פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: החברה שלי פוחדת לדבר על סקס

      החברה שלי פוחדת לדבר על סקס - איך לעזור לה להשתחרר? ומה לעשות אם למישהי אני מכיר יש הפרעות אכילה? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בן 19 שואל:

      יש לי חברה כבר שנתיים ואנחנו שוכבים כבר שנה.

      הבעיה היא שיש לה מחסום בדיבור על הסקס ועל דברים מיניים. קשה לה גם ליזום דברים שקשורים לסקס. היא טוענת שזה ככה רק איתי, ושעם חברות שלה היא מדברת בחופשיות, ושלפי דעתה זה קורה איתי בגלל שהיא מתביישת לשים את עצמה במקום בולט ושהיא תהיה במרכז העניינים.

      אני עושה הכול כדי לתת לה את ההרגשה שאין לה ממה להתפדח ושהיא יכולה להרגיש הכי פתוחה איתי. בנוסף, אף פעם לא הרגשתי שהיא גמרה, ואני חושב שזה קשור לזה שהיא לא חופשיה במאה אחוז ולא נותנת לי כיוון איך לענג אותה.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 19 יקר,

      זה טוב שאתה עסוק באופן שבו אתה יכול לעזור לחברתך להרגיש טוב יותר עם עצמה, ולהפוך את יחסי המין למספקים יותר. עם זאת, נראה שהקושי כרגע הוא שאתה "משתדל יותר מדי", ושהרצון לדבר על הדברים ולעזור לה להיפתח נחווה על ידה כביקורת. כך שלמעשה, ברצון העז שלך לעזור לה להיפתח, אתה כרגע מוביל אותה בכיוון ההפוך.

      כאשר חברתך אומרת לך שעם חברות שלה זה אחרת, נשמע שהיא מופעלת מצורך להתנצל ולהתגונן על כך שהיא כביכול "לא בסדר". נראה שהדבר הטוב יותר יהיה לתת לה את הזמן ואת החופש להיות "לא חופשייה במאה אחוז", שכן נראה שמבלי להתכוון אתה מעביר לה מסר כפול: המסר הגלוי הוא ש"אין סיבה להתפדח", אך המסר הסמוי הוא שעצם זה שהיא "מתפדחת" זה לא מקובל.

      האמת היא שלוקח זמן רב לאנשים להיפתח ביחסי המין ולהרגיש חופשיים, ובמקרה של נשים - גם לוקח זמן להבין כיצד להביא את עצמן לאורגזמה. כך שייתכן שחברתך לא מסתירה ממך דברים, אלא בעצמה לא יודעת, וזקוקה ליותר זמן וסובלנות כדי להבין.

      בת 18 שואלת:

      יש בחור שאני חושבת עליו כל הזמן, כבר יותר משלוש שנים.

      לפני כמה זמן התחלנו לצאת, ואני מרגישה שהבן אדם חושב שאנחנו כבר מכירים שנים: בפגישה הראשונה שלנו הוא ניסה לנשק אותי ולא הסכמתי, והוא חשב שזה נובע מביישנות - אבל אני רק הייתי בהלם שהוא בכלל ניסה לנשק אותי כבר בפגישה הראשונה!

      אני מרגישה שהוא לא רציני בקשר, שהוא עדיין רוצה לשחק משחקים, למרות שאני הייתי רוצה להגיע איתו לחתונה. האמת שאני אפילו לא יודעת למה אני כל כך אוהבת אותו. לפני כמה זמן אמרתי לו שאם הוא רוצה לפתח איתי קשר רציני אין לי בעיה, אבל אם לא - אז ביי. הוא ענה "אהה, הבנתי", ואז שתק, וכשביקשתי שיענה לי הוא אמר שאני צודקת, אבל אמר את זה בעצבנות ובכעס. שאלתי אותו למה הוא מגיב אליי ככה, והוא שוב לא החזיר תשובה. אני לא יודעת אם להגיד לו את האמת, שאני אוהבת אותו?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 18 יקרה,

      הרגשות העוצמתיים שאת חשה כלפי הבחור קשורים ב"התאהבות ראשונית", שיש בה הרבה התלהבות והשתוקקות לקרבה. הרגשות הללו יכולים להיות נעימים, אך גם מפחידים בעוצמה שלהם. עם זאת, בשלב כל כך מוקדם, אין דרך לדעת אם אתם "מתאימים", ובטח מוקדם לדעת אם את רוצה להתחתן איתו או לא.

      ההתאהבות מתרחשת על בסיס חיבור ראשוני, שהוא חשוב, אך בדרך כלל ההיכרות המועטה מאפשרת לדמיין שאותו בחור הוא "בדיוק מה שחיפשת". אהבה עמוקה יותר מתרחשת לאחר שמכירים את הבן אדם מקרוב, ועדיין ממשיכים לאהוב אותו על המעלות והמגרעות שבו.

      נשמע שעוצמות ההתאהבות כלפי הבחור אכן מפחידות, ואולי את מנסה להשיג ודאות לגבי הכוונות שלו מתוך חשש להיפגע. למרות שבמצב כזה הרצון להרגיש בשליטה הוא מובן, נשמע שבתגובות שלך אליו יש לחץ ותוקפנות שמרחיקים אותו. הדבר יכול ליצור "נבואה שמגשימה את עצמה": מתוך פחד שלא ירצה אותך, תגיבי אליו באופן שבאמת יגרום לו לחוש כך.

      אני מבין שעבורך ניסיון לנשק אותך בפגישה הראשונה זו התקדמות מהירה מאוד - וזה לגיטימי. עם זאת, ייתכן שכחלק מחוסר הוודאות לגבי הכוונות שלו, יש גם חשש שהוא ירצה לנצל אותך פיזית, וחשש זה מטריד אותך. לכן כדאי לומר שניסיון לנשק אותך בפגישה הראשונה הוא לא בלתי סביר ולא בהכרח מעיד את כוונה כזו.

      לאור עוצמות הרגש כלפי אותו בחור, שמעורבות בהם פנטזיות וגם חששות גדולים, כדאי לראות איך את יכולה להיעזר באחרים כדי להכיל ולמתן את ההתלבטויות והחששות כדי שאלה לא יפגעו בהתקדמות של הקשר. כדאי גם שיהיה מישהו שייתן לך פרספקטיבה נוספת על הקשר, על "המשחקים" שאת מרגישה שהוא משחק ויעזור לך להגיב בפחות אימפולסיביות או דרמטיות. זו יכולה להיות חברה, מישהו מהמשפחה או איש מקצוע אם את יכולה לגשת לאחד כזה.

      אנונימי שואל:

      אני מדריך בקבוצה, ויש לי חניכה שהיא בחורה יפה ורזה - אבל לא מפסיקה להגיד על עצמה שהיא שמנה וש"יש לי הרבה שומנים שאני צריכה להוריד". היא קוראת לעצמה גורילה ועוד שמות כאלה. כל הקטעים האלה הם כבר לא בקטע רגיל של מתגברת, אלא ממש בגדר מחלה נפשית אפילו. שמעתי אותה אומרת מתישהו לחברה שלה "מתי אפשר לאכול את החצי השני של התפוז?"

      אני כל פעם מחמיא לה ומפרגן לה, ושומר על קשר עקבי איתה לראות שלא קורא כלום. אותה בחורה לא מוכנה לראות פסיכולוג. הייתי שמח אם תייעץ לי מה לעשות בתור מומחה בעניין.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימי יקר,

      מאוד חשוב שאתה לוקח אחריות ומפגין דאגה כלפי מצבה של אותה חניכה. נשמע גם שהדאגה שלך במקומה, שכן ישנה סכנה שהמצוקה סביב נושא האכילה והגוף תחריף, וככל שמעמיקים יותר לתוך הפרעות האכילה - כך קשה לצאת מהן. בנוסף, פעמים רבות הפרעות אכילה קשורות בצורך לקרוא לעזרה, ולדעתי לא במקרה אתה עד לשיחות הללו בהן היא אומרת את האמירות הקיצוניות לגבי האוכל.

      בגלל שנושא השליטה הוא כה חשוב במקרים כאלה, צריך לשמור על איזון עדין בין אמירות ברורות לגבי הדאגה שלך, ובמקביל לאפשר לה בחירה לגבי האופן שבו תפנו ביחד לעזרה. בשלב הראשון כדאי לעשות איתה שיחה גלויה, איתך או עם מדריכה שמכירה אותה. בשיחה כזו כדאי להתמקד בכך שהיא מסכנת את עצמה מאוד, שהפרעות אכילה הן ממכרות ומסוכנות - נפשית ופיזית, ושאתם מרגישים מחויבים לשמור עליה ולא להתעלם.

      בשיחות כאלה אין טעם לנסות לומר לה שהיא בעצם רזה או יפה, שכן הדבר רחוק מהחוויה שלה את עצמה. עם זאת, בתוך ההתנהלות מולה אפשר לדבר על כך שהמשמעות שהיא נותנת למשקל הוא מופרז. ייתכן שבגלל חוסר ביטחון עמוק היא נתלית במראה שלה כדי לחוש בעלת ערך. על כן כדאי להעצים אותה דרך מחמאות על תכונות אחרות שלא קשורים למראה שלה.

      בהמשך כדאי להיות איתה במשא ומתן לגבי האופן שבו תקבל עזרה. אפשר בשלב הראשון לערב את חברות שלה, שנראה שכרגע משתפות פעולה איתה. להבהיר להן את הסכנה שכרוכה בדבר ולהיעזר בהן כדי לעודד אותה לקבל עזרה. אפשר גם להיעזר לשם כך בדמות סמכות בתנועה – רכזת וכו'. כמו כן הכרחי לערב את ההורים בכך וייתכן והפרעת האכילה נועדה לאותת גם להם על המצוקה שלה.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      בטור שעבר: "זה בסדר שאני חושבת על בנים אחרים כשהחבר בצבא?"

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE