שאלה פתוחה: כולם אומרים שחבר שלי בוגד בי

וגם: מה לעשות אם אני נבהלת כל פעם שמישהו מתחיל איתי? ואיך לצאת ממצב שבו ההורים שלי מתעלמים ממני? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

בת 18.5 שואלת:

אף פעם לא היה לי חבר. אני באה ממשפחה דתית למרות שאני כבר לא דתיה.

יוצא לי הרבה לחשוב על זה שאני רוצה חבר, וכשאני נפגשת עם מישהו או כשמישהו שנתתי לו את הטלפון מתקשר - אני נבהלת מיד ונעלמת. מה לעשות? האם לעולם אני לא אצליח לנהל קשר עם מישהו מלבד השיחה הראשונה?

הפסיכולוג ארז עונה:

בת 18.5 יקרה,

אם את מעוניינת בקשר רומנטי, אני מניח שבאיזשהו שלב תוכלי להתגבר על החשש שאת מתארת. כדי לעשות זאת, כדאי להבין טוב יותר ממה את נבהלת. את מציינת את הרקע הדתי ממנו את מגיעה, ואולי בכך יש רמז לדבר שממנו את חוששת. אולי את חוששת מתגובת המשפחה? או מרגישה בתוכך אי נוחות בגלל המתח בין העולם הדתי בו גדלת ובין הרצונות העכשוויים שלך? אפשרות נוספת היא שאת מרגישה התלבטות סביב נושאים של מיניות, וחוששת שאם תרשי לעצמך להתקרב יותר משיחת הטלפון הראשונית - תתקשי להתמודד הציפיות ממך, הרצונות שלך או הקולות השונים שיש בתוכך לגבי הנושא.

סיבות כאלה ואחרות יכולות להסביר את הבהלה שאת מתארת. הבנה טובה יותר של החשש תאפשר לך לשלוט טוב יותר בתגובה הרגשית של הפחד. מצד שני כנראה יש בך קולות שונים לגבי הנושא, את חושבת הרבה על כך שאת רוצה חבר אך הבהלה וההעלמות שאת מתארת מרמזים על כך שיש בך מחשבות נוספות אליהן את פחות מודעת.

הייתי מציע לך לדבר על הנושא הזה כדי להבין טוב יותר את מגוון החלקים שיש בך. את יכולה לנסות לעשות "עבודת מודעות" עם עצמך, לרשום לעצמך את מגוון הדברים שמבהילים אותך בקשר הרומנטי ואולי לבחון גם אם אותן חששות הן מציאותיים או לא. את יכולה כמובן לשוחח עם חברות על כך ולגשת גם להתייעצות עם איש מקצוע.

אנונימית שואלת:

יש לי חבר ואנחנו ביחד כבר חודש וחצי. לפני כמה ימים חברה שלי אמרה לי שהחבר הכי טוב של חבר שלי אמר לה שיש לחבר שלי עוד שתי חברות ושהוא בוגד בי.

הבעיה היא שאני לא יודעת אם זה אמיתי או לא. היו מקרים שיכולים להוכיח שזה נכון, כמו זה שהוא לא רוצה שאנשים ידעו שאנחנו ביחד, ולפני כמה ימים הוא אמר לחברה שלי "בצחוק" שהוא בוגד בי עם עוד שתי בנות, וכשהייתי אצלו הוא כל שנייה יוצא לדבר בפלאפון. אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהג, כי אני לא יודעת אם זה נכון למרות שאני חושבת שכן. ואני אוהבת אותו ואין לי איך לשאול אותו אפילו כי הוא לא יודע שאני יודעת ואין לי כלכך איך לברר את זה.

הפסיכולוג ארז עונה:

אנונימית יקרה,

מכיוון שאת אוהבת את חברך, אני מניח שיש בך צד שמפחד לדעת את האמת. מצד שני, נראה שאין לך ממש מה להפסיד בכך שתתעמתי איתו ותשימי את הדברים על השולחן. אם תגלי שהוא אכן בוגד בך, אזי בוודאי לא שווה להמשיך להיות בקשר עם בחור כל כך לא אמין ולמרות הכאב כדאי יהיה להמשיך הלאה. אם תבררי את האמת ותגלי שהוא לא בוגד בך - הדבר יאפשר לך לשים את החששות בצד ולהמשיך בקשר. נשמע שכל עוד הדברים לא ידוברו באופן ברור, הספק והחשש ימשיכו לכרסם בך ואז בכל מקרה הקשר מאוד ייפגע.

אני חושב שמעטה החשאיות סביב הסוד מזיק בכל מקרה, ולכן הדבר הטוב ביותר יהיה לפתוח את הדברים באופן גלוי. אם חבר של חבר שלך מפזר שקרים אודות הקשר שלכם - אז כדאי שחברך ידע על כך, ואם אלו אינם שקרים - אז לא תצטרכי להתמודד עם מה שהגילוי יעשה לקשר בינם. אני חושב שזה לא הוגן לצפות ממך לשמור את הסוד הגדול הזה מבלי לברר את האמת ואני מאוד מקווה שחברתך תבין זאת.

