פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: "מרגיש שאני מטריד בנות בבית הספר - מה לעשות?"

      וגם: אימא שלי לא נותנת לי ליהנות ורק דואגת לגבי העתיד שלי - איך לשכנע אותה? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בת 16 שואלת:

      אני כל הזמן רבה עם אימא - אני רוצה שיהיה לי את האייפד ללא הגבלות וללא עונשים, אבל היא מתעקשת שקודם כל אתעסק בלימודים. אני גם עובדת כדיג?יי ומתה להשתמש בכסף לבילויים ומה לא, אבל אימא נכנסת לתמונה ומתעקשת שאשמור את הכסף למכללה. אני ממש מתוסכלת, תוכל לעזור לי?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      נשמע שאת מצדך רוצה ליהנות יותר בהווה ולחיות אותו במלואו, ושאימא מצידה רוצה לשמור עלייך ודואגת לגבי העתיד. בסופו של דבר, גם הדאגה לעתיד וגם הרצון לנצל את ההווה הם חשובים, והעניין הוא למצוא איזון בין השניים. אם כל אחת מכן תוכל לראות את הצד של השנייה, להכיר בחשיבות של העמדה וללכת לקראתה – זה יוכל לעזור.

      מכיוון שאת הולכת ומתבגרת, חשוב שייווצר משא ומתן על הנושאים הללו ופשרות אחת עם השנייה. כדאי לדבר עם אימא על מה ייתן לה את התחושה שאת אכן דואגת לעתיד, ולומר מה את מרגישה שאת יכולה לעשות. בסופו של דבר, ההנאה שלך בהווה חשובה לשם בניית העתיד, וזו נקודה שחשוב שגם אימא תיקח בחשבון.

      נסו למצוא איזון טוב יותר - תוכלו להסכים ביניכן למשל איזה חלק מהכסף שאת מרוויחה ישמש להווה, ואיזה חלק לשמור לעתיד, או כמה להשקיע באייפד, ומתי את זקוקה לעזרה כדי להתנתק מהטכנולוגיה כדי להשקיע בלימודים.

      פעמים רבות, במקרים שמצטבר מתח ותסכול, קשה לנהל דיאלוג באופן עצמאי. כדאי להשקיע בלמצוא אדם נוסף שיכול לתווך ביניכן, שיעזור למצוא את האיזון הנכון בין הרצונות שלכן, ואולי לחשוב על הגבלות אלטרנטיביות שמוסכמות על שתיכן. האדם הזה יכול להיות מישהו מהמשפחה, או אולי איש מקצוע כמו יועצת בית הספר.

      בן 12 שואל:

      לפני חודשיים התחלתי חטיבת ביניים. הייתה לי כיתה חדשה והכול מעולה, אבל השנה אני מטריד בנות – למשל, נועץ בהן מבטים וזה מרגיש להן לא נעים. אני לא יודע איך להפסיק, אני צריך פתרון.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 12 יקר,

      כל המחשבות כלפי הבנות, הפנטזיות והסקרנות כלפיהן, הם לגיטימיים. בעולמך אתה יכול לדמיין ככל שעולה על דעתך. אין מחשבות או רגשות שהם רעים או פסולים- ולכן תן לעצמך לחוות אותם באופן מלא.

      עם זאת, נראה שהקושי שלך הוא שהדברים באים לידי ביטוי גם בהתנהגות שלך, ושהסביבה מגיבה לכך בחוסר נוחות. הדבר הראשון שחשוב לברר הוא האם באמת הרגשות שלך מייצרים חוסר נוחות – דרך ההתנהגות. לעתים, כשחווים דברים בעוצמה, נדמה שהסביבה יכולה להבחין בכך, אך קורה שמופתעים לגלות שדווקא לא מבחינים בהם מבחוץ.

      את הבירור הזה אתה יכול לעשות עם חבר. לשאול אותו האם האופן שבו את מתייחס לבנות נראה לא מתאים. אם אתה לא מצליח לקבל את התשובה לכך מחברים, אתה יכול להיעזר ביועצת בית הספר או במורה.

      במידה וקיבלת פידבק מהסביבה שהתנהגותך אכן מייצרת חוסר נוחות אצל בנות, כדאי לראות כיצד אתה יכול להתמודד עם הרגשות שלך. אתה מתאר שעברת שינוי בחייך, ואולי שינוי זה קשור בסקרנות כלפי בנות. אני בטוח שעם הזמן תלמד להתמודד עם הרגשות הללו טוב יותר, ושעוצמת ההתמודדות תפחת.

