עשה ואל תעשה בשיחה עם ההורה- חלק ב'

נצלו את החופשה כדי ללמוד איך ניתן להשיג את מה שאתם רוצים בלי להתעצבן כלל?

לחלק הראשון של הכתבה לחצו כאן

אוקיי, אז אחרי שבחרנו את התזמון המתאים ואחרי שהבענו את עצמנו באופן שמתמקד בחוויה שלנו ונמנע מביטויים מכלילים, השלב הבא הוא לנסח את מה שאתם מבקשים.

חיים של אבא ()
בקשו בקשה קונקרטית שתהפוך את היחס לשיוויוני (ספק : ShutterStock)

בקשה- טעות נפוצה היא לבקש משהו בדרך השלילה, כלומר לתקשר בצורה של "תלונות": "אתה לא מספיק מתייחס אליי", "את לא נותנת לי כמו לאחרים", "אתה מפלה בנינו" וכו'. תקשורת שמבוססת על תלונות בדרך כלל יעילה פחות מתקשורת שמתבססת על בקשות.

הסיבה היא שתקשורת שמבוססת על תלונות מכילה בתוכה את המסר הביקורתי "אתה לא בסדר". כאשר אנחנו מבקשים את הבקשה אנחנו רוצים להישאר ענייניים ככל האפשר, ולשמור על מוטיבציה גבוהה אצל מי שאנחנו מבקשים ממנו. אם תוך כדי הבקשה נתלונן ונעביר לו את המסר שהוא "לא בסדר", קיים סיכוי גבוה שנפגע במוטיבציה שלו לעזור לנו.
מכשול נוסף הוא בקשה שהיא עמומה ולא מספיק מדוייקת. הקושי במקרה הזה הוא כפול, בקשה עמומה מייצרת אי הבנה לגביי הבקשה וגם, בעתיד יהיה לכם קשה להתייחס להאם בקשתכם התמלאה או לא?

בקשות עמומות נתונות לפרשנות ואנחנו רוצים להעביר את המסר הכי ברור שאנחנו יכולים. למשל, אם אתם חשים שיש חוסר שיוויון ביחס אליכם, זה יהיה יעיל יותר לבקש בקשה קונקרטית שתהפוך את היחס לשיוויוני יותר במקום לבקש בקשות עמומות כמו "יחס שווה". "יחס שווה" זו בקשה שכל אחד יכול לפרש בדרכו. מצד שני, לקבל אותה כמות של דמי כיס, לקבל עזרה בשיעורי בית וכו' אלה בקשות הרבה יותר ברורות.

במקרים רבים ישנה תקווה או ציפיה שהמורים או ההורים ידעו כיצד אתם מרגישים או מה אתם צריכים. זה באמת נעים כשזה קורה, כשמישהו מבין אותנו מבלי שנאמר זאת ממש. עם זאת, ההתעקשות על הציפייה לקבל את מבוקשנו מבלי לבקש, זו פעמים רבות מכשלה. הסיבה היא שבמקרים רבים יש למורה או להורה כוונה טובה ורצון להעניק. עם זאת, מכיוון שאנשים שונים זה מזה, מה שהם חושבים שאתם צריכים רחוק מאוד ממה שאתם באמת רוצים לקבל.

לבסוף, לפעמים יעיל לנסח את הבקשה במונחים של "לנסות". כלומר לבקש מהמורה שינסה לפנות זמן כדי להסביר לכם חומר, לבקש מההורה שינסה לתת לכם יותר זמן לסדר את החדר בזמן שלכם. בסופו של דבר אותו אדם יכול להתחייב רק לנסות לעמוד בציפיות שלכם. מאוד קשה להתחייב להצליח. היתרון בלבקש "לנסות" הוא שאם בקשתכם לא התמלאה, אפשר לבקש ממנו לנסות שוב, או לנסות בדרך אחרת. אתם בעצם נותנים לו אפשרות לא להצליח ועדיין תוכלו לדבר על כיצד אפשר להמשיך ולנסות.

ילדים רגישים (ShutterStock)
הביעו הערכה כלפי ההורים (ספק : ShutterStock)

חיזוק- השלב האחרון הוא לא חובה, אבל יכול להיות מאוד יעיל. גם ההורים וגם המורים שלכם ישמחו לדעת שאתם מעריכים את המאמצים שהם עושים עבורכם. משמעות החיזוק היא להביע הערכה כלפי אותו אדם על דברים שעשה עבורכם בעבר או הערכה על המאמץ שאתם מבקשים ממנו לעשות. באופן כללי, אנשים מרגישים יותר מוטיבציה לעזור לכאלה שהם מרגישים שיש להם דעות חיוביות עליהם. תחשבו על עצמכם בהקשר הזה, עבור מי אתם מוכנים להתאמץ יותר? עבור המורה שאתם מרגישים שאוהב ומעריך אתכם או עבור זה שמתקבלת התחושה שהוא חושב עליכם באופן שלילי?

ייתכן ותחשבו שהמשמעות של חיזוק זה "להתחנף", או שזה לא תפקידכם לחזק את המורים או את ההורים. חשוב להדגיש בהקשר הזה שחיזוק הוא ניסיון למצוא משהו חיובי שאתם באמת מרגישים. אם אתם ממש מתקשים למצוא משהו חיובי שאפשר לומר באופן כנה, אז אולי עדיף לוותר על השלב הזה. עם זאת, לחיזוק יש שני יתרונות: האחד הוא כאמור להגביר את המוטיבציה לעזור לכם. השני הוא שאם תשקיעו זמן בלחשוב על מה אותו אדם עשה בשבילכם, או על המאמץ שאתם מבקשים ממנו לעשות, זה יגרום לכם להגיע לשיחה בגישה יותר חיובית.

הורים וילדיהם עם משקפות ושנורקלים בים (ShutterStock)
המשפחה המושלמת? (ספק : ShutterStock)

כמו שאמרתי במדור הקודם, השלבים האלה מצריכים אימון. בהתחלה זה אולי מרגיש מלאכותי אבל בעתיד הופך לטבעי. עוד דבר שחשוב להדגיש הוא שללא קשר לתוצאות השיחה, עדיף לסיים אותה באופן שיאפשר שיחה נוספת בעתיד. מה שעשוי לעזור הוא לגשת לשיחה שכזו עם רצון לבקש ולהתעקש אבל גם עם מוכנות פנימית שבקשתכם לא תתמלא. אני משוכנע שתקשורת יעילה באופן חוזר עם אותו אדם תשפר את הסיכויים שתקבלו את מבוקשכם בעתיד.

בהצלחה,
ארז