אם את מעדיפה, את יכולה בתור התחלה לא לחשוף את מה שסיפרו לך. את יכולה לומר לחברך שיש לך סיבה להאמין שהוא בוגד ולהתעמת איתו על בסיס החששות שהעלת: שיחות הטלפון ה"בדיחה" המאוד מוזרה שתיארת וכו'. עם זאת אני מאמין שאם יכחיש לא תהייה ברירה אלה לספר את מה ששמעת אחרת הספק ימשיך להטריד אותך.

בת 13 שואלת:

אני מרגישה לבד, הכי לבד בעולם. אני בוכה על זה כבר המון המון זמן. כשאני רואה שלחברות שלי יש משפחות מאוחדות ומגובשות שאוכלות ביחד וכאלה, זה צורם לי ומעציב אותי שלי אין את זה.

להורים שלי (הם גרושים) לא כל כך אכפת ממני, אם הכנתי שיעורי בית, אם אכלתי, אם אני בסדר, אם יש מבחנים וכו'. אני עצמאית לגמרי חוץ מעניין הכסף, אני דואגת לעצמי, אין לי פלאפון ולא כבלים ובקושי דואגים לי לאוכל. הם לא מבינים אותי, הם תמיד עסוקים בעצמם, וגם אם הם כבר ישאלו אותי שאלות אני רק אתעצבן כי אני אדע שזה מזוייף, כי אני אמרתי להם להגיד. אמא שלי תמיד רבה איתי על כל דבר קטן, ואבא שלי בחובות, ואמא שלי אומרת לי להגיד לאבא דברים כאילו שאין לה פה.

החברות שלי לא מבינות אותי בכלל, כי הן לא במצב הזה. אני מראה לחברות שלי שהכול בסדר איתי, אבל אני לא יכולה יותר.
אני מרגישה לבד כי אין לי אהבה מההורים, ואין את הדאגה, וזה כל כך כואב לי. באמת שאני לא סתם "צומי". ההורים שלי כבר הלכו לעובדת סוציאלית לא מזמן וזה לא עזר. אני משתגעת, אין לי למי לספר את הדברים שיושבים לי על הלב - אני פשוט שונאת אותם!

אבל אני לא אוותר, ואני יודעת כשהיה גדולה זה יהיה רק לטובה, ואני אאסוף את כל השברים וזה יחזק אותי, ואני בחיים שלי לא אסלח להם.

הפסיכולוג ארז עונה:

בת 13 יקרה,

נשמע שאת באמת נמצאת במצוקה גדולה ובחוויית בדידות קשה. אני חושב שהרצון להסב תשומת לב לבעיה שאת מתארת הוא מאוד לגיטימי, והדבר החשוב ביותר כרגע יהיה לפרוץ מבעד למעטה הבדידות. גם אם חברותייך חיות במציאות שונה ממך, אני מניח שיהיו כאלה שיוכלו להבין את הכאב שלך ולתמוך בך. ייתכן גם שתגלי שחלקן מתמודדות עם מצבים לא פשוטים בעצמן. גם אם ההתמודדויות שונות הדבר יעזור לך להרגיש פחות בודדה.

אני מניח שלהורים שלך איכפת ממך, אך כמו שאמרת - הם כל כך טרודים בקשיים שלהם שאינם פנויים לראות את המצוקה שלך. הרצון שלך ביותר נוכחות מצדם בחייך והכעס על כך שאת לא מקבלת זאת הוא מובן ונורמלי. עם זאת, לפעמים הורים מתקשים להבחין בעצמם בצרכים של ילדם, אך לאחר שמפנים את תשומת לבם לכך בהחלט חשוב להם להתגייס ולעזור. על כן אני חושב שגם אם יפגינו יותר דאגה כלפיך באופן מכוון זה יהיה חיובי.

כמוך, גם אני מאמין שבטווח הארוך החוויה הזו תחזק אותך, אך מאוד הכרחי שיהיה שם מישהו איתך,שילווה אותך בתהליך, שידאג שאת מקבלת את הדברים הבסיסיים להם את זקוקה שייעץ לך ויתמוך בך בהתמודדות עם המצב ועם הדינמיקה המורכבת בין ההורים.

קיימות מגוון אפשרויות לקבלת עזרה וכדאי שתבחני עם אלו את מרגישה בנוח: את יכולה לפנות למחנכת שלך או ליועצת בית הספר, בעזרתן תוכלי לחשוב כיצד כדאי לפעול, ליזום שיחה עם ההורים או להגיע לדבר עם אנשי מקצוע נוספים שיוכלו לעזור לך. בנוסף את יכולה לדבר עם קרובי משפחה עליהם את סומכת, ואם יש לך חברה שלה הצלחת לספר את מה שעובר עליך, בהמשך אולי תוכלי להיעזר גם באמה. כדי לקבל ייעוץ לגבי למי ניתן לפנות אני ממליץ לך להיעזר בקווי ייעוץ למתבגרים של ער"ן או של על"ם שמפעילים קווי יעוץ אנונימיים בחינם, בטלפון וגם בצ'אט. חשוב להדגיש שהמטרה כרגע תהייה למצוא דרך לא להישאר לבד בהתמודדות.

ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

הלינק לא עובד?
שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

בטור שעבר: כשהחבר שלי חוזר מהצבא - הוא רק רוצה סקס

שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE