פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מפוצצים מיתוסים

      שוקולד עושה חצ'קונים? לא ממש. אסור להתאפר כשיש אקנה? סתם מיתוס. פרופסור אבנר שמר, מומחה עור, מפריך כמה מיתוסים על אקנה

      המיתוס: פיצוחים ושוקולד גורמים לאקנה

      לא נכון.

      רבים מבני הנוער והוריהם סבורים שגבינה צהובה, צ'יפס, שוקולד, פיצוחים ושאר מאכלים עתירי שומן גורמים להיווצרותם של פצעי בגרות, ואחרים מאמינים שאוכל שומני רק מחריף אותם. הקשר בין מזון מסוים להחרפת והופעתו של אקנה הוא נושא שנוי במחלוקת, אך כיום ידוע שאין קשר מובהק ביניהם, אלא רק בחלק קטן מאוד באוכלוסייה. לחלק מצומצם זה רצוי להימנע מאותם מאכלים הגורמים להחרפה.

      הסיבה שמיתוס זה הושרש כה עמוקות עשויה להיות קשורה בעובדה שמתח נפשי מסוים ממריץ את התפרצות הפצעים או את החרפתם, והוא גם שדוחף את אותם אנשים אל המקרר או אל המזווה לחטוף מכל הבא ליד. כך, אנשים נוטים לקשר בין "אוכל מנחם" ושמנוני לבין הפצעים, בעוד שהמתח ו/או הדיכאון הוא למעשה הגורם המשותף.

      המיתוס: אקנה הוא תופעה של בני נוער בלבד

      לא נכון.

      התפיסה לפיה בגיל מבוגר לא תיתכן הופעתם של פצעי בגרות היא מטעה ומוטעית. נכון שהופעת אקנה שכיחה יותר בגיל ההתבגרות, אך היא יכולה בהחלט להופיע גם בתקופות אחרות בחיים. אפשר לחלות באקנה כבר בגיל הינקות, בגיל 40 ולאחר מכן.

      אמנם שכיחות האקנה הולכת ופוחתת עם הגיל מתקופת השיא של הבגרות, אך זו טעות לחשוב שמי שלא לקה באקנה בגיל ההתבגרות ולא יסבול מכך בעתיד. לכן, המונח הישראלי "פצעי בגרות" הוא מטעה, מאחר שהמחלה אינה פוקדת בני נוער בלבד.

      המיתוס: שימוש בקרם לחות לפנים עלול להחמיר את המצב

      לא נכון.

      בניגוד למה שרובנו חושבים, לא כל בעיות האקנה נובעות מעור שומני דווקא. רבים בעלי עור יבש סובלים אף הם מאקנה אך רבים מהטיפולים נגד אקנה מייבשים את העור עוד יותר וגורמים לגירוי. לכן חשוב מאוד להשתמש בקרם לחות טוב - אם זה לעור שמן לשים לב כי הוא קליל ונטול שומן.

      המיתוס: אסור להתאפר כשיש אקנה

      לא נכון.

      איפור וקוסמטיקה מותרים, כל עוד החומרים אינם מבוססים על כמות גדולה של שמן, שכן משחות על בסיס שומני עלולות להחמיר את מצב הנגעים ואפילו לגרום להופעת אקנה. באשר לחומרי הצבע, השפעתם על הסובלים מאקנה אינה שונה מזו שבקרב כלל האוכלוסייה.

      המיתוס: אסור להשתמש במייק אפ על הפצעים

      לא נכון.

      בהנחה שיש לך עור שמן האופייני לאקנה בצעירות, לפני איפור חשוב לנקות את הפנים ולהקפיד להשתמש במייק אפ נטול שומן, היפו-אלרגני (שמשמעותו היא שהמוצר לא יגרום לתגובה אלרגית), ו'לא-קומדוגני' (כאן הכוונה היא למוצר שלא חוסם את נקבוביות העור). אם מורחים את המייק אפ באמצעות ספוגית צריך להבטיח שהיא נקייה - פשוט לשטוף אותה במים וסבון. העדיפו מייקאפ במרקמים קלילים. אם יש אקנה המלווה בעור שמן העדיפי איפור אבקתי, כלומר פודרה אבקתית במקום מייק אפ.

      המיתוס: גלולות למניעת היריון מפחיתה אקנה

      נכון.

      נטילת גלולות למניעת היריון עשויה להקל על נשים את תופעת האקנה, אך עם ההפסקה בנטילתן חוזרים בדרך כלל (לא תמיד) הנגעים בדרגה זו או אחרת. גם לנשים הסובלות משיעור יתר בנוסף על האקנה מומלץ לתת בין השאר גלולות למניעת היריון ובד בבד עם זאת לערוך בדיקה לתפקוד בלוטות ההפרשה הפנימית, כדי לבדוק אם ישנה בעיה אנדוקרינולוגית.

      המיתוס: רואקוטן גורם לדיכאון

      לא נכון.

      לפני מספר שנים חשבו שרואקוטן גורם לדיכאון. סברה זו לא מבוססת ואינה מוצדקת. לפי מחקר שנעשה בקרב נשים צעירות הסובלות מאקנה, נמצא שהבנות שאינן מטופלות ברואקוטן אחוז הסובלות מדיכאון נמוך יותר ביחס לקבוצה שאינה מטופלת בתרופה. קרוב לוודאי שאותו דיכאון נובע מחומרת הפצעים המכערים את העור, מירידה בדימוי העצמי, מבושה מחברים ומההסתגרות שבעקבותיהן. רואקוטן אכן עשויה להחריף את הופעת האקנה בחודשיים הראשונים לטיפול, ורק אז ניתן "להאשים" אותה בהחמרה זמנית של הדיכאון.

      המיתוס: טיפול ברואקוטן גורם לצלקות

      לא נכון.

      רואקוטן אינו גורם לצלקות. כל פצע החל מעומק מסוים עשוי לגרום לצלקת לאחר שירפא. גודל הצלקת תלוי במידה רבה בתכונה הגנטית של המטופל. ישנם מטופלים בעלי נטייה גנטית לריפוי פצע באופן מוגזם, ובעקבותיו נוצרת הצלקת העמוקה. הפצעים נרפאים מאליהם עם הזמן, גם ללא טיפול ברואקוטן, וגם אז היו נשארות צלקות בקרב עור בעל נטייה גנטית. הרואקוטן דווקא מקצר את חיי הפצע ומונע ממנו לגדול ולהותיר צלקת גדולה ועמוקה יותר.

      המידע באדיבות פרופסור אבנר שמר, לה רוש פוזה.