פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: למה אני לא מתאהבת?

      אני רוצה כבר להרגיש פרפרים בבטן ולהתאהב בסערה - למה זה לא קורה? וגם: איך להתגבר על ילדה שלא רוצה אותי, ואיך להתחיל עם אחרות? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בת 19 שואלת:

      תמיד היו לי קטעים עם בנים, תמיד יש את אלה שרוצים אותי, אבל אני כל כך מיואשת. אני לא רוצה עוד נשיקה או עוד ידיד טוב - אני רוצה להרגיש משהו, להתאהב, להיות מאוהבת, להרגיש כבר את הפרפרים האלו. אני לא צריכה חבר או מישהו שיאהב אותי כי זה לא משהו שחסר לי, אני רוצה להרגיש מאוהבת, גם אם זה חד צדדי. אני מוכנה, אני רוצה וזה לא קורה!

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 19 יקרה,

      נשמע שאת כמהה לחוות איזו התרגשות, איזה רגש עוצמתי וסוחף, או לחוש שאת באמת רוצה משהו בכל לבך. ייתכן שרצונות אלו מתעוררים בתוך מציאות בחייך שבה את אולי חווה חוסר בתחושות של התרגשות, או ברצונות חזקים וברורים וקיימת תקווה חזקה שאלה יתממשו דרך התאהבות.

      עם זאת, חשוב להכיר בכך שהתזמון של התאהבות עוצמתית כמו זו שאת מדמיינת, אינו נמצא בשליטתך. הגיוני שבמצב כזה, שבו את מאמינה שהפתרון אפשרי רק דרך דבר שאינו נמצא בשליטתך, תחווי תסכול וייאוש בעוצמה גבוהה.

      את צעירה וקיים סיכוי שתחווי תחושות התאהבות בעתיד. ייתכן שתחושות אלו יהיו שונות מאלו שאת מדמיינת, ובמקרה כזה את עלולה להחמיץ אותם. לא כולם חווים התאהבות סוחפת, אך עדיין יכולים לחוות אהבה חזקה ועמוקה והתרגשות בצורות שונות. עד שתחווי תחושות שכאלה, הדבר שחשוב לעשות הוא לנסות לקבל את הרגע הנוכחי.

      קיימת סיבה לכך שאת לא מתאהבת. הסיבה יכולה להיות פנימית – למשל, שבאופייך את לא נוטה לחוות רגשות בעוצמה, או שלצד הרצון לחוות רגש כזה עוצמתי - יש פחד ממנו, כמו פחד לאבד שליטה. אולי קיימת ביקורתיות רבה כלפי בנים שלא מאפשרת לך להתמסר. כמו כן הסיבה יכולה להיות חיצונית - שלא פגשת את הבחור המתאים, או שבתוך מציאות חייך הנוכחית את לא פנויה לכך.

      יהיו הסיבות אשר יהיו, הן עמוקות וחשוב לכבד את מגוון הצדדים שבך, לא רק את זה שכמהה להתאהב. כל עוד תאבקי במציאות ובעצמך תחושי אומללה והדבר ירחיק אותך מהשמחה וההתרגשות אליה את משתוקקת. כרגע כדאי להתרכז במה שכן קורה בחייך, להשקיע בדברים שמשמחים אותך ולחפש עיסוקים שעשויים למלא אותך ולתת לך סיפוק. אם התסכול ממשיך כדאי לשוחח עם חברה, אדם מבוגר או איש מקצוע ולנסות לקבל פרספקטיבה רחבה יותר לגבי התחושות השונות שאת חווה בחייך.

      אנונימי שואל:

      לפני שלוש שנים בערך, התאהבתי בילדה שגרה ביישוב שלי. מאז, במשך שלוש שנים, הייתי אובססיבי אליה. לפעמים בכיתי כשראיתי שהיא יושבת וצוחקת עם חבר שלי, פשוט חשבתי רק עליה. לפני זמן מה והיא הסבירה לי שהיא לא מעוניינת ולא הייתה.

