פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: מפנטז על אחותי

      אני רואה את אחותי ומתחרמן ממנה - האם זה נורמלי? האם להמשיך קשר רחוק עם אדם מבוגר ממני? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בן 16 שואל:

      אני מרגיש ממש רע עם עצמי גם תוך כדי שאני כותב את זה...

      הבעיה שלי היא שיש לי אחות "שווה". יוצא לי לחשוב עליה הרבה, ואני ממש מתחרמן ממנה בכל פעם שהיא בבית עם תחתונים או משהו כזה, ומיד הולך למחשב לאונן.

      אני חושב שאולי יש לי בעיה מוחית או משהו כזה - כי זאת אחותי! אני משתגע מזה, ולא יודע איך לגרום לזה לעבור.

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 16 יקר,
      אין לך בעיה מוחית או משהו רציני אחר. התגובה שלך למראה נערה מושכת בתחתונים היא טבעית, גם אם היא אחותך. ההצפה המינית בגיל ההתבגרות היא מאוד גדולה, וזה נורמלי שאתה מגיב למיניות של אחותך, בעיקר אם היא מסתובבת מולך בתחתונים.

      יש הבדל גדול בין מחשבות ופנטזיות ובין מעשים. זו זכותך לחשוב ולפנטז על כל מה שעולה בדעתך. אתה לא פוגע באיש כל עוד אתה יודע להבדיל בין פנטזיות ברות מימוש וכאלה שלא, ואני מקבל את התחושה שאתה יודע לעשות זאת.

      לדעתי הצורך שלך לאונן הוא גם ביטוי לרצון להיפטר מפנטזיות שהן כביכול "אסורות" או "מלוכלכות". אם תוכל להכיר בכך שהפנטזיות הללו הן נורמליות, לא תרגיש כזה דחף לסלק את המחשבות מהראש שלך בעזרת אוננות.

      לבסוף, אם אחותך בגיל ההתבגרות או מבוגרת מכך, אזי ההסתובבות שלה בתחתונים בבית היא לא ממש נאותה. כדאי יהיה להיעזר בהורים כדי לבקש ממנה לחדול מכך. למרות המבוכה והחשש לדבר על נושא כה אישי, החרמנות שאתה חווה היא טבעית, וזה לגיטימי לבקש ממנה לא להסתובב כך במרחבים המשותפים.

      בת 17 שואלת:

      הכרתי מישהו שגדול ממני בארבע שנים. אין בינינו משהו בכלל למרות שאני מאוד רוצה.

      אני תמיד נחשבת בן אדם קר ברגעים אינטימיים: אני לא מוכנה לנשיקה עד שאני מרגישה שזה "זה", וזה לא קרה לי עדיין. הפעם אני כן מרגישה שאני מוכנה, ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי אפילו לא לדקה אחת.

      הבעיה העיקרית היא שהוא גר רחוק ממני ולא נראה לי שהוא חושב שיכול להיות בינינו משהו, וזה נורא מדכא אותי כי סוף סוף אני מרגישה שאני רוצה באמת מישהו. לא דיברתי איתו אף פעם בטלפון, רק בסמסים, שזה גם די מדכא כי אני רוצה לשמוע כבר את הקול שלו.

      החברות שלי אמרו לי לשכוח ממנו ולנתק איתו קשר. אני לא רוצה לשכוח ממנו, ומעדיפה שיהיה לי את הקשר הזה מאשר שום קשר. האם יש משהו לעשות בנידון?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 17 יקרה,

      ייתכן ואותו בחור כל כך אטרקטיבי בעינייך דווקא מכיוון שהוא רחוק ולא ניתן להשגה. במקרה כזה ניתן לפנטז על אותו קשר מושלם עליו תמיד חלמת, אך לא התאפשר עם אף אחד "מציאותי".

      ההתאהבות מטבעה היא מעוורת, אך חלק מהתפתחות של קשר אמיתי היא התפכחות וקבלה גם של החסרונות. במידה ותבחרי להישאר בקשר עם הבחור הזה, תישארי במצב מוגבל ולא מספק בו לא ניתן באמת להתקדם לשלב בשל יותר.

      הייתי ממליץ לך לבדוק אם ניתן להפוך את הקשר הזה לאמיתי, ואם תגלי שלא, אזי למרות הכאב בכרוך בוויתור, לשחרר אותו. אני מניח שמכל הסמסים אותו בחור כבר יודע משהו על הרגשות שלך כלפיו, אבל אולי אם תשימי את הדברים על השולחן כמו שהם תרגישי שבאמת ניסית. אז שווה לשקול את זה.

      כמו כן, אני יכול להבין את הדאגה של החברות שלך. את מספרת שאת מוכנה להיות בקרבה פיזית אינטימית עם בחור אותו את מכירה מעט מאוד ויש בזה סיכון, בעיקר על רקע פערי הגילים. אם אכן תיפגשו, חשוב שתעשי זאת במקום ציבורי ומוכר עד שתרגישי שאת באמת יכולה לסמוך עליו. כדאי שתמשיכי להיעזר בחברותייך שיתנו לך משוב יותר אובייקטיבי על מה שמתרחש בניכם.

      זה בסדר גמור שאת מתאהבת בפעם הראשונה בגיל 17. סביר מאוד להניח שגם אם הקשר הזה לא יתאפשר ותוכלי להרפות ממנו, תוכלי להתאהב גם באחרים.

      בת 16 שואלת:

      היה לי חבר במשך שנתיים. הלכנו עם זה עד הסוף. בזמן הזה הצלחתי לגרום לו להפסיק לעשן, כבר בחצי שנה הראשונה שלנו יחד. אני לא יודעת למה, אבל כל שניה ושניה שהוא לא עישן (והוא היה מעשן כבד) תמיד הרגשתי וידעתי שהוא עושה את זה בשבילי, רק בגלל שאני זו ביקשתי שיפסיק. תמיד הערכתי את זה.

      לפני חודשיים נפרדתי ממנו בגלל סיבות אישיות. כשאמרתי לו שאנחנו נפרדים הוא חזר לעשן, ולמרות שאני בקושי שמרגישה אליו משהו - בכל פעם מחדש כואב לי בלב ופוגע בי לראות אותו מעשן.

      מה אני עושה? אני לא רוצה להיות איתו ולא רוצה להרגיש רע כל פעם מחדש. איך אני מפסיקה לגרום לזה להשפיע עליי?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 16 יקרה,

      קורה שאנשים שהתרגלו לעשן חוזרים לעשן בתקופות קשות יותר. הפרידה, סביר להניח היא אכן תקופה קשה שכזו. למרות שחברך הפסיק לעשן בעזרתך, בסופו של דבר זו בחירה שלו האם להמשיך לעשן או לא. ייתכן מאוד שכרגע הסיגריות עוזרות לו להפיג את הבדידות, משמשות כאמצעי להרגיע את עצמו או אפילו משמשות אמצעי להביע את הגעגוע שלו אלייך.

      כמובן שמול הסיפוק המיידי שהוא מקבל, הנזקים לטווח ארוך הם גדולים (פיתוח תלות בסיגריה כדי להירגע, כדי להפיג בדידות, נזקים בריאותיים ,מחירים כלכליים ועוד). יחד עם זאת, ייתכן מאוד והחוויה של הפסקת העישון לזמן כה רב בעזרתך סיפקה לו אמונה בעצמו ומוטיבציה לנסות שוב להפסיק בעתיד.

      לבסוף, אני מבין שהתחושה שיש לך השפעה חיובית על חייו נתנה לך בעבר תחושה של משמעות, של חשיבות והייתה מקור לגאווה. עם זאת, הוויתור על המקום הזה בחייו וההבנה שהוא אחראי להחלטות שלו היא גם חלק חשוב מתהליך הפרידה שעוד עלייך לעבור. את בוודאי לא צריכה לחזור להיות איתו כדי לגרום לו להפסיק לעשן ואני משוכנע שהעובדה שהצלחת להשפיע לחיוב על חייו מהווה מתנה שנשארת איתו גם לאחר הפרידה.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב, מטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט ובקליניקה פרטית.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE