פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      טעונים שיפור

      לכבוד החזרה ללימודים, אלכס ישב וחשב - איך אפשר להפוך את הלימודים למעניינים ושימושיים יותר? אתם מוזמנים להוסיף הצעות משלכם

      מתמטיקה

      ספרים, תרגילים, טונה נייר והמון הצבות בנוסחאות: ככה נראית המתמטיקה לרוב האנשים, בעיקר אלה שלומדים שלוש יחידות.למה שאבא יגיד לבן שלו: "תעביר לערוץ הספורט, בעצם, רגע. שניה. לפני ארבע שנים הייתי פי שניים מגילך. היום אני גדול ממך ב-22 שנים! ספר לי בן כמה אני!".

      רובנו מרגישים שמתמטיקה היא לא הכי שימושית לחיי היום-יום שלנו, אז אולי כדאי שנחבר אותם בחזרה למקצוע. כשלומדים הסתברות, לדוגמא, אפשר להביא לכיתה קוביית הימורים ולהתנסות בעצמנו בניחושים וספירות. לא חסרות חוויות התנסותיות שאפשר להעביר באמצעותן עקרונות מתמטיים פשוטים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילומי אילוסטרציה: ShutterStock)

      אנגלית

      פרזנט סימפל, פרזנט פרוגרסיב, שאט דה פאק אפ. רוב המורים מתמקדים כל השנה בדקדוק ובסיפורים טיפשיים, כשברוב הבגרות, חוץ מזאת האידיוטית עם הסיפור, יש פשוט אנסין וחיבור, וככה בודקים לנו את הדקדוק. עדיף כבר להפנים את כללי הדקדוק על ידי שימוש אמיתי בשפה: לתקשר עם אנשים מכל העולם בכתיבה ובדיבור.

      משרד החינוך ישתף פעולה עם עוד מדינות למען הפרוייקט, ותלמידים יתחילו לדבר עם מקביליהם מכל העולם בסקייפ – עוד בשיעור עצמו, בו התלמידים יקבלו משימות – כמו לספר להם מה קרה ב"אח הגדול", או על הבחירות – ובתמורה, לקבל מידע מהתלמיד אתו הם מדברים, על אותו נושא, רק מהמדינה שלו. זה ירגיל אותנו בשפה הרבה יותר מאשר לשנן פעלים.

      אותיות אנגלית (ShutterStock)

      ספרות, היסטוריה, אזרחות

      נכון, המגמה היא כרגע לשנות את מבנה הלמידה הישן, של לשנן ולפלוט. זה לא סותר את זה שהמקצועות האלו לא באמת מתאימים לכולם, בדיוק כמו מתמטיקה, ולא מעט תלמידים חכמים שרוצים להגיע ללימודי מדעי המחשב נופלים בגלל 60 בספרות. למענם, צריך להכניס ללימוד המקצועות האלו יותר פרקטיקה: אז במקום לקרוא מאות עמודים ובהיסטוריה ובקושי לזכור מהם משהו - אפשר לבחור נושא ספיצפי ולעשות עליו מצגת. במקום ללמוד על הכנסת - ללכת לסיור שם ולדבר עם אנשים בשטח.

      כנסת ישראל (בוצ'צ'ו)
      (צילום: בוצ'צ'ו)

      מחשבים

      זה לא כזה סוד שכבר יש פרויקט במחשבים שהתלמידים עובדים עליו. יש כאלה שעושים את הפרוייקט בג'אווה, ויש שעושים ב-c#, או בויז'ואל בייסיק. יש שעושים משחק, ויש שעושים מערכת טפסים – אבל הכל בהחלטת בית הספר. מה דעתכם על דבר כזה: תלמיד אחד יחליט לפתח אפליקציה, תלמיד אחר יפתח אתר, ויהיה מי שבכלל יעשה מערכת הפעלה בעצמו. כל פרוייקט יזכה את התלמידים בעוד 5 יח"ל – שלמען האמת, מראות יותר יכולות מאשר כל בגרות אחרת, וגם יותר תורמות.

      אילוסטרציה (ShutterStock)

      לשון

      אנסין על האקדמיה ללשון עברית ואיזה חתיך היה אליעזר בן-יהודה, בניינים וחיבורים - כל אלה גורמים לתלמידים לא להבין את מהות השיעור. והרי אנחנו מדברים כל יום בשפה הזאת, ומבינים אותנו. למה צריך את כל הכללים הנוקשים האלה, ומה זה ייתן לי?

      כדאי לקחת את הטקסטים למקום עדכני ואקטואלי יותר, טלהפוך את התכנים לרלוונטים יותר. אפשר לקחת ידיעה מעניינת מהעיתון ולפתח עליה דיון, לשלוח מכתבים למוסדות רשמיים, ולתקן אחד את השני – עוד בשיעור. ובכלל, עדיף לוותר על הבגרות בלשון - שהמורה יבחן, תלמידים ידברו ביניהם בעברית תקינה, ופעם ב- משרד החינוך יבוא לראות איך השיעור מתנהל.

      איך אתם הייתם משנים את הלימודים אצלכם?