פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: האם אני רוצה לבגוד בחבר שלי?

      אני חולמת על בגידה ומסתכלת על בנים אחרים - אבל אוהבת את החבר שלי. זה אומר שאני רוצה לבגוד בו? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בת 17 שואלת:

      יש לי חבר שאני מאוד אוהבת. אנחנו ביחד ארבעה חודשים ומאז כל בן שעובד לידי - אני מרגישה ישר צורך להסתכל עליו ולבחון אותו (דבר שמאוד מעצבן את החבר וגורם לריבים ולחוסר אמון מצדו). גם החלומות שלי מלאים בתרחישי בגידה עם אנשים שאני מכירה ולא מכירה.

      מה זה אומר על הקשר שלנו ? אני באמת אוהבת רק אותו ושמחה על זה שאנחנו ביחד.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      ראשית חשוב שתסמכי על עצמך ועל הרגשות שלך, על האהבה שאת חשה כלפי חברך, ועל השמחה שאת חשה על הקשר. מאוד טבעי שלצד האהבה והשמחה עולים גם רגשות אחרים, שלא סותרים את התחושות החיוביות הללו ואפילו מתעוררים בגללן. ייתכן, למשל, שדווקא הקרבה מייצרת רצון לשמור על העצמאות והמרחב, ויש ופחד לאבד אותם. ייתכן שמתעורר חשש מאפשרות של לא להצליח לצאת מהקשר במידה ותרצי, או שמתעוררים פחדים מפגיעה שקשורים לכך שאת אוהבת ונקשרת אליו.

      על כן בהחלט ייתכן שרגשות כאלו, שאת פחות נותנת עליהם את הדעת, באים לידי ביטוי בצורך להסתכל על אחרים ובחלומות. ייתכן למשל שדווקא החשש מהתרחקות שלו מביא אותך ליצר איזה תחושה שאת "לא מושגת" ברמה רגשית - שכן את חושבת גם על אחרים.

      יחד עם זאת, גם אם ההתנהלות הזו משרתת צורך להגן על עצמך, נשמע שחוסר הביטחון שנוצר אצלו פוגע בקשר - ובסופו של דבר מסכן משהו שחשוב גם לך. על כן, אם תוכלי להביו את עצמך טוב יותר (למשל דרך שיחה עם חברות), זה יאפשר לך לשלוט בדפוסים הללו טוב יותר. תוכלי גם לשתף את חברך בהבנות וזה יעזור לו להרגיש יותר ביטחון, וגם לעזור לו להרגיש יותר נאהב ולשתף אותו בשמחה שאת חשה בתוך הקשר יכול לעזור לו להרגיש פחות מאוים.

      בן 17 שואל:

      יש לי ידידה שאני ממש בקטע שלה. כבר שנה שאני לא עושה צעד כי אני חושש מסירוב. וזה לא שלא הייתה לי חברה לפניה, היו כמה, וכל הבנות שהיו איתי - הן התחילו איתי ולא אני איתן. אליה אני מנסה להתקרב אבל הכול ב"און אנד אוף", וזה בעיה. אם אני לא יוצר שיחה היא לא יוזמת שיחה. אני יוצא איתה מדי פעם לבד, אבל זה בתור "ידיד" - ופה הבעיה. אני חשבתי להגיד לה שאני רוצה לקחת אז זה מעבר למה שזה עכשיו. איך לעשות את זה?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 17 יקר,

      יש כאן צעד חשוב עבורך לעשות, והוא לנסות לכבוש את ליבה של מישהי למרות ה"סכנה" בלהתאכזב. אני מניח שהדפוס של "און אנד אוף" קשור בזה שאתה מחכה לסימן ממנה על העניין שלה בצורת יוזמה, וכשהסימן לא מגיע - אתה יוזם שוב. ייתכן שאכן לא יהיה מנוס מלנסות ללכת על כל הקופה, ולברר באופן יותר גלוי האם יש אפשרות לקשר רומנטי.

      עם זאת, חשוב להיות קשוב לכך שאתה חש איזה ריחוק מצידה. זה יכול להיות קשור להיעדר עניין רומנטי באופן אישי, אבל יכול להיות גם דפוס כללי יותר של לא ליזום, או אולי דווקא כשהיא מעוניינת היא הופכת לפסיבית. להיות מודע לאפשרויות הללו יעזור לך להכין את עצמך לאכזבה מצד אחד, ומצד שני - לא לוותר מהר מדי.

