פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא בבית ספרנו

      במשרד החינוך זוממים לקצץ לנו את החופש? תחשבו שוב. סתיו מסבירה לשר החינוך המתלהב שלנו איך באמת כדאי לחלק את החופשות

      שר החינוך החדש שי פירון לא מפסיק לטלטל את עולמנו. קודם הוא החליט שהוא רוצה לקחת מאיתנו את המיקוד ("הידד, זה ירד ולא ידעתי את זה!" נשמע מוכר?), ועכשיו הוא רוצה לקצר לנו את החופשות. אז פירון, תרגיע.

      הרב שי פירון בישיבת סיעת מפלגת יש עתיד בכנסת, פברואר 2013 (יואב דודקביץ')
      שר החינוך החדש שי פירון (צילום: יואב דודקביץ)

      הורים מתוסכלים רבים התלוננו לשר החינוך החדש על יום החופש הנוסף שקיבלנו השנה בל"ג בעומר (מזעזע! עוד יום שלם שבו הם נאלצים לראות את הפרצוף שלנו!), והוא החליט להיות המושיע שלהם. פירון הכריז - "אתם צודקים, יומיים חופש לילדים, ככה סתם, זה לא צודק ולא ראוי. אתם צודקים, לוח החופשות צריך להתאים - במידת האפשר - לימי העבודה של ההורים".

      אז ההורים צודקים, פירון צודק, ומה איתנו? אותנו לא שואלים. ובכן לדעתנו, אי אפשר להוריד אפילו יום אחד מימי החופש. הרי אף אחד לא ירגיש אם חופשת הפסח תתארך ביום, אך כולם ירגישו אם יילקח יום חופש בודד שנפל לו לאמצע חודש אייר. כי הלימודים שוחקים, וימי החופש הבודדים הם גלגלי ההצלה של התלמידים. בלעדיהם לא נצליח לעבור את השנה.

      אך בכל זאת אנו כואבים את כאבו של שי פירון, שהבין כנראה שעליו לעשות קצת רעש וצלצולים כדי להראות שהוא שר חינוך חי ובועט. לכן אנחנו ב-ZONE מתכבדים להציע לו שלוש דרכים יעילות לסידור ימי החופש החדשים:

      כבד את חגיך

      לכולנו נמאס מהימים הראשונים של הלימודים. מצד אחד הם נתחמים על ידי ימי החופש שכולנו כבר מתגעגעים אליהם, ומצד שני הם נדחקים מצד החגים ההולכים וקרבים, וכך יוצא שמתבזבזים להם המון ימים נהדרים. ההצעה שלנו: להתחיל ללמוד בבית הספר אחרי ראש השנה ויום כיפור, ולצאת לחופש מעט יותר מאוחר. הרי במילא לא לומדים כלום בימים האלה, ושנת הלימודים שתסתיים יותר מאוחר תיפול על תאריכים בהם רוב התלמידים עדיין חורשים לבחינות הבגרות.

      חופש מרוכז לפני הבגרויות

      קיים מיתוס לפיו בני נוער הלומדים לבגרויות מקבלים זמן חופשי מבית הספר, מעין "חופש מוקדם", כדי להתחיל לשנן. אך בין כל ימי העיון השונים, המתכונות החופפות והאסיפות הורים שמשום מה עדיין קיימות - בני הנוער כמעט ולא זוכים לנצל את הזמן שניתן להם. מסקנה: אם כבר מבטלים / מרכזים ימי חופש, בוא נרכז אותם איפה שזה משנה: חופשה מרוכזת בת שבוע ימים או יותר, ללא הפרעות, כדי להתכונן לכל הלחץ. לא עוד לילות לבנים לפני מתכונות! (סתם).

      חופשת המחצית

      מכירים את זה שמקבלים תעודה ורוצים להתאבד? וכבר יום לאחר מכן צריך להתייצב בלימודים ולהתנהג כאילו אתה לא רוצה להמית עם העיניים את כל המורים שנתנו לך במקצוע שלהם 40? לכן, הצעה יעילה לריכוז ימי החופש וגם להורדת אחוזי הפשיעה בקרב בני נוער - שבוע חופש (או יותר) בין מחצית א' למחצית ב'. ככה ההורים יודעים שהסבל שלהם עם הילדים מרוכז, ולא סתם ימים בודדים הזרוקים להם לכל עבר.

      (הכותבת היא תלמידת תיכון)

      ואיך אתם מציעים לחלק את ימי החופש?