שנינו ירדנו יחד לאילת לעשות חיים. זו הייתה אמורה להיות החופשה החלומית, שנינו באילת לבד, בלי אף אחד, בלי דאגות.
אבל לא הסתדרנו. כל הזמן התווכחנו, את רצית רק לשכב בטן גב בבריכה ואני תכננתי להסתובב ולראות את העיר, וצחקנו שבטח אחרי אילת ניפרד. לא יודע למה, איכשהו זה נכנס לי לתודעה, ואחרי אילת באמת חשבתי להיפרד. משהו בינינו נתקע.
החלטתי לעזוב אותך, ואחרי שבוע וחצי חזרנו, ושוב נפרדתי ממך, וכך קרה אולי עוד חמש פעמים - נפרדתי וחזרתי שוב ושוב, עד שגם לך נמאס, והחלטת שזו הפעם האחרונה שנפרדים. אמרתי שאת צודקת, וגם הייתי שלם עם ההחלטה במשך שלושה חודשים - עד שצפו הגעגועים אלייך, המחשבות עלייך.
בכיתי שאני מתגעגע אלייך, אבל את אמרת שאין לך כוונה לחזור, והמשכת הלאה. הקשר לא נותק לחלוטין, עדיין שמרנו על קשר ידידותי קר, אבל אני עוד קיוויתי שאצליח לשכנע אותך לסלוח לי, ושנחזור.
אני עדיין אוהב אותך ואת חסרה לי, והלוואי והחופשה באילת לא הייתה קורית בכלל, והקשר היה נמשך עד היום. עכשיו אני יודע שעשיתי את הטעות הגדולה בחיי.
גם לכם יש רגע שהייתם רוצים למחוק מהחיים?
כתבו לנו על הרגע שאותו הייתם רוצים למחוק, ואנחנו נפרסם את סיפורכם באנונימיות מוחלטת.
הקישור לא עובד?
שלחו לכתובת: zonesupport@walla.net.il
וציינו בכותרת "CTRL Z"