      מכיוון שעד היום לא אתה יזמת את הקשרים, אתה למעשה את ניצב בפני מחסום שאם תצליח להתגבר עליו הדבר יתרום לך בעתיד, ללא קשר אם הידידה תרצה בקשר רומנטי איתך או לא. כמו כן, הדבר יאפשר לך לצאת מהמעגל של החיזור והמושקעות בה בתוך מצב של חוסר וודאות, ולדעת האם קיים סיכוי לאהבה או ששווה להשקיע את האנרגיה במקום אחר.

      אני חושב שבמקרה הזה אין למילים המדויקות משמעות גדולה כל כך. את יכול לשאול אותה לגבי העניין שלה לנסות להיות יותר מידידים (זה לא חייב להיות תוך גילוי אהבה דרמטי מדי, אתה יכול פשוט לשתף בסקרנות שלך לנסות). נשמע שכרגע בכל מקרה הדברים תקועים ולכן אין לך מה להפסיד – רק קצת מהכבוד שלך - וגם זה בריא. בהצלחה.

      בת 14 שואלת:

      אני מרגישה חוסר ביטחון לעמוד מול אנשים מסוימים (אפילו להסתכל עליהם קשה לי). בזמן האחרון אני מרגישה מנודה חברתית, יש לי שלוש-ארבע חברות שאיתן אני מסתובבת רוב הזמן וכיף לי איתן, עד שאני מגיעה הביתה ואמא שלי שואלת אותי שאלות על ילדים מהכיתה, וכאשר היא שואלת אותי את זה אני מרגישה תחושה של ריקנות עצב ופספוס.

      דיברתי איתה על זה והגעתי למסקנה שאני רוצה לעבור בית ספר. אמא שלי אוהבת לעשות "פרסומות" אז היא סיפרה לאחיות שלי, והן אמרו שעם בעיות צריך להתמודד. הסברתי להן שכל השנה אני מתמודדת עם זה.

      מה אני צריכה לעשות? לעבור או לא לעבור? איך אפשר להעלים את התחושה הזאת של העצב הדיכאון הדכדוך?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 14 יקרה,

      צריך להבין טוב יותר את הקושי שאת חווה, וכיצד את מקווה שהמעבר יפתור זאת. מה גורם לך לחוש מנודה חברתית? מה טיב הקשר עם החברות ומדוע למרות הקשר איתן, את עדיין מרגישה לבד? האם את נמצאת בתקופה של דיכאון שצובע את הסתכלות על חיים החברתיים שלך בצבעים שליליים? או שבאמת יש קושי חברתי? מי אלו האנשים שקשה לעמוד מולם? האם אלה ילדים שפגעו בך, או ילדים שאת מרגישה נחיתות לידם?

      אני חושב שהאפשרות של לעבור בית ספר היא אפשרות סבירה, ולעתים לפתוח דף חדש יכול לעזור. המשמעות של לעבור בית ספר אינה ויתור, ואני משוכנע שאת אכן עושה מאמצים להתמודדות. למעשה, גם מעבר בית ספר זו התמודדות אמיצה בפני עצמה.

      עם זאת, כדאי יהיה לתת את הדעת על השאלות שהעילתי כדי לוודא שזו אכן בחירה שמתאימה למצב הנוכחי, כדי למנוע מצב שבו את עוברת ומוצאת את עצמך במצב דומה. לעתים לא נכון לקבל החלטות מתוך מצב של מצוקה גדולה, וכדאי לחכות שדברים יתמתנו מעט כדי לקבל תמונה יותר מאוזנת של הדברים. בית הספר מתחיל בשבוע הבא, ונכון יהיה לערב את יועצת בית הספר בהתלבטות. במקביל את יכולה להיעזר בקווי תמיכה לנוער של על"מ וער"ן בטלפון או בצ'אט כדי להמשיך את ההתלבטות.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE

      בטור שעבר: "רוצה שהחבר שלי יפסיק לעשן - מה לעשות?"