פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: איך לעזור לילדה במצוקה?

      אחת החניכות שלנו במצוקה חברתית ומפתחת הפרעת אכילה - איך לעזור לה? וגם: מה לעשות עם ילד שאני אוהבת ושמשחק ברגשות שלי? הפסיכולוג ארז עונה לכם

      בני 16 שואלים:

      אנחנו מדריכים בתנועת נוער ילדות בכיתה ח' (הבנים לא מגיעים), והקבוצה שלנו מאוד מגובשת - חוץ מילדה אחת שאין לה שם חברות. זו קבוצה של 11 בנות, שמורכבת מ-10 חברות הכי טובות ואחת שלא מסתובבת איתן בכלל.

      הבנות מציקות לה, אומרות לה שהיא שמנה, ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם זה. בנוסף, בטיולים אנחנו צריכים לשים לב שהיא אוכלת, כי היא מפחדת שיצחקו עליה שהיא שמנה. גם כשהיא אוכלת אנחנו צריכים לשים לב לזה שהיא לא מקיאה את הכול. הילדה ממש רזה ולא מפותחת בכלל. אנחנו מצליחים לעצור את ההצקות והפגיעות בפעולות שלנו, אך פעם בשבוע למשך שעתיים זה ממש לא מספיק. אנחנו רוצים שלא יציקו לה, ואנחנו מבינים את התחושות שלה כי גם לנו הציקו, אבל אנחנו פשוט לא מצליחים להפסיק את זה.

      בבקשה תעזור לנו לעזור לה, היא יקרה לנו מאוד.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בני 16 יקרים,

      מאוד חשוב שאתם לוקחים אחריות ומפגינים דאגה ואכפתיות סביב מצבה של אותה חניכה. נשמע שהדאגה במקומה, שכן ישנה סכנה שהמצוקה סביב נושא האכילה והגוף תחריף, וככל שמעמיקים יותר לתוך הפרעות האכילה כך קשה לצאת מהן. בנוסף, פעמים רבות הפרעות אכילה קשורות במצוקה נפשית וברצון לקרוא לעזרה. ממה שאתם מתארים נראה שאכן היא זקוקה לעזרה בגלל הדחייה שהוא חווה, וייתכן מאוד שגם בגלל מצוקות אחרות.

      כפי שאמרתם, אותה נערה זקוקה לסיוע נרחב יותר ושמירה. הדרך להפסקת ההשפלות היא לערב מבוגרים נוספים ולהביא לתשומת לבם את המצוקה והסכנה בה היא נתונה. בשלב הראשון כדאי יהיה לערוך עם אותה חניכה שיחה, שבה תשתפו אותה בדאגה שלכם. בהפרעות אכילה נושא האכילה מכסה על תחומים אחרים של חוסר ביטחון, בהם קשה יותר לשלוט. על כן, לצד הבעת הדאגה, אפשר לנסות לחזק אותה על תוכנות האופי שלה ועל היכולות שלה (מכיוון שהיא כל כך יקרה ללבכם, סביר להניח שאתם מודעים למעלות שבה, אליהן היא פחות מודעת). כדאי יהיה לומר לה באופן ברור שנראה לכם שהיא זקוקה לעזרה נוספת, ולהיות איתה במשא ומתן של כיצד ואת מי אפשר לשתף. אתם יכולים לשתף את ההורים איתה או בלעדיה ,אולי קרוב משפחה אחר, לשתף בתחילה מישהו שאחראי עליכם בתנועה וכו'.

      מבחינת הקבוצה, ייתכן ויהיה צריך לשים גבולות מאוד ברורים להצקות הללו. כדאי לעשות שיחה עם אותן בנות ולהשעות מהקבוצה כאלה שנוהגות באופן פוגעני. אם תהיו עקביים וברורים בתגובות שלכם, ותנהלו שיחות אישיות עם בנות שמתקשות להפנים את המסר או מנהיגות את ההתנהגות הפוגענית, עשוי להתרחש שינוי נרחב יותר גם מחוץ לשעות הפעולות.

      לבסוף, כדאי מאוד שגם אתם תשתפו אדם שאחראי עליכם בתנועה ושילווה אתכם בתהליך. סביב הפרעות האכילה יש פעמים רבות מעטה של סודיות וכדאי לסייע לאותה נערה לפרוץ מבעד למעטה הסודיות שמסב לה בוודאי בדידות רבה. כל הכבוד על האכפתיות והמעורבות!

      אנונימית שואלת:

      אני אוהבת מישהו כבר כמה שנים. היינו די קרובים, עד שהוא טען שאמרתי משהו לא במקום, כשבפועל אני יודעת שלא. אנחנו כבר לא בקשר כמו פעם - יש כמה בעיות: בשיחות של ארבע עיניים הוא מדבר איתי ונורא חמוד אליי, אבל כשיש סביבו אנשים יש ריחוק, מעין משחק כזה של לדבר ולא לדבר.

