פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שאלה פתוחה: חבר חייל - איך עושים אתז ה?

      קשה לי להישאר בקשר עם החבר שבצבא - מה לעשות? ואיך להחליט כבר עכשיו במה לעבוד כשאהיה גדולה? הפסיכולוג ארז עונה לשאלות שלכם

      בת 18 שואלת:

      יש לי חבר כבר חמישה חודשים, והוא בצבא.

      כל יום אני חושבת על פרידה, כי אולי הוא לא מחכה לי או כי אולי אני לא רוצה את הקשר הזה, כי הוא יותר מדי בשבילי. הוא אמר לי שאני צריכה לצאת מהמחשבה הזו, אבל אני לא מצליחה, ובזמן האחרון הוא מתחיל להיות יותר ויותר קריר בטלפון. מה לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בת 18 יקרה,

      נשמע שהלחץ שהקשר יסתיים מציף אותך מאוד, ומייצר את התחושה שהקשר הזה הוא יותר מדי משבילך. סביר להניח שגם חברך זקוק לתחושה שאת מחכה לו, ואולי מתרחק כשהוא מרגיש אותך לא בטוחה. ייתכן ונוצר מצב שבו שניכם רוצים את הקשר - אך מפחדים שהוא יסתיים, ומרוב לחץ הופכים רגישים כלפי סימנים קטנים של ריחוק ומפרשים אותם כאיתות לפרידה מתקרבת.

      במצב כזה יכולה להיווצר "נבואה שמגשימה את עצמה". כלומר, גם אם חברך לא התכוון להיפרד, ההתרחקות שלך תייצר בסופו של דבר ריחוק אמיתי גם מצידו. ומכיוון שאין משהו שאת יכולה לעשות כדי לגרום לו לא להיפרד ממך, הדבר החשוב הוא למצוא דרך שבה תוכלי להרגיע את החרדה שאת חווה. ייתכן והרגיעה הזו תיצור יותר ביטחון גם אצלו ותחזק את הקשר.

      כדאי לך לדבר על החששות שלך עם חברות או עם אחרים עליהם את סומכת, להיעזר בהם כדי לקבל פרספקטיבה ולאוורר את רגשותיך. זה טוב שחברך יכול היה לומר לך שהוא לא באמת רוצה להיפרד, אבל אני מקבל את הרושם שהוא לא יכול לדבר איתך לעומק על החששות שלך, שכן הוא מעורב רגשית בתוך הקשר והקשיים קשורים באופן ישיר בו.

      אפשרות נוספת היא להסיח את תשומת לבך ממחשבות מרובות עליו ועל הקשר, להיות עסוקה בתחביבים, לימודים, ולעשות לדברים מרגיעים כמו הרפיות, ללכת לים, לקרוא, לראות סרטים וכו'.

      בן 13 שואל:

      כשהגעתי לבית ספר החדש שלי, ילדה אחת הייתה בהתחלה ממש נחמדה אליי. אבל אחר כך, כשניסיתי לדבר איתה, היא התחילה לרדת עליי מול החברות שלה, אז התרחקתי. אבל כל יום בקביעות היא התחילה לעשות לי פרצופים מוזרים ודיברה איתי רק כשהיינו לבד. אני די מתחרפן מזה כי אני מתחיל לחבב אותה, אבל היא כל פעם יורדת עליי כשהיא עם החברות שלה.

      מה אני צריך לעשות?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      בן 13 יקר,

      ייתכן ואותה ילדה לא יודעת כיצד לבטא את החיבה שלה כלפיך, והיא משתמשת בהצקות ובירידות לשם כך. אם היא מדברת איתך "כרגיל" כאשר אתם לבד, ומציקה רק מול ילדים אחרים, יכול להיות שהיא מרגישה נבוכה כאשר אתם בסביבת אחרים, כי מפחדת להיחשף בכך שהיא מחבבת אותך.

      מצד שני, שווה לדבר איתה על הפער הזה בין איך שהיא מתנהגת כשאתם לבד ובסביבת חברותיה. אם היא ממשיכה לעשות זאת - זו זכותך להתרחק ולכעוס עליה כדי לסמן לה שזה לא מקובל עליך.כאשר היא יורדת עליך עם חברותיה, נסה להיות עם החברים באותו היום ולא בסביבתה, ולהסביר לה שלא מתאים לך ההתנהגות הזו.

      אנונימית שואלת:

      לא מזמן שאלו אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד עשר שנים. לא ידעתי איך לענות, אבל אני עדיין לא מפסיקה לשאול את עצמי מה אני רוצה בחיים. אין לי מושג לאן אני רוצה לפנות אחרי הצבא, או לאיזו מכללה ללכת.

      תמיד אמרו לי שיצא ממני משהו גדול, אבל אין לי שמץ של מושג במה אני טובה. זה נורא מלחיץ אותי כי בעוד שנה וחצי אני מסיימת תיכון, וההורים מתחילים לדבר איתי על אוניברסיטה. אני רוצה לרצות אותם ובאותה מידה להיות משהו שלא ישעמם אותי לעבוד בו. מה אני עושה כדי לא להלחץ ולפנות למקצוע נכון?

      הפסיכולוג ארז עונה:

      אנונימית יקרה,

      את כמובן צעירה מכדי לענות על השאלות שאת מעלה לגבי המקצוע, והן אלה שמלחיצות אותך. בחירת כיוון מקצועי הוא תהליך שייקח זמן, וכדאי לתת לידיעה הזו להבשיל באופן טבעי מבלי להאיץ בה. למעשה, הדבר שבו תהיי טובה הוא הדבר שאותו תאהבי, וזה חיבור רגשי למשהו שיתרחש מעצמו, ואם הוא עדיין לא התרחש אין ברירה אלה לקבל זאת.

      נשמע שהאמונה בך וביכולות שלך מצד ההורים והסובבים מתורגמת לציפיות שיש לעמוד בהם ולחשש מלאכזב. הרצון לשמח את ההורים הוא טבעי, אך חשוב מאוד שבאותו הזמן לא תאבדי קשר עם עצמך ועם הרצונות שלך.

      הייתי מציע לך להציב לעצמך כרגע מטרות יותר קרובות כמו הדברים שאת רוצה להשיג השנה מבחינה חברתית, לימודית, מבחינת תחביבים וכו'. רק לאחר שתחווי התנסויות שונות (וחלק מההתנסויות את עשויה לעבור בצבא ולאחריו) יהיה לך מושג טוב יותר לאן פניך מועדות מבחינה מקצועית.

      כדי לא להילחץ חשוב שתרשי לעצמך לא לדעת מה הולך להיות המקצוע וגם תשתפי את ההורים בלחץ אל מול הציפיות. ייתכן וההורים נלהבים מהיכולות שלך אך לא יודעים שההתלהבות הזו מלחיצה אותך. אם את מרגישה שאת מתקשה לעשות את השינוי בעמדה שלך לבד, שווה לגשת ליועצת בית הספר.

      ארז קרנר הוא פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עובד עם נוער בסיכון בתל אביב ומטפל ביחידת המתבגרים של מכון סאמיט.

      גם אתם רוצים לשאול משהו את הפסיכולוג שלנו? כתבו לנו, בציון הגיל שלכם בלבד, והפסיכולוג ארז יענה גם לכם!

      הלינק לא עובד?
      שלחו לכתובת המייל zonesupport@walla.net.il

      שאלה פתוחה: בכל יום חמישי בוואלה! ZONE