      בינתיים כדאי לשוחח על הדברים עם חבר, אח גדול או כל אחד אחר שעליו את סומך. כאשר מדברים על הרגשות, עוצמתם מתמתנת. העניין בבנות הוא נושא שמעסיק גם חברים, ואולי דרך שיחה משותפת איתם תוכל יותר לשלוט בתחושות הללו.
      בנוסף, אתה יכול לנסות להעסיק את עצמך בדברים נוספים שאינם קשורים לבנות - לבלות יותר עם חברים, בספורט ולהסיט את תשומת ליבך מהבנות. גם בבית ספר, ברגעים שאתה מרגיש שנוכחות הבנות מציפה אותך נסה לראות מה אתה יכול לעשות, ללכת לספרייה ולקרוא שם ספר, לצאת לריצה בחצר וכו'.

      כמו כן, אתה בהחלט יכול לפנות למוקד של ער"ן או על"ם בטלפון או בצ'אט וליהעזר בהם כדי לדבר על הנושא וכדי לחשוב על פתרונות נוספים.

      בת 16 שואלת:

      לפני שנתיים הכרתי מישהו שכבה מעליי וישר התחברנו. יכולתי לספר לו הכול. באותה תקופה התגברתי על משבר קטן בעזרתו, ואני עזרתי לו במשבר שהיה לו. כל יום כל היום דיברנו והסתובבנו ביחד, ואחרי כמה חודשים גיליתי שאני מחבבת אותו.

      לאחר חודש גיליתי לו מה אני מרגישה והוא פשוט התרחק ממני , בקושי דיבר איתי וזה פשוט הרג אותי. אחרי חצי שנה חזרנו לדבר והתחלנו להתקרב, אבל תמיד לקחתי חצי צעד אחורה כי פחדתי שהוא יתרחק ממני שוב. היום אני מרגישה שאנחנו מאוד קרובים , אנחנו עושים את השטויות שהיינו עושים פעם, אני מספרת לו כמעט הכול, יש לנו את הריבים הטיפשיים שבסוף מסתיימים בצחוק גדול. כל האנשים שמסביבנו חושבים שיש בינינו משהו, וכשהם שומעים שלא - הם מתפלאים. אני מרגישה אליו משהו אבל אני מפחדת מהדחייה, מפחדת שהוא יתרחק ממני שוב. אני לא מפסיקה לחשוב עליו ואני פשוט מתחרפנת.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      ההתרחקות של אותו חבר בפעם הקודמת שבו חשפת את רגשותייך הותירה בך רושם עמוק וכואב, ובאופן טבעי את חוששת משחזור של חוויה דומה. נשמע שאת מפתחת רגשות התאהבות כפיי אותו חבר, אלה הם רגשות עוצמתיים ופעמים רבות מתלווה אליהם פחד מאכזבה.

      לצד זה, הרצון שלך בבהירות גדולה יותר לגבי הרגשות שלו כלפייך ולגבי עתיד הקשר, הוא ברור ולגיטימי. למעשה, רק כך תוכלי לדעת האם לתת לעצמך לפתח כלפיו רגשות שכאלה או שאולי עדיף לשמור על עצמך מפני חווית אכזבה נוספת.
      אם קיימים פערים גדולים בציפיות שלכם מהקשר, האכזבה תגיע בשלב כזה או אחר, ולכן כדאי לך להכין את עצמך. מכיוון שאת חווה דברים בעוצמה, ואולי יכולה להיסחף לתוך משאלות ותקוות רומנטיות, כדאי לחזק את הצד השני שבך – ההגיוני, שמתמודד עם המציאות ושומר עליך מפני פגיעה.

      את הבירור לגבי רגשותיו את יכולה לעשות הפעם באופן זהיר ועקיף. את יכולה לשוחח ימו על מה שאירע בהתרחקות הקודמת, ואולי דרך זה להבין את הרגשות הנוכחיים שלו (אם למשל יאמר שהוא ראה בך ידידה ועדיין מרגיש כך). את יכולה גם לעשות את הבירור הזה דרך חברות, או חברים משותפים שינסו להבין כיצד מרגיש.

      את אהבתך שווה להשקיע במי שיכול להחזיר לך אהבה. האמונה שיש אחרים שאיתם תוכלי ליצור קשר מיוחד שכזה, והאמונה בעצמך, שמגיע לך קשר שיש בו הדדיות - תחזק אותך.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE

      בטור שעבר: "איך לעזור לחברה שעומדת להיפגע?"