פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: "החבר שלי מקנא באקס"

      החבר כל הזמן מתעסק באקס שלי ובודק אם נכנסתי לו לפרופיל - מה לעשות? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      אנונימית שואלת:

      יש לי חבר והוא כל הזמן מתסכל אותי, כי הוא בעצמו מתוסכל. כנראה שזה בגלל שעוד לא התגברתי על האקס שהיה לי, וזה מחרפן אותו, ואני כבר לא יודעת מה לעשות.

      הוא כל הזמן שואל אותי אם נכנסתי לפרופיל של האקס בפייסבוק, וכל מיני שאלות כאלו, זה מעסיק אותו רוב היום – יותר מאשר אותי אפילו. הוא נהיה עצבני – ואז גם אני. אנחנו רבים הרבה אבל מאוד מאוהבים. אני לא יודעת מה לעשות.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימית יקרה,

      אם עדיין לא התגברת על האקס שלך, אז השאלה הראשונה שיש לתת עליה את הדעת היא - האם את באמת פנויה לקשר עם החבר הנוכחי. האם באמת נתת לעצמך זמן ואפשרות כדי להיפרד מאותו אקס? ייתכן וחברך מגיב לחוסר ביטחון שלך לגבי הקשר, וניתן להבין כיצד אי-וודאות לגביי הכוונות שלך יכולה לחרפן.

      מכיוון שחברך לא יכול להכיל את הקנאה שלו ברגשותייך כלפי האקס, כדאי לא לשתף אותו בנושאים הללו. כדאי לשוחח על כך עם חברות, ולבחון בעזרתן אם את באמת פנויה לקשר הנוכחי שלך. ייתכן שאם תמשיכו באופן הזה, הריבים המרובים ישחקו את רגשות האהבה שקיימים בניכם. על כן, כדי לשמור על הקשר, אולי כדאי לשקול לקחת פסק זמן, כדי לתת לך לבחור שוב בחברך.

      לבסוף, הקנאה כשלעצמה יכולה להרוס את הקשר וחשוב לשים לה גבולות. אם את בוחרת להישאר בקשר, מותר לך להתלבט, להרגיש ספקות וגעגוע לאקס, ואפילו מותר לך להסתכל בפרופיל שלו (למרות שאני מניח שהתוצאות של מעשה כזה לא מחזקות את הביטחון בקשר הנוכחי). הרגשות הללו הם פרטיים ואינטימיים שלך ואת בוחרת את מי לשתף בהן. כדאי יהיה לומר לחברך שהשאלות שלו רק מזיקות לקשר ולא לשתף פעולה עם החקירות. מאידך, אם את אכן בוחרת להישאר, במקום לשתף אותו במה שעושה לו רע, נסי לספק לו אמירות מרגיעות לגבי הנכונות שלך להיות איתו.

      בן 14 שואל:

      השנה עברתי בית ספר. בבית הספר החדש אני לא מכיר אף אחד ואני לא יודע איך להתחבר, והם לא סופרים אותי. הם לא שמים לב שאני בכיתה אפילו.

      יש ילדה אחת בכיתה שדווקא שמה לב אליי לפעמים, ויש סיכוי שאני מוצא חן בעיניה. אם כן, אני לא יודע מה לעשות, אני לא מבין כלום בזה. אף פעם לא היה לי חברה בחיים. אבל אני מרגיש שאני חייב חברה, ואני מרגיש שאני בשל לזה.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 14 יקר,

      המעבר למסגרת חדשה (ופרידה מהישנה) הוא פעמים רבות מאורע מטלטל שמצריך זמן הסתגלות. חווית הבדידות אותה אתה מתאר היא מובנת, ויכולה להסביר למה את מרגיש שאתה "חייב" חברה, כלומר זקוק - לתחושת קירבה שתפיג את הבדידות.

      לעתים קשה ליצור קשר ללא מסגרת שעוזרת לעשות את ההיכרות הראשונית. ייתכן מאוד שאתה זקוק לעזרה ביצירת הקשר הראשוני הזה עם חברי הכיתה ועם ילדים בבית הספר. ייתכן גם שאם תוכל להתקרב לאחדים, אפילו ליצור חברות אחת, זה יחזק את הביטחון שלך ביצירת חברויות נוספות.

      אם אותה ילדה שמה לב אליך לפעמים, זה יכול להיות רעיון טוב להתחיל ליצור איתה קשר. לא ציינת אם היא מוצאת חן בעיניך באופן רומנטי או לא. גם אם לא, אתה בהחלט יכול לנסות להתקרב אליה בתור ידיד, ובעזרתה אולי להתקרב לילדים נוספים. אתה יכול לעשות את זה דרך דברים שקשורים בלימודים - כמו שאלה על שיעורי בית או חומר למבחן, ותחומי עניין משותפים אחרים שאתה מזהה. אם פנייה ישירה קשה לך, אתה יכול לעשות זאת דרך פייסבוק.

      כמו כן, כדאי יהיה לגשת לדבר עם יועצת בית הספר או המחנכת. אלה עשויות לעזור לך ליצור את ההיכרויות הראשוניות עם ילדים בכיתה ובבית ספר. כמו כן, בשיחה איתן או עם מבוגרים אחרים עליהם אתה סומך, תוכל לחשוב כיצד ניתן ליצור קשר עם ילדים, דרך מסגרות נוספות כמו תנועות נוער או דרך תחביבים משותפים. נסה לזכור שההסתגלות עשויה לקחת זמן ובהמשך, לאחר שתעבור יחד עם הכיתה חוויות משותפות כמו טיולים ואירועים נוספים, סביר להניח שתרגיש יותר שייך.

      אנונימי שואל:

      לפני שנה הכרתי ילדה בת 15 בבית הספר. לאחר תקופה של דיבורים נקשרתי אליה מאוד. כשאני חושב על זה ברצינות, אני גם די בטוח שהתאהבתי בה. אך הבעיה היא שהיא מחשיבה אותי ל"אח" ולא לחבר.

      היא עזבה את בית הספר, אך אנחנו נמצאים בקשר טלפוני רציף. בשמחה הייתי רוצה לשכוח אותה ולהתחיל דף חדש בחיי, ואין לי מושג איך עושים את זה.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימי יקר,

      תחושת אהבה נכזבת היא מכאיבה. אני מניח שכרגע יהיה קשה לשכוח את אותה ילדה, אך אתה בהחלט ליצור יותר ריחוק כדי להפיג את התחושה הלא נעימה הזו, כדי להשלים עם האכזבה ובהדרגה לפתוח דף חדש בחייך. במובן הזה, העובדה שעזבה את בית הספר תקל עליך.

      לא ציינת אם עשית ניסיון לעבור מעמדת "הידיד הטוב" לעמדת "המחזר הרומנטי". אם תהיה פחות זמין עבורה בתור ידיד, ותרמוז לה באופן ברור שאתה מעוניין בה באופן רומנטי בלבד, ייתכן ומשהו בעמדה שלה ישתנה.

      אם נוכחת שהדבר לא אפשרי מבחינתה, אז אולי עדיף לוותר על הידידות. מכיוון שנקשרת אליה, אני משער שהקשר היום יומי הוא משמעותי גם עבורך. עם זאת אותו קשר יום-יומי שמתגמל אותך מצד אחד, מקבע אותך בעמדה מתסכלת מצד שני. בתקופה הזו של ריחוק ממנה שווה לראות מי יכול לסייע לך להפיג את החסר. להתקרב לחברים, לידידות אחרות ובני משפחה, יכול לעזור.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      בטור שעבר: "אני יוצאת עם מבוגרים וההורים שלי נגד - מה לעשות?"

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE