פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: החופש הזה מדכא אותי

      החופש הגדול מייבש אותי לגמרי - מה לעשות? וגם: איך להתמודד עם אימא שקובעת לי דייטים בלי רשות? הפסיכולוג ארז עונה לכם

      בת 16 שואלת:

      החופש הגדול הזה רק מזכיר לי עד כמה החיים שלי משעממים. אין לי תחביבים כי כל דבר נמאס עליי נורא מהר, ורוב הילדים בכיתה שלי הם מעצבנים ואין לי מה להתחבר אליהם, והשתיים-שלוש חברות שבקושי יש לי לא תמיד פנויות, וגם אם כן - אז נחמד לי לשבת אצלן חצי שעה-שעה, אבל לא יותר מזה כי זה מתחיל להימאס עליי, אז מה אני אמורה לעשות עם כל השאר היום?!

      אני מרגישה שזו התקופה בחיים שלי שאני הכי אמורה ליהנות ולעשות דברים, ואני גם יודעת שכשאגדל לא יהיו לי חופשים כאלה ארוכים ואני אתגעגע אליהם. אבל מה לעשות שאני פשוט לא יודעת איך למלא את הזמן! לפחות בזמן הלימודים אני אמנם סובלת מהלימוד אבל זה מסיח את דעתי מהשיעמום שבחיים שלי ונותן לי אשליה כאילו "אם לא הייתי צריכה ללמוד הייתי עושה דברים מעניינים" והאשליה הזאת מנחמת אותי... ואז ברגע שבאמת מתפנה לי היום רק לעצמי – אני מגלה שלא, אין לי באמת מה לעשות עם החיים האלה כשלא מכריחים אותי לעשות משהו שאני שונאת.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      שאלתך יפה וכנה, וחשוב להדגיש שאת לא היחידה שחווה את התחושות הללו בחופש. חלקים גדולים של החופש נחווים כמשעממים ומתסכלים עבור רבים, ובוודאי אם לא מורגלים לנהל את כל הזמן הפנוי שלפתע מתפנה.

      מדברייך עולה שאחד הדברים שמטרידים אותך הוא הפער בין המציאות ובין מה שאת מדמיינת ש"אמור לקרות" בחופש הגדול. הרף הגבוה שאת מציבה לעצמך מייצר לחץ, והלחץ מייצר חוסר שביעות רצון מהרגע הנוכחי ושיעמום שקשור במחשבה שאת "לא נמצאת איפה שאת אמורה להיות". דפוס זה רלוונטי לחופש, אך ייתכן שגם לזמנים אחרים בחייך.
      על כן, האתגר עבורך הקיץ הוא לתת לעצמך להיות היכן שאת, מבלי להשוות זאת לאחרים ומבלי להשוות לאיך דברים "צריכים להיות". כרגע יש לך זמן עם עצמך, וכדאי לראות מה יכול להפוך את הזמן הזה ליותר נעים. מצד אחד את יכולה לתרגל "פשוט להיות"- להשתעמם מבלי להיבהל או להרגיש רע, מצד שני את יכולה לנסות לתכנן את הזמן, לקבוע דברים ואולי גם לנסות להכניס מעין מחויבויות שיתנו טעם לזמן החופשי, למשל דרך עבודה.

      התהליך הוא אמנם הדרגתי אך קחי לך את הזמן הזה. בעתיד, כשתעמיקי את ההיכרות עם עצמך, תוכלי להרגיש טוב יותר בחופשים הרבים רבים שעוד יהיו לך. מכיוון שהחוויה שאת מתארת היא משותפת לרבים אחרים, כדאי לשתף בתחושותיך את אחת החברות עליה את סומכת.

      לבסוף, הקושי שאת חווה בחופש מסמן אולי חוסר סיפוק כללי יותר וכדאי להמשיך לחפש דברים מהנים לעשות גם בזמן הלימודים ולא רק להתמסר לדברים שאת "שונאת" אבל חייבת לעשות.

      אנונימי שואל:

      אמא שלי קובעת לי דייטים בלי ידיעתי. היא לא מבינה שיש בזה בעיה, והיא משיגה את הדייטים מאתרי הכרויות, כשהיא יוזמת צ'טים תחת השם שלי. מה לעשות?!

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימי יקר,

      מדבריך עולה שאת לא מרוצה מהמעורבות המוגזמת של אימך, אך מצד שני - לא ברורה העמדה שאתה נוקט מול המעורבות הזו. ייתכן למשל שאתה מתקשה לומר לאמך שמעורבותה אינה רצויה, ובמקרה כזה - השלב הראשון יהיה לאזור אומץ ולהבהיר לה שמעורבות מסוג זה אינה מגדלת אותך למקום של זוגיות בוגרת, אלה דווקא משאירה אותך בעמדה ילדית של תלות בה.

      אפשרות נוספת היא שגם כאשר אתה אומר לאמך שאתה לא מעוניין במעורבות הזו, היא בכל זאת אינה מכבדת את הגבול. במקרה כזה חשוב להציב את הגבול הזה באופן חד וברור, ולא לשתף פעולה כלל עם הדייטים הללו. ייתכן גם שכדאי יהיה לערב אחרים שיפעילו עליה לחץ, ויבהירו שהמעורבות כזו אינה מועילה.

      אופציה נוספת היא שמעורבותה של אימא חשובה לך במידה מסוימת אך אתה זקוק ליותר תחושת שליטה סביב המעורבות הזו. במקרה כזה אפשר לעשות תיאום ציפיות לגבי מה מידת המעורבות הרצויה, למשל להציע לה להראות לך בנות שאולי יהיו רלוואנטיות עבורך אבל להשאיר את ההחלטה האם וכיצד לפנות אליהן, בידך.

      בן 16 שואל:

      לפני מספר חודשים הכרתי מישהי בגילי, ממש חמודה ואנחנו מסתדרים טוב מאוד. נוצר חיבור, אבל עד עכשיו היחסים בינינו היו אפלטוניים כי יש לה חבר. בזמן האחרון אני מרגיש שאני ממש מתאהב בה, אני ממש רוצה להיות איתה - אבל כמובן שלא עשיתי כלום בעניין כי אני לא רוצה לעשות מישהו שיפגע בה או בחבר שלה.

      ברור לי שכרגע שום טוב לא יכול לצמוח מזה, אני יכול רק להיפגע ולפגוע אבל אני פשוט לא מצליח להתרחק והרגשות שלי כלפיה רק הולכים ומתעצמים. לנתק איתה קשר זה לא אופציה שלי, גם אם רק כידידה היא חשובה לי. אני ממש לא יודע מה לעשות, יכול להיות שהרגשות האלה נובעים מזה שאין לי חברה וזה חסר לי, או מזה שהיא בלתי מושגת? (למרות שאני לא חושב ככה).

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 16 יקר,

      אני מניח שאכן יש באותה ידידה תכונות שהן אטרקטיביות ומקשות עליך לוותר על הפנטזיה הזו. לעתים הסיטואציה היא מורכבת, וכל עוד אתה לא רואה את הפיתרון אתה יכול לתת לה להתפתח עד שיהיה לך ברור יותר מה אתה רוצה לעשות. כרגע המציאות היא כזו שאתה מפיק יותר מהמצב מאשר סובל ואפשר לקבל זאת כמצב לגיטימי.

      המשמעות של להיות עם אותה ידידה בקשר היא לחשוף את עצמך למצב מכאיב. זה בסדר לבחור כך כרגע. ייתכן שבהמשך הכאב יתמתן, אולי הרגשות הרומאנטיים ידעכו, או שתבין שאתה לא רוצה שיכאב כל כך ותעדיף לוותר. מלבד זאת אתה יכול לראות באילו מינונים ובאיזה אופן אתה מרגיש פחות תסכול וכאב מהקשר. למשל ייתכן שלבלות עם שניהם יחד, או לשמוע ממנה על הקשר שלהם, יהיה קשה מדי.
      כמו כן סביר מאוד שאם תחזק קשרים עם ידידות אחרות וחברים תרגיש פחות תלוי בקשר איתה. אני מניח שהויתור על הקשר איתה ואולי הבדידות שתתלווה לויתור יהיו קשים לפרק זמן מסוים ומצד שני כנראה יפנו לך מקום לפגוש נערה אחרת שתתאים.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE

      בטור שעבר: "ההורים מכריחים אותי להיות יותר חברותי"