      עכשיו אני ממש רוצה חברה, מה שאף פעם לא היה לי, ואני כבר בכיתה יב'. אני לא יודע אם אני פונה לבנות כמו שצריך בשביל להתחיל איתן. אשמח לעצות איך לנתק את האכזבה שלי מהילדה ואיך לא לחשוב שכל אחת לא תרצה אותי, ואולי ככה אחזיר לעצמי את הביטחון.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימי יקר,

      אחרי שנים שבהם היית מאוהב ועסוק במחשבות על אותה ילדה, אתה חווה אכזבה גדולה לנוכח השיחה שהייתה לכם. אחרי שנים של תקוות חוזרות, "נפל אסימון" שהקשר עימה לא מתממש. הגיוני שייקח זמן להתאושש מאכזבה שכזו. חשוב שתתן לעצמך את הזמן להתאושש, ולהשקיע בעצמך בטרם תשקיע באחת אחרת. אין צורך "לנתק את עצמך מהאכזבה", היא אמנם לא נעימה בכלל אך תחלוף עם הזמן.

      במקביל לאכזבה אתה יכול לבנות את הביטחון שלך במגוון דרכים, שלא בהכרח קשורות שמציאת בת אחרת שתרצה אותך. למעשה, הלחץ למצוא מישהי הוא אחד המכשולים הגדולים ביצירת קשר שכזה. אני מניח שקשר כזה ייווצר עם הזמן, אך בינתיים תן לעצמך להשקיע בתחביבים, להיות עם חברים, להרגיש אהוב על ידם ועל ידי המשפחה.

      חשוב שתשתדל לא להלחיץ את עצמך או לחשוב שקיים איזה לוח זמנים דימיוני שבו את צריך לעמוד. אני מניח שיש איזה תחושה של "שונות" או לחץ שיש משהו לא בסדר ושקשה להכיל את הרגשות הללו. עם זאת באמת שלכל אחד קצב משלו. אני מניח שאחרי שתתאושש מהאכזבה ומהלחץ למצוא מישהיא כאמצעי להוכיח לעצמך משהו, תוכל לגשת לבנות ממקום יותר נינוח ובטוח.

      בת 19 שואלת:

      הכרתי מישהו מקסים, היה בינינו קליק מהרגע הראשון, היינו ביחד חודש וחצי ונפרדנו כי הוא היה לוחם והיה לו קשה לטענתו. הוא התעקש שנישאר ידידים כי אני "חשובה לו ויקרה לו", אבל לא הסכים לתת עוד צ'אנס כי אמר ש"ניסינו כבר", וטוב לנו ככה. קשה לי להמשיך הלאה ואני עדיין כן חושבת עליו, כמעט שנה אחרי. המצב מאוד לא ברור לי, נראה שיש משהו באוויר אבל אף אחד לא מודה בזה. כדי להתרחק התחלתי לפתח סלידה ממנו, ורציתי לנתק קשר אבל אומרים לי שזה בריחה.

      מה לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 19 יקרה,

      אני מניח שאכן הקשר החל בחיבור חזק ועל כן קשה לשחרר אותו. אני שם לב שאותו בחור נוטה לדבר גם בשמך, ש"ניסינו כבר" וש"טוב לנו ככה", בעוד הציפיות שלכם לא באמת זהות ואת עדיין נאבקת בפער בין הרצונות שלו למשאלות שלך.
      נשמע שאותו בחור "מקסים" אותך להמשיך להיות בתוך קשר, שמעצם טבעו יש בו הרבה תסכול עבורך. מכיוון שבתוך בתוכך את מצפה ליותר מידידות, את צפוייה לחוות אכזבה שוב ושוב. בתוך מצב לא ברור שכזה את ממשיכה לקוות שמשהו ישתנה, וברמה הרגשית - את לא פנויה לחפש קשר אחר, שיש בו הדדיות. בקשר בו את מצופה להסתפק במה שניתן לך, להכיל את התסכול ולשים את רצונותיך בצד, הגיוני שתחלי לחוש סלידה ותרצי להתרחק.

      אני מניח שהמשך הפגישות והמגע נעימים לך. בטווח הקצר זה עשוי להיראות מפתה להמשיך בקשר, "ליהנות ממה שיש" ולקוות לטוב. כמו כן הדבר מאפשר לא לחוש את הכאב שכרוך בפרידה. עם זאת, בטווח הארוך המחיר שאת משלמת הוא העמקת ההיקשרות אליו והערמת קשיים להמשיך הלאה. כדאי לשים את השולחן את אותה תחושה שאת מרגישה באוויר ולראות האם היא הדדית. במידה ולא, ניתוק הקשר לא נשמע לי כמו בריחה - אלא כבחירה מתבקשת לאור הפערים ברצונות.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE

      בטור שעבר: ""החבר שלי כבר לא משקיע בי - להיפרד ממנו?"