פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: חבר שלי הומופוב

      החבר שלי מפגין הומופוביה קיצונית וגם מתעצבן כל הזמן - מה לעשות איתו? ולמה אני כל כך אובססיבית כלפי המשקל שלי? הפסיכולוג ארז מייעץ לכם

      בת 17 שואלת:

      יש לי בן זוג כבר שנתיים, ולאחרונה הצטרף לחבורה שלנו מישהו שיצא מהארון. חבר שלי לא רוצה להיות בקרבתו, וחשבתי שזה לגיטימי כי בתכלס כל הבנים לא אוהבים הומואים.

      אבל לאחרונה התברר לי שהוא הומופוב בקטע רע מאוד - הוא לא מוכן להיות איתו באותה טריטוריה, ואם יש אירוע חברתי הוא היחידי שהוא לא רוצה שם, והוא אפילו לא מכיר אותו. חבר שלי טוען שהוא נגעל ולא יודע להסביר למה, וגם אם קרוב משפחה היה יוצא מהארון הוא היה מנתק איתו קשר.

      בנוסף בזמן האחרון הוא נורא עצבני, מתעצבן מהר מאוד, ישר קופץ לו הפיוז והוא תמיד צורח. הוא לא מוכן לראות איש מקצוע לגבי אף אחד מהנושאים... מה אני עושה?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      קודם כל, זה לא נכון שכל הבנים לא אוהבים הומואים. לפעמים, בגיל ההתבגרות, כאשר בנים (ובנות) עסוקים בגיבוש הזהות המינית שלהם, יש להם חשש ממה ששונה, שמאיים עליהם. אדם יכול לחוש משיכה לשני מינים בעוצמות שונות, ואז הוא זקוק יותר לסדר ובהירות בעניין, מה שמתבטא בהתרחקות ממה שמבלבל. עם זאת, החשש בהחלט מתמתן בהמשך כאשר יש יותר ביטחון בזהות המינית ובזהות בכלל (בתשובות לשאלות כמו: מה אני אוהב? במה אני טוב? מה חשוב לי? למי אני נמשך? וכו').

      כמו שאת מזהה נכון, התגובה של חברך היא מוקצנת. כרגע, מסיבה מסוימת, הוא מעדיף להתרחק ממצב שהוא מורכב עבורו, וזו זכותו. ייתכן מאוד וההומופוביה הזו תחלוף עם הזמן. חשוב להדגיש שזו זכותו כל עוד הוא לא פוגע באחרים - שזכותם לחוש נטייה מינית שונה משלו.

      נשמע שבכלל בזמן האחרון עובר על חבר שלך משהו מטריד. יכול להיות ששני הנושאים קשורים ויכול להיות לא. יכול להיות שחוסר הסבלנות כלפי אותו בחור קשורה בעצבנות מתחום אחר בחייו, ויכול להיות שהקרבה עם אותו בחור מאיימת עליו ועושה אותו עצבני. בכל מקרה - עלייך לשמור על עצמך. את יכולה לומר לחברך שאת רואה שהוא עצבני, ולדבר איתו על הדברים. אם הוא עסוק בלהוכיח לעצמו שהוא "בסדר", סביר להניח שלא ירצה ללכת לטיפול כי אז כביכול מכיר בכך שיש בעיה.

      עם זאת, חובתך לשמור על עצמך ולדרוש ממנו שינסה לשלוט בהתפרצויות שלו. גם אם זה יוצא באופן ישיר עלייך וגם אם זה יוצא על אחרים, או חפצים, זה בוודאי מפחיד עבורך. שווה להראות לו שהצרחות וההתפרצויות מעוררת פחד ודחייה, ואולי זה ייצור אצלו מוטיבציה לטפל בהם. את בהחלט יכולה ללכת מהמקום כאשר את מרגישה שהוא מפחיד ומאיים.

      אפשר לחשוב איתו ביחד מה עוד הוא יכול לעשות כדי להירגע: לעשות ספורט, לקחת פסק זמן ממצב שהוא מעצבן, אבל בכל מקרה לסמן באופן ברור שבזעם חשוב לטפל.

      בת 17 שואלת:

      יש לי בעיה: אני מאוד מפחדת על המשקל שלי, שאני אהיה שמנה ואף אחד לא יסתכל עליי. כשאני עולה על המשקל ורואה שאני שוקלת מעל 50 קילו אני מתחילה דיאטה, ושאני רואה את שהמשקל הוא פחות מ-45 אני מעלה.

      אני לא אוכלת כמעט כלום היום, אני מפחדת שאני יהיה שמנה לא יסתכלו עלי ויצחקו עליי.

      זה נקרא שאני בדיכאון ?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      דיכאון והפרעות אכילה הם שני קשיים נפשיים שפעמים רבות קשורים זה בזה. הסיבה היא ששניהם קשורים לתחושה של חוסר ביטחון וחוסר ערך, כמו שאת מתארת - שאת מרגישה שמלבד הרזון אין לך מה "להציע". לכן חשוב לנסות לטפל בשני המישורים: לטפל בהפרעת האכילה שאת מפתחת – לפני שיהיה הרבה יותר קשה לצאת ממנה, ובמקביל לעזור לך להרגיש מועצמת ובעלת ערך, ואז למשקל הגוף לא יהיה כזה תפקיד מרכזי בחייך.

