משחקי הרעב

לצום ביום כיפור או לא? טל לא מבין למה צריך, אנה דווקא בעד, ואתם - מצביעים

(צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

הצד שלו: אפשר לעשות חשבון נפש גם בלי לצום

למרות שאני חילוני גמור ולא מאמין באלוהים (לא בזה הדתי בכל אופן), גם אני מרגיש שביום כיפור האווירה שונה. אני לא יודע אם לקרוא לה קדושה או רוחנית, ולכן אעדיף לכנות אותה מיוחדת. השקט ברחובות, ההתנהלות האטית של דברים, הביתיות, ובעיקר העובדה שכל אחד נמצא עם המחשבות שלו. וכן, גם אם הוא לא צם.

אנשים שצמים נוהגים פעמים רבות לנכס לעצמם את יום כיפור, תוך התנשאות שבגלל הצום הם באמת סובלים, מענים את עצמם, מתמלאים מחשבות עמוקות ובסופו של דבר מכפרים על החטאים שלהם, בזמן שאלו שלא צמים לא מבינים במה מדובר. לדעתי דווקא ההיפך הוא הנכון.

כשאתה צם המחשבות העמוקות היחידות שמעסיקות אותך הן מתי כבר תוכל לשתות ולאכול שוב, ואין לך באמת זמן לחשבון נפש אמיתי. המחשבות צועדות על קיבתן, ודי באווירה מיוחדת נטולת צום כדי להביא מישהו לתובנות עמוקות על עצמו, על מעשיו ועל חייו. בהצלחה לצמים, וגם לאלו שלא.

הצד שלה: לצום זה חלק מהייחוד של היום הזה

נכון, אפשר לעשות חשבון נפש וגם לאכול. אבל צום ביום כיפור הוא מסורת, אם לא של העם היהודי אז של המשפחה. בשביל מה להתחיל ויכוחים עם ההורים? והכי כיף להתפרק בארוחה טובה עם כל המשפחה אחרי יום שלם של רעב, ולצחוק על זה אחר כך.

שנית, לכו תדעו, אולי באמת יש אלוהים שהצום זה מה שחשוב לו, כמו שרבנים רבים גורסים. מאיפה לכם? אז במקום להסתכן בלהרשם בספר המוות בשביל צלחת פסטה בנאלית, כדאי לסגור את הפינה הזאת עם אלוהים, ליתר ביטחון.

ואחרונה חביבה היא הסיבה הברורה מאליה: פחות אוכל = פחות שומן! מה יש, לרזות קצת לקראת סבב החגים הבא. חנוכה תיכף מגיע עם הסופגניות.

בטור שעבר הם התווכחו מה עדיף - ראש השנה היהודי או האזרחי. אתם הצבעתם - היהודי!