אל תסתכל בקנקן

האם אפשר לשפוט אנשים לפי המראה החיצוני שלהם? טל חושב שלא, אנה חושב שכן, ואתם - מצביעים!

(צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

הצד שלו: מה זה משנה איך אני נראה?

נרצה או לא, הדבר הראשון שאנחנו רואים אצל מישהו חדש שזה הרגע פגשנו זה המראה החיצוני שלו. הפנים שלו, הגוף שלו, צורת הלבוש שלו וכו', אי אפשר להתעלם מזה ואי אפשר לברוח מזה. השאלה היא, מה אנחנו עושים עם זה.

קל מאוד להיות שיפוטי ולפסול מישהו רק בגלל המראה החיצוני שלו, אבל אפשר גם אחרת. זה דורש קצת עבודה עצמית, אבל אפשר שכל אחד מאיתנו יגיד לעצמו בראש שמדובר בסך הכל במראה, ושאולי בפנים מסתתר לו מישהו אדיר שרק מחכה שיכירו אותו. כולנו כאלה, בעצם.

כבר קרה לי יותר מפעם אחת לפגוש מישהי שמבט ראשון התלהבתי מאיך שהיא נראית, אבל ברגע שהכרתי את האופי שלה פתאום היא כבר לא נראתה לי כל-כך מלהיבה, ואפילו ההיפך, המראה שלה עורר בי סלידה. גם מקרים הפוכים קרו כמובן, מקרים שבהם מישהי שבמבט ראשון והכרות שטחית לא נראתה לי יפה באופן מיוחד, אבל כשלמדתי להכיר אותה פתאום חשבתי שהיא הדבר הכי יפה שפגשתי. תנו צ'אנס לכולם, זה הכל. זה בסך הכל מראה חיצוני.

(טל שפר)

הצד שלה: איך שאתה נראה - זה מי שאתה

אני לא מדברת על קלישאות דיסני, בהן הבחורה הרזה והיפה היא הטובה והמרושעת היא תמיד עם שיער כהה. החיים הם לא סרט ו"הם לא מחולקים לאנשים טובים ואוכלי מוות", כמו שנכתב בהארי פוטר. אבל אין מה לעשות – המראה של האדם מולך מראה מי הוא, פחות או יותר.

לא רק המראה, כמובן – כל המחוות הפיזיות ומה שבולט כלפי חוץ: הקול, השיער, הדרך שבה האדם שמולכם מזיז את הגוף שלו, הלבוש – כל זה מעיד על מי שהוא. אם מדברים על פוליטיקאים ושאר נבחרי ציבור מסויימים, שיש להם פרצוף של נוכלים ואין מה לעשות עם זה, או על אנשים כמו צמד תירס בקסואל – רק מבט אחד אפשר להיקרע מצחוק.

זאת הכללה מטורפת. נכון. אבל אדם נראה כמו מה שהוא, אני נראית כמו מי שאני, וטל נראה כמו מי שהוא. אם אני הייתי עצמי והייתי נראית אחרת – זה היה מוזר. מבינים? (לא) בסדר. אז אני אדבר עם עצמי. כי אני נראית בדיוק כמו מי שאני! בויה.

(אנה קליימן)