עושים CTRL Z: איבדתי תקווה לאהבה

הגולשת האנוניית כותבת לנו על הרגע שבו היא כבר הפסיקה לקוות שהיא תפגוש את האחד. ומה אתם הייתם רוצים למחוק מהחיים?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

אני לא יודעת מתי בדיוק זה קרה, אבל יודעת שזה קרה.

קמתי בוקר אחד ריקה.

תקופה ארוכה הייתי מלאת תקווה, וידעתי שגם לי זה מגיע, וגם לי מחכה משהו גדול מעבר לפינה, ואז זה נגמר. אני כבר לא בטוחה בזה, וכבר לא מאמינה שגם לי זה יקרה.

אהבה.

מילה כל כך חזקה. כשאני ובן הזוג שלי זוג נפרדנו הייתי בטוחה שאני לא אצא מזה, ושאני אכאב לעד. זה היה קשה, אבל ביום שהצלחתי להתגבר עליו ולהתקדם בחיים, ניצלתי כל רגע. כשנמאס כבר לקום שיכורה, ונמאס לצאת לבלות במועדונים עד הלילה, ולרקוד ולהשתולל ולבלות כאילו אין מחר, הבנתי שאני בעצם רוצה לחזור ולחפש זוגיות, להיות האחת של מישהו מיוחד. שאני מתגעגעת לאהבה, לזוגיות, ללחלוק את החיים שלי עם מישהו...

אילוסטרציה (ShutterStock)

אבל הוא לא מגיע. ועם הזמן, איבדתי את התקווה.

מרגישה כל הזמן לבד, בודדה. העולם סביבי ממשיך לנוע ולהסתובב ולהיות כל כך צבעוני, ורק אני עומדת באמצע קפואה ואפורה. מחכה... מחכה... מחכה שזה יבוא ויסחף אותי.

והתחושה הזאת כואבת, היא חותכת את הלב ומשאירה אותו מדמם. לבד. בלי אף אחד. אני מתפללת כל לילה לאלוהים שיוכיח לי כי טעיתי, שזה שטויות, שברור שתהיה לי אהבה!
שזה פשוט לא הזמן, אבל זה יקרה! ואז תחזור התקווה...

אבל האם זה יקרה?

האם תמצא אותי האהבה?

גם לכם יש רגע שהייתם רוצים למחוק מהחיים?

כתבו לנו על הרגע שאותו הייתם רוצים למחוק, ואנחנו נפרסם את סיפורכם באנונימיות מוחלטת.

הקישור לא עובד?
שלחו לכתובת: zonesupport@walla.net.il
וציינו בכותרת "CTRL Z"

"עושים CTRL Z": מחכים לסיפורים שלכם

בטור שעבר: "איך נפלתי למלכודת שלך?"