      לגבי המשקל: לא ציינת מה הגובה שלך, שלפיו ניתן לקבוע מה המשקל הרצוי עבורך. על כן הייתי ממליץ להיעזר במחשבון BMI כדי לבדוק זאת. מחשבון זה ניתן למצוא באינטנרט. בכל מקרה, סביר להניח שאת מתחת למשקל הרצוי שלך או בגבול התחתון.

      למנוע מעצמך מזון היא שיטה מאוד לא טובה כדי להוריד במשקל, או כדי לשמור עליו. להפך, כאשר לא אוכלים יש נטייה "להישבר" ולאכול באופן אימפולסיבי הרבה אוכל שהוא משמין ולא מזין. על כן, חשוב שתבני לעצמך תפריט מאוזן ובריא. את יכולה להיעזר לשם כך בדיאטנית בקופת חולים או באדם אחר בסביבתך שמכיר את התחום. הגוף נתון לשינויי משקל תמידיים, בעיקר בגילך. לא אפשרי ומאוד לא כדאי לנסות לשלוט בכל קילוגרם שמעלים או מורידים, ותזונה נכונה בלבד מספיקה כדי להיות במשקל גוף סביר. בנוסף, כאשר אוכלים בריא אין צורך להרבות בשקילות, אלא לקבל שיהיו שינויים תמידיים לשני הכיוונים.

      לגבי הדיכאון והחשש להיות מוקד ללעג ודחייה. חשוב להבין מה גורם לך להפחית כל כך בערכך כך שאת חושבת שרק משקלך יקבע אם אנשים יאהבו אותך. אין לי ספק שאם תתעמקי בנושא תגלי שהרגשות של אנשים כלפיך לא קשורים במשקל שלך ושיש לך הרבה מה להציע ולהתגאות בו מלבד הרזון. שווה יהיה לגשת ליועצת בית הספר או אדם אחר עליו את סומכת ולשוחח איתו על המחשבות שלך כלפי עצמך.

      אנונימי שואל:

      הייתי ביחד עם מישהי שקטנה ממני בשנתיים. לא מזמן היא רצתה לקחת הפסקה, אך למרות זה אנחנו עדיין מדברים ומתכתבים כל יום. אני עדיין אוהב אותה יותר מהכול.

      כששאלתי אם יש סיכוי שנחזור היא ענתה שהיא בהחלט לא פוסלת כי היא עדיין אוהבת אותי. הבעיה היא שלפעמים היא מדברת עם בנים אחרים, וכשאני שואל מי אלה היא עונה שאלה סתם ידידים שלה, ויש לה רגש רק כלפיי והם סתם. מצד אחד אני מאמין לה, אבל מצד שני זה מבאס שהיא מדברת עם בנים אחרים. אולי אני מפחד שהיא תאהב מישהו אחר ולא תרצה אותי, אולי זה חוסר הביטחון שלי.

      איך להתגבר על התחושה המרגיזה הזאת?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימי יקר,

      חוסר הביטחון שאתה חווה הוא נורמלי, לנוכח המצב הלא מוגדר ביניכם והמסרים הכפולים. מצד אחד אתה מקבל מסר שיש לחברתך רגש רק כלפיך, ומצד שני היא בוחרת שלא להיות איתך בקשר זוגי. מאיך שאתה מתאר את התגובות של חברה שלך, אני יכול להבין את הבלבול והחשש שלך, שכן היא נשמעת מהוססת, ואולי גם מתקשה לומר משהו יותר ברור (לדוגמא, שהיא אוהבת אותך אבל כרגע בתור ידיד).

      אני משער שאתה מאוד אוהב את חברתך ולכן נאחז בתקווה שעוד תחזרו להיות זוג. עם זאת, לחכות שהיא תשנה את דעתה זה מצב שעשוי להיות מתסכל וגם לא הוגן עבורך. לכן, במקום "להילחם" בחוסר הביטחון, הייתי מציע לך להשתמש בו בתור סימן לכך שהמצב הנוכחי של "חצי פרידה" הוא לא בריא עבורך.

      ייתכן והדבר הנכון יהיה לדבר איתה יותר בברור על הכוונות שלה, ולשאול את השאלות הקשות: מדוע רצתה את ההפסקה? והאם יש לה כרגע רצון לחזור להיות ביחד, או שאולי הייתה גם רוצה כרגע לצאת עם בנים אחרים?

      אם תגלה שכרגע המצב הוא שטוב לה להיות בנפרד, עדיף יהיה להתמודד עם הכאב בכרוך בויתור על הפנטזיה של לחזור להיות ביחד, כדי לפנות את עצמך לקשר חדש. ייתכן ותראה שאת זקוק למרחק ממנה כדי לאפשר לעצמך באמת להיפרד.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה עם הפסיכולוג ארז: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE