פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      10 הסדרות האהובות על הנוער, והפעם: דקסטר

      ה-ZONE אסף את 10 הסדרות שאתם הכי אוהבים, ובכל שבוע נעשה כבוד לאחת מהן. והפעם: "דקסטר"

      הסדרה הקודמת בפרויקט: GLEE

      דקסטר (יח"צ)

      מתי בפעם האחרונה מצאתם את עצמכם מעודדים רוצח סדרתי? או אולי מרגישים שהוא פועל בהיגיון, כמעט מזדהים איתו אפילו? במידה ואתם נמנים ממעריצי "דקסטר", אני מניחה שהתשובה תהיה פעם בשבוע. במידה ולא - תכירו את דקסטר מורגן. עובד חרוץ במשטרת מיאמי כחוקר תבניות דם ביום, ובלילה - רוצח סדרתי שסוגר חשבונות עם כל הרוצחים הסדרתיים שמטנפים את מיאמי בדם.

      דקסטר הוא לא רוצח סדרתי גנרי – הוא אמנם פסיכופת עם חיבה להרג, אבל יש לו חוקים – הוא לא משאיר אחריו עקבות, הוא מחושב גם כשהוא יוצא משליטה, והוא לעולם לא יהרוג בכוונת תחילה חפים מפשע. כל רצח שלו מלווה בחקירה מוקפדת כדי לבדוק שהקורבן שלו אכן רוצח. דקסטר עושה טוב לאנשים הקרובים אליו: הוא אח מקשיב, חבר אוהב, שכן שקט ואבא נדיב. הוא חי חיים כפולים, ועושה את זה טוב.

      למה אנחנו אוהבים את "דקסטר":

      "דקסטר" היא סדרה מותחת, כמעט חסרת גבולות, אפלה ומלאה אלמנטים של דרמה, אימה וקומדיה גם יחד. היא גורמת לנו להעריץ אדם שאנחנו אמורים לשנוא, היא גורמת לנו להבין את דקסטר הרוצח הסדרתי. זה חולני אם באמת מתעמקים בזה, נכון, אבל צריך לפחות קמצוץ של גאונות כדי להצליח לעשות דבר כזה לצופים.

      למה אנחנו שונאים את "דקסטר":

      יש ב"דסקטר" המון אלמנטים שנראים כאילו הועתקו לחלוטין מהסרט "אמריקן פסיכו". בדרך כלל אמנם מדובר במחוות מכוונות, אבל זה די מציק. בנוסף, אני כמעט יכולה להבטיח שהיא תגרום לכם לחשוש לחייכם כשאתם לבד בלילה.

      מלך הסדרה:

      דקסטר מורגן הוא רוצח; הוא נוטל חיים של אנשים - ונהנה מזה. הוא לא עושה את זה כדי שהרחוב יהיה נקי מרוצחים (גם אם זו יכולה להיות התוצאה), הוא רוצח כדי להרוג. כדי להרגיש את הדם, את השליטה. אבל אנחנו עדיין אוהבים אותו. מתחברים אליו. מקווים שהוא לעולם לא ייתפס. למה?

      אולי משום שדקסטר לא מוצג כמפלצת. הוא לא עוד בחור שמחזיק גופות במרתף או דורס כלבים של ילדים כדי שיבכו. הוא האבא הטוב בעולם – אח השנה – עובד החודש... עם סוד.
      או אולי משום שאנחנו יודעים כמה קשה להתנגד להתמכרות או אובססיה: רק עוד שוקולד אחד, לבדוק אם נעלת בפעם העשירית, לעשן את הסיגריה הזו של הבוקר וגם, למה לא – דחף בלתי נשלט להרג.

      אז כן, שום דבר לא מצדיק רצח – אבל דקסטר, לפחות כשמדובר בסדרת טלוויזיה, הוא סופר-דקס, ולא רוצח נתעב.

      רגע זכור במיוחד:

      לא חסרות סצינות שנחרתו בזכרוננו (כמו הסצינה האחרונה של העונה הרביעית אשר לנצח תהדהד בראשי, בלי ספוילרים). אבל הרגע שבאמת בנה את הדמות של דקסטר היה דווקא מהתקופה של דקסטר כתינוק.

      דקסטר ואחיו בריאן צפו ברצח האכזרי של אמם, עליו היו אחראיים שלושה סוחרי סמים. במשך יומיים שלמים, האחים הוזנחו כשהם יושבים בוכים בתוך שלולית הדם של אמם. כשהמשטרה הגיעה למקום, הארי ראה את דקסטר בן השלוש לראשונה - והחליט לאמץ אותו בסופו של דבר. בריאן נשלח למשפחה אומנת.

      הידעתם?

      לעיתים קרובות דקסטר משתמש בשמות בדויים שמרמזים לספריו של ברט איסטון אליס, ולסרטים שמבוססים עליהם. לדוגמה, הוא השתמש בשם "פטריק בייטמן" (רפרנס לדמות הראשית ב"אמריקן פסיכו") כשקנה סם הרגעה, ובשם "שון אליס" (רפרנס לאליס עצמו וגם לשון בייטמן מ"חוקי המשיכה") כשהוא הולך לפגוש פסיכיאטר. אליס, מצידו, פרסם בחשבון הטוויטר שלו ש"דקסטר" זו סדרה נוראית שנראית כמו פרק שני ל"אמריקן פסיכו". יאללללה, תנוח.

      ציטוטים:

      "אני פשוט יודע שיש בתוכי משהו אפל, ואני מסתיר אותו. אני בהחלט לא מדבר על זה, אבל זה תמיד שם, הנוסע האפל הזה" (דקסטר)

      "הארי היה שוטר נהדר פה במיאמי. הוא לימד אותי איך להיות אחד כזה; הוא לימד אותי איך לכסות על עקבותיי. אני מפלצת מאוד מסודרת" (דקסטר)