פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: אני חטוב, למה אני מפחד להוריד חולצה?

      מאז גיל 13 בערך אני לא מוריד חולצה מול אנשים, או אפילו בסביבת אנשים, עקב פחד בלתי מוסבר. וגם: לא היה לי חבר ולחברות שלי יש. מה לא בסדר? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות

      בת 17 שואלת:

      עד עכשיו לא היה לי חבר ולא נשיקה ראשונה, ובינתיים לחברות שלי יש ואני רואה אותן חוות את הניסיון הראשון שלהן ואני מרגישה כאילו כולם מתקדמים ואני פשוט נשארת באותו המקום. אני לא יוצאת למסיבות, וגם אם אני יוצאת אז זה עם חברות למסעדה או סתם לבית של אחת מהן.

      הבנים בבית הספר הם לא אופציה - רובם ילדותיים ולי אישית לא נוח עם אנשים ילדותיים. בנוסף אני מאוד ביישנית ולרוב אם מישהו יבוא ויציע לי להחליף מספרי טלפון - סביר מאוד להניח שאני גם לא אתן. ,אני לא יודעת מה לעשות. בזמן האחרון אני חושבת הרבה על הנושא הזה והוא מטריד אותי מאוד. אני מנסה לעבוד על עצמי וכן לנסות קצת להיפתח, אבל זה לא כל כך קל.

      חשוב לי לציין כי עם בנים שאני רואה אותם כידידים אין לי בעיה, הבעיה מגיעה כשאני רואה פוטנציאל באחד מהם.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      מאוד טבעי להשוות את עצמך לחברותיך והשוואה לפעמים יכולה היות מתסכלת. עם זאת, מצב בו את מרגישה יותר ביישנית מחברותיך הוא נורמלי, שכן קצב ההבשלה הוא אישי ופעמים רבות מתרחשת הבשלה מאוחרת יותר בתחום הרומנטי. כמו כן, למרות שהתחושה שלך היא שאת "נשארת במקום", סביר להניח שאת מתקדמת בקצב משלך וזה בסדר גמור. מלבדך קיימות עוד בנות רבות מאוד שעדיין לא התנסו בנשיקה או בקשר רומנטי.

      הרצון להבין את עצמך יותר ולהיפתח הוא חיובי. למרות שהדברים הללו מתרחשים פעמים רבות באופן טבעי, את יכולה גם לעשות מאמצים בכיוון. הבנה טובה יותר של הפחד יכולה לעזור וגם ניסיון לייצר לעצמך חוויות חדשות שטרם התנסית בהן. נשמע שאת חווה שעמום מאופן הבילוי שלך עם חברותיך ושווה לנסות, לפחות פעם אחת, אופני בילוי אחרים. קורה לפעמים שכדי לא להתמודד עם פחדים, מאמצים נימוקים מדוע אין טעם לנסות להתמודד עם הפחד (הבנים ילדותיים, אני לא אוהבת מסיבות) ושווה לאתגר אמונות כאלה.

      את יכולה לנסות להיעזר לשם כך בחברות הטובות ובמבוגרים עליהם את סומכת, כדי לשתף במחשבות שמטרידו אותך. אלה יכולים לעודד אותך "לקפוץ למים" ולהבין את החששות שכאמור, משותפים לרבים. אם את מתקשה לסמוך על עזרתם של מכרים, אפשר גם לגשת לטיפול פסיכולוגי או אימון (קואצ'ינג) שייסעו בתהליך.

      בן 19 שואל:

      מאז גיל 13 בערך אני לא מוריד חולצה מול אנשים, או אפילו בסביבת אנשים, עקב פחד בלתי מוסבר. אני שונא שבוחנים אותי ומסתכלים עליי. יש לי גוף יפה וחטוב, ועדיין - אני פשוט לא מסוגל לחשוף את הגוף שלי בציבור. אני מאוד אוהב את הים והבריכה, אבל הפוביה הזאת מונעת ממני ללכת למקומות האלו. מה עלי לעשות? איך אני יכול להתמודד עם הצרה הזאת?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 19 יקר,

      לכל אחד יש רגישויות כלפיי עצמו ופחדים מוסברים ולא מוסברים. לפעמים משתחררים מהפחדים הללו בתהליך טבעי של התבגרות וקבלה עצמית ולפעמים צריך לעשות עבודה פנימית לשם כך. אם אתה מרגיש שזה מגביל אותך מדי בחיים, שווה להגיע לטיפול ולהבין את מקור הרגישות הזו, כיצד ניתן להתגבר עליה או להתמודד עם קיומה.

      כמו כן אתה יכול גם לנסות להתמודד בעצמך עם הפחדים הללו. העיקרון המנחה בהתמודדויות כאלה הוא ליצור הדרגתיות במשימות שאתה מציב לעצמך, להתחיל בקטן ולהמשיך הלאה, כאשר מה שהיה מפחיד לפני כבר אינו מעורר חרדה. זה יכול להיות תהליך ארוך וחשוב ועליך לגלות אורח רוח וקבלה עצמית אל מול הקצב האישי שלך.