      בנוסף, אני רואה אותו בכל יום, וקצת קשה להגיד שאני אשכח את הרגשות שלי אליו. הוא ילד שאוהב לשחק ברגשות של בנות, והוא לא היה ככה, ואני חושבת שזה בגלל שלפני שנתיים מישהי "שברה את ליבו".

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימית יקרה,

      תהיה הסיבה אשר תהיה, כדאי להיות קשובה לתחושת הבטן שאותו בחור אכן אינו רציני ומשחק ברגשות הבנות, וגם בשלך. אני חושב שבמקרה הזה הפיתרון הוא לא להבין את המניעים שלו, אלה להרשות לעצמך לכעוס על התנהגותו הלא הוגנת ולראות חוסר הבשלות שבה (כמו למשל להתרחק עקב אמירה יחידה שלא אמרת, וגם אם נאמרה, לא לאפשר לך לתקן). במובן הזה את לא צריכה לשכוח את רגשותייך, אלא לתת לעצמך להרגיש רגשות נוספים שמתבקשים עקב התנהגותו.
      כאשר את "מבינה" אותו את בעצם מתרכזת בפגיעות שלו במקום בפגיעה שהוא גורם. בנוסף, אולי מתעוררות כל מיני פנטזיות על להצליח להגיע אליו, לרגישות שבו, במקום שאף אחת אחרת לא מצליחה. עם זאת, כל עוד הוא אינו בשל לכך, אין לכך הרבה סיכוי.

      על כן הדבר המרכזי יהיה להגיב למעשים שלו ופחות לאמירות שלו. ייתכן ודפוס ההתקרבות – התרחקות הזה נמשך זמן מה וכדי לאפשר שינוי, כדאי לשנות משהו בדפוס שלך. כרגע הוא נמצא בשליטה על מידת הקירבה והמרחק ובמובן הזה כדאי אולי להתרחק מיוזמתך כדי לאפשר לעצמך לפתח קשר עם מישהו אחר במקום לחכות שיתרחש בו השינוי.

      בת 18 שואלת:

      לאחרונה התחלתי לעבוד בדוכן, ולמרות שאני חייבת לעבוד וזה כסף ממש טוב - אני לא כל כך מרוצה. תכננתי לעבוד לפני הגיוס בעבודה כיפית יותר, שיש בה חבר'ה, וזה כמעט יצא לפועל אבל בדיוק התקשרו אלי מאותו דוכן והלכתי רק בשביל לנסות. כשאני עובדת אני רואה את העסקים מולי, ואיך כל העובדים שם נהנים בעבודה. אני יכולה לעזוב לדוכן ממול כדי שיהיה לי יותר כיף, אבל לא נעים לי בגלל הבוסית שלי, ואני גם ממש מפחדת להידפק משני הצדדים ובסוף להישאר בלי עבודה בכלל.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 18 יקרה,

      נשמע לי לגיטימי להתנסות בעבודה אחרת אם את רוצה. את יכולה, תוך כדי שאת עובדת בדוכן, לברר את האפשרות לעבוד במקום שבו יש עוד עובדים ואווירה שיותר מתאימה למה שאת מדמיינת. אני מניח שהעבודה בדוכן היא עבודה זמנית בכל מקרה ולכן אם תודיעי לבוסית שלך מספיק זמן מראש על הכוונה לעזוב ותוך כדי תסגרי עם מקום עבודה אחר, זו לא אמורה להיות בעיה איתה, או סיבה שתישארי בלי עבודה. בנוסף אם תעזבי את העבודה הנוכחית באופן מסודר ייתכן מאוד שתהייה לך אפשרות לחזור אליה לאחר מכן.

      עם זאת, ייתכן שאת מתקשה לעזוב כי יש סיבות טובות להישאר בעבודה הזו - הכסף, ואולי גם קשר טוב עם הבוסית, אלה דברים שלא מובנים מאליהם. במקרה כזה אולי אפשר להגשים את המשאלות החברתיות שלך בשעות שאחרי העבודה.

      בנוסף, אני מניח שהאופן שבו את רואה את החבר'ה בעסקים שממול, קשור לפנטזייה בה את מחזיקה על מקום עבודה מהנה יותר. כך שיתכן ואת מדמיינת את המצב שם אידיאלי ממה שהוא באמת. כדי לבדוק זאת, את יכולה לגשת לדבר עם החבר'ה שעובדים שם ולברר איך הם מרגישים? לנסות לשמוע על היתרונות והחסרונות שיש בה ואז לקבל החלטה.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE

      בטור שעבר: "אני בן 16 שמאוהב בגבר בן 35 - מה לעשות?"