@walla.net.il וציינו בכותרת "הדייט המביך שלי".