      אתה יכול להתחיל במשימה שהיא מעט מאתגרת עבורך. לדוגמא להוריד חולצה ולהיכנס לים בחופים מבודדים, באמצע שבוע, כאשר אין אנשים מסביב. בהמשך אתה יכול לעשות זאת שיש מעט אנשים, אך רחוקים, בהמשך - כשיש מעט זרים בסביבה או חבר אחד טוב וכך הלאה. חשוב שתבנה את ההדרגתיות שמתאימה לך. כאמור, אם הדבר יעשה בליווי של איש מקצוע זה יסייע לך מאוד. טיפולים "קוגנטיבים-התנהגותיים" מועילים מאוד למטרה הזו.

      בת 14 וחצי:

      ביסודי הייתי בבית-ספר פרטי, אז היה לי קצת קשה להתחבר לילדים כי הם כבר הגיעו בקבוצות מגובשות. אני עדיין לא ממש "חברה" של כל הילדים בכיתה. שתי חברות טובות שלי אמרו לי שקבוצת בנות מהכיתה שלנו חושבת שאני "נדחפת", וזה ממש פגע בי - אני לא נדחפת אליהן בכלל, והו מדברות איתי רק כשהן רוצות משהו. יש ילדה אחת בכיתה, שהיא חברה של אותן בנות אבל יש לה אופי טוב והיא לא כמוהן. השנה היא טסה למחנה קיץ בהונגריה. הבעיה היא שגם אני הייתי אמורה לנסוע ובסוף זה לא יצא. כל פעם שהיא מעלה משם תמונות לפייסבוק, אני ממש מרגישה שאני מקנאה, וזה ממש לא אופייני לי. איך להפסיק להרגיש קנאה? ולמה הבנות אומרות שאני נדחפת?

      בת 14 וחצי יקרה,

      שנת הלימודים עוד בתחילתה, ובמעבר לחטיבת הביניים זו חוויה מאוד טבעית ונפוצה להרגיש אי-נוחות חברתית. ברוב המקרים פשוט לוקח מעט זמן להתאקלם ולמצוא את מקומך בין הבנות ובעיקר אם הן מכירות זו את זו מבית ספר קודם. אם קבוצת הבנות שעליה דיברת משדרת סנוביות וסגירות כלפיי בנות חדשות, לבטח תוכלי למצוא לך חברות קרובות וקבוצות אחרות להשתייך אליהן.

      יכול להיות שקבוצת הבנות גם מגיבה לתחילת השנה ועדייו חוששות משינויים בהרכב שלהן, דברים כאלה בהחלט יכולים להשתנות במהלך השנה. כמו כן, ייתכן מאוד שבתוך הקבוצה הזו ישנן דעות שונות לגביך והמחשבה שאת כופה את הנוכחות שלך, אינה משותפת לכולן. יכול להיות שניסית להיות חברותית כלפיי הבנות מתוך רצון נורמלי להתקרב ולהכיר ושהתגובה המעליבה הזו הייתה לא הוגנת כלפיך. גם אם חלק מהבנות ניסו לרמוז שאין מקום לחברות חדשות ופספסת רמזים אלה, זה בהחלט נורמלי וקורה פעמים רבות. אני מניח שעם הזמן תגלי למי מהן יש פוטנציאל להיות חברה שלך ולמי לא.

      בינתיים הדבר החשוב יהיה להתקרב לבנות אחרות שיותר פנויות ליצור קשרים חדשים, ואני משוכנע שיש כאלה. קשרים חברתיים אחרים יתנו לך יותר בטחון עצמי, ומרווח נשימה בהתמודדות עם אותן בנות. אם תרגישי שאת יכולה גם בלעדיהן תרגישי יותר קשובה לרצונות ולצרכים שלך ופחות צורך לרצות אותן כאשר הן פונות אליך.

      לגביי הילדה שתיארת, מתוך חוסר הביטחון החברתי שאת חווה כרגע ומתוך הכעס על קבוצת הבנות - זה טבעי לקנא באותה ילדה, שכביכול "מוצלחת" ונהנית מכל העולמות. נסי לזכור שתמונות בפייסבוק לרוב מציגות מציאות הרבה יותר ורודה ממה שהיא באמת. את הקנאה שאת חווה נסי לתרגם להשראה: למצוא חברויות בהן את יכולה להישאר מחוברת לאופי הטוב שיש בך. סביר להניח שבהמשך השנה תרגישי יותר מקובלת ושייכת. אם הקושי ממשיך את יכולה לפנות ליועצת שתעזור לך לקבל פרספקטיבה על התנהלות החברתית